בקיץ האחרון הורה בג"ץ להרוס את מאחז מגרון עד לחודש מרץ 2012, זאת לאחר שהמדינה הודתה כי אכן מדובר בקרקע פלסטינית פרטית. עם זאת, אתמול (חמישי) חזרה בה המדינה. "אין ביכולתם של הפלסטינים מהכפר דיר דבואן להוכיח את זכויותיהם במקרקעין של מגרון", נכתב על ידי פרקליטות המדינה בתגובה לתביעה אזרחית שהגישו פלסטינים מכפר סמוך באמצעות ארגון "יש דין". על פי כתב התביעה, דרשו הפלסטינים פיצוי על השימוש שנעשה בקרקעות מגרון, נוכח העובדה שמדובר בקרקעות פרטיות שלהם, לטענתם.
בתוך כך, משכו הפלסטינים את עתירתם השבוע, לאחר שלדבריהם החלטת המדינה לפנות את המאחז מייתרת את תביעתם. בתגובה לכך, טענה פרקליטות מחוז ירושלים כי הליך משיכת התביעה הפלסטינית "תמוהה", כהגדרתה, וכי הפלסטינים לא הצליחו להוכיח כל בעלות על הקרקעות של מגרון. בהמשך, נכתב כי אין כל מקום להיעתר לבקשת הפלסטינים למשוך את עתירתם וכי עצם משיכת העתירה מעידה כי "אין באפשרותם להוכיח את תביעתם או את זכויותיהם הנטענות בקרקע".
בא כוחם של הפלסטינים, עו"ד מיכאל ספרד, דחה את טענות המדינה בתוקף. לדבריו, "עמדת המדינה מבוססת על טעויות עובדתיות תמוהות. כל מסמכי הבעלות הועברו הן למדינה והן לאגודה השיתופית מגרון וברובם הם מסמכים רשמיים של המנהל האזרחי הכוללים נסחי טאבו". ספרד הוסיף כי "מדובר בספין בזוי של המתנחלים והמדינה שיודעים היטב מי הבעלים ומבקשים כנראה לייצר תירוץ כדי שלא לקיים את פסיקת בג"ץ. כפי שהסברנו לבית המשפט, ביקשנו להפסיק את הליכי התביעה מכיוון שאחרי פסיקת בג"צ התביעה התייתרה, ואנו שומרים על זכותנו לחדשה אם וכאשר מכל סיבה שהיא המאחז לא יפונה כפי שציווה בית המשפט."
במגרון בירכו על תשובת המדינה, אשר פותחת בפניהם שביב של תקווה להפוך את החלטת בג"ץ. "זו תחילת הסוף של הבריונות המשפטית שמתנהלת מזה שנים כלפי היישוב מגרון ועוד יישובים רבים מיהודה ושומרון", אמר דובר היישוב, איתי חמו. הוא הוסיף כי "קראו לנו שודדי קרקעות אולם היום גם המדינה מודה כי יש צד אחר לסיפור והוא רק מתחיל להתברר היום".
עוד בנושא:
בג"ץ למדינה: פנו את מגרון עד סוף חודש מרץ
נתניהו נכנע ללחץ: בוחן הכשרת מאחזים בגדה
טלפון לילי ממגרון לשרי הליכוד: "בגדתם בנו"
(עדכון ראשון: 22:18)