בצעד יוצא דופן, פסל אתמול (שני) בית המשפט העליון את שופט בית משפט השלום בירושלים דב פולוק מלדון במשפטה של יפעת אלקובי, הנאשמת בהעלבת מתוך מניע גזעני. זאת, לאחר שהמשטרה ביקשה לפסול את השופט בעקבות התבטאויות חריפות נגד הפרקליטות. לרוב בית המשפט דוחה בקשות לפסול שופטים, ומקרה זה יוצא דופן במיוחד מכיוון שמדובר בבקשה של המדינה.
אלקובי, שהתפרסמה לאחר שצולמה קוראת לפלסטינית בחברון "שרמוטה", נאשמת בכך שכאשר נעצרה ב-2007 ביקשה משוטר יהודי שלא ישאיר אותה לבד עם "שוטרים ערבים". פרקליטה של אלקובי, עו"ד אשר אוחיון, טען כי מדובר באכיפה בררנית, וביקש לזמן לעדות את המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים, עו"ד שי ניצן, שאישר את כתב האישום. השופט פולוק אישר את זימונו של ניצן להעיד, מה שגרם לזעם רב בפרקליטות ולהגשת תלונה נגד פולוק.
בנוסף לתלונה, בפרקליטות ביקשו לפסול את השופט פולוק מלדון בתיק. זאת, לאחר שתובעת בתיק אחר שמעה את השופט אומר כי הוא חש מאוים על ידי התביעה בעקבות הגשת התלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים. עוד אמר השופט, לטענת הפרקליטות, כי עו"ד אוחיון "מכר אותו" בכך שהסכים לוותר על עדותו של ניצן, שהוא, לדברי פולוק, "הבייבי של נשיאת בית המשפט העליון". עוד אמר השופט כי החלטתו בתיק תינתן רק לאחר פרישתה של הנשיא ביניש. הוא הוסיף כי קיימת אכיפה סלקטיבית "באזור מסוים" או נגד "תושבים מסוימים".
השופט פולוק ציין כי הדברים נאמרו במסגרת שיחה פרטית עם עורך דין, וכי הגשת התלונה נגדו, בעקבות דברים שהוצאו מהקשרם, מהווה ניסיון להלך עליו אימים ולהשפיע על החלטתו בתיק. הוא הוסיף כי טרם גיבש דעה בתיק של אלקובי, וכי הסכים לזמן את ניצן כדי לבחון את טענת האכיפה הבררנית. "אני כן רואה בעניין של הגשת התלונה במרכאות, כדבר שבא להשפיע עלי ואפילו מעין איום, אבל החלטתי שלא לפסול את עצמי בעקבות זה, כי זה בדיוק, בדיוק אולי מה שאתם ביקשתם להשיג בעניין זה, ואני לא יודע למה, מפני שזה לא נכון שגיבשתי עמדה לגבי כל הדברים", אמר בבית המשפט העליון.
"חשדנות של ממש כלפי התביעה"
המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, כתב בהחלטתו כי הדברים המיוחסים לשופט פולוק "מבטאים חשדנות של ממש כלפי התביעה, מניעיה וטוהר מידותיה. חשדנות זו עולה מעבר לספקנות ניטרלית של שופט כלפי המתדיינים לפניו". הוא הוסיף כי עצם הטלת הספק אינה עילה לפסילה, אולם "מקום בו תחת ספקנות ניטרלית עולה חשש לקיומה של חשדנות ממש, המלווה במעורבות רגשית של השופט היושב בדין, עשויה לקום עילת פסלות. כך הוא הדבר במקרה זה, שבו אחת השאלות הצריכות הכרעה היא תקינות התנהלותה של התביעה".
השופט ריבלין הבהיר כי עצם זימונו של ניצן אינה עילה לפסילה, אולם העובדה שהשופט חש שמנסים להלך עליו אימים וכי הוא נעלב מאוד עלולים להשפיע עליו, אפילו אם באופן בלתי מודע. "סבור אני כי ככלל יתקשה שופט סביר שלא להניח לתחושות כה שליליות וחריפות כלפי אחד מן הצדדים להשפיע על החלטתו, במיוחד מקום בו טוהר מידותיו של אותו צד ממש עומד לבחינה", סיכם ריבלין.
בפורום המשפטי למען ארץ ישראל אמרו בעקבות ההחלטה כי מדובר בהוכחה נוספת לחד-צדדיות ולהטיה של בית המשפט העליון. "כשהמדיניות היא לדחות כמעט כל בקשה לפסילת שופט - תמוה שהתקבלה דווקא בקשה לפסילת שופט שביקש לבדוק את מדיניות הפרקליטות והעלה תהיות על היחס של 'צוות שי ניצן' לתושבי יהודה ושומרון. אם היינו צריכים הוכחה לחיוניות המאבק בכנסת על שינוי פניו של בית המשפט העליון, בא השופט ריבלין ללמד שוב על חיוניות השינוי הנדרש בבית המשפט העליון שצבוע בצבע אחיד ומגמתי".
עוד בנושא:
"המתנחלת המקללת" זוכתה מתקיפת ילד פלסטיני
3 חודשי עבודות שירות ל"מתנחלת המקללת"