על רקע החלטת בג"ץ להורות על הריסת המאחז מגרון עד סוף חודש מרץ, הגיעו אמש (רביעי) למאחז ראשי קהילות לשעבר מגוש קטיף, במה שהוגדר על ידם כ"מפגש הזדהות והתגייסות". אנשי הגוש, שפונו בעצמם מבתיהם במסגרת תוכנית ההתנתקות שנערכה בשנת 2005, הצהירו בפני תושבי המקום כי בכוונתם לסייע להם במאבק נגד הריסת המאחז.
"חייבים לצאת מהאדישות", אמר יו"ר ועד מתיישבי גוש קטיף, דורון בן-שלומי, לאנשי המאחז שבמועצה המקומית בנימין. "כשסכנת ההרס עמדה מעל היישובים שלנו, הרגשנו שחלקים גדולים בחברה הישראלית פשוט אדישים לכך. על כן, אנחנו רוצים להיות הראשונים שעומדים לצד מגרון, ומאמינים כי רבים יבואו בעקבותנו", אמר בן-שלומי. לדבריו, "יש להריסת מגרון משמעות לאומית רחבה, ואנחנו נסייע במה שניתן. אנחנו חיילים שלכם".
בין הנוכחים בפגישה היה גם אבי פרחן, שפונה הן מהיישוב ימית שבחצי-האי סיני, והן מההתנחלות אלי סיני, ששכנה בצפון רצועת עזה, והעניק במהלך הטקס דגל ישראל לאנשי מגרון. הרב הראשי של מגרון, איתי לוי, פנה למפוני גוש קטיף שהגיעו לפגישה ואמר כי "אנחנו אוחזים בשיפולי גלימתכם, ומלאי הערצה וכבוד למה שעברתם ולדרך בה אתם קמים מן ההרס. אנחנו רוצים לקבל מכם מה שנוכל, ללמוד מניסיונכם לא לחקות את התוצאה, חלילה, אלא ללמוד מהמאבק".
לפני כשבוע, חזרה בה הממשלה מהודאתה בקיץ האחרון, לפיה היישוב מגרון אכן נבנה על קרקע פלסטינית פרטית. "אין ביכולתם של הפלסטינים מהכפר דיר דבואן להוכיח את זכויותיהם במקרקעין של מגרון", נכתב על ידי פרקליטות המדינה בתגובה לתביעה אזרחית שהגישו פלסטינים מכפר סמוך באמצעות ארגון "יש דין". על פי כתב התביעה, דרשו הפלסטינים פיצוי על השימוש שנעשה בקרקעות מגרון, נוכח העובדה שמדובר בקרקעות פרטיות שלהם, לטענתם. הודעה זו של המדינה הפיחה תקוות מחודשות בקרב המתנחלים להחלטה חדשה ולהכרה ביישוב.
עוד באותו נושא
המדינה: לפלסטינים אין יכולת להוכיח בעלות במגרון
בג"ץ למדינה: פנו את מגרון עד סוף חודש מרץ
נתניהו נכנע ללחץ: בוחן הכשרת מאחזים בגדה