השופטים כתבו "עצב עמוק למדינה" ושלחו את קצב לכלא

(צילום: דניאל בוק, גדעון צנטנר ושי מכלוף, עריכה: גדי וינסטוק, קריינות אביב אברמוביץ')

"עצב עמוק יורד על מדינת ישראל משנקבע כי מי שהיה שר בממשלה, סגן ראש הממשלה ונשיא המדינה ביצע מעשים כאלה. מחזה קשה ביותר הוא לראות את מי ששימש לסמל ממלכתי במדינה נכנס לבית הכלא", כך סיכם הרכב השופטים שדן בערעורו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, את פסק הדין בעניינו. השופטים, מרים נאור, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן דנו בפסק הדין בכל טענות ההגנה ופסלו אותן אחת אחת. תחילה התייחסו השופטים לטענת קצב לפיה א' ממשרד התיירות רקמה נגדו עלילה כאשר טענה כי אנס אותה. "בצדק דחה בית המשפט המחוזי את הטענה לפיה א' העלילה עלילת שקר על המערער בשל רצונה לנקום בו". הם הוסיפו כי לו רצתה לנקום בו, היתה יכולה לעשות זאת לפני שנבחר לנשיא וגם שהיתה יכולה לבדות סיפור "פשוט יותר".

משפט קצב - כותרות אחרונות:
העליון הכריע: משה קצב אנס - ירצה 7 שנות מאסר
פלדמן: "אי אפשר להשתית פסק דין רק על מהימנות"
א' ממשרד התיירות: "קצב קיבל העונש הראוי לו"
דחיית ערעור משה קצב - פסק הדין המלא

מוקדם יותר היום (חמישי) דחו השופטים את ערעורו של הנשיא לשעבר והשאירו על כנה את הרשעתו בשני מקרי אונס ועבירות מין נוספות. כמו כן, השופטים לא התערבו בהחלטת בית המשפט המחוזי שגזר על הנשיא השמיני של מדינת ישראל שבע שנות מאסר, אותן הוא יתחיל לרצות ב-7 בדצמבר.

השופטים דחו את הטענה כי מדובר ב"עדות כבושה", שנשמעה לראשונה רק בבית המשפט וקבעו כי היא סיפרה לשורה ארוכה של אנשים על מה שעבר עליה עוד בטרם פרצה הפרשה ובין השאר סיפרה למקורבה, ירון ארמוזה, שקצב "עשה לי מעשה שלא יעשה". השופטים התייחסו בהרחבה לראיות ההגנה של קצב בהם "מכתב האהבה" שכתבה לו א' ופסקו שגם אילו היו מניחים, ואין הם עושים זאת, כי איש לא ביקש מ-א' לכתוב את המכתב, עדיין ניכר כי זהו מכתב מתרפס שנועד לרצות את קצב". בעוד השופטים קבעו שעדותה של א' היתה מהימנה, למרות אי דיוקים וסתירות, הם קבעו כי ב"גרעין הקשה, בדברים החשובים, נתפס קצב לאי אמירת אמת ועדותו נמצאה בלתי מהימנה בעליל".

השופטים גם דחו את טענת האליבי של קצב לגבי שני מקרי האונס וגם את טענתו שהתקיים רומן בינו לבין א'. בנוסף, הם דחו את טענת ההגנה לפיה "הגענו אל מדרון תלול וחלקלק שבו הנאשם חייב להגן על עצמו אך ורק באמצעות עדותו ונשללת ממנו הזכות להסתייע בראיות אחרות המצביעות על חפותו". בנוסף, השופטים דחו את התרחישים השונים שהציגו פרקליטיו של קצב וקבעו ש"הכרעה שיפוטית מבוססת על ראיות ולא על תרחישים אפשריים".

ביחס לנאשמות האחרות, קבעו השופטים שגרסתו של קצב היתה "בלתי עקבית ונזילה" ואילו העדויות של המתלוננות ה' ו-ל' נמצאו מהימנות ועקביות. הם גם קבעו שעדויותיהן של "עדות השיטה", אותן עדות אשר אינן מופיעות בכתב האישום שהוגש בסופו של דבר נגד קצב בשל התיישנות העבירות שלכאורה ביצע כלפיהן מחזקות את הטענות נגדו, "הדמיון בין שתי העדויות נוגע לדפוס פעולה שניתן לראותו כתהליך מתמשך אחד אשר נועד לגרום לעובדות הכפופות למרות המערער ועובדות תחתיו, לקיים עמו קשר מיני, גם בניגוד לרצונן ולפיכך מציג תהליך זה כולו תמונה מלאה של התנהגותו העבריינית של המערער".

השופט ג'ובראן הגדיר את ההחלטה להעמיד את קצב לדין כ"רעידת אדמה". הוא התייחס לטענות של קצב על הרדיפה התקשורתית נגדו וכתב כי "בפרשה זו חצה העיסוק התקשורתי כל גבול ובהחלט יש להצר על כך. כולנו תקווה כי עוול תקשורתי קשה כזה, כמו שחוו המערער ומשפחתו יחלוף מהעולם ולא ישוב עוד. היקף הפרסומים עלול לגלוש לכדי פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי". ג'ובראן התייחס גם להתבטאויותיו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, בתקשורת והגדיר אותה כ"תקלה קשה ומצערת. היה עדיף לו הדברים שנאמרו לא היו נאמרים כלל, במיוחד לא מפי הגורם המשפטי הבכיר ביותר במערכת התביעה, אשר ללא ספק משפיע על עיצוב דעת הקהל".

ביחס לגזר הדין כתב ג'ובראן כי נשיא המדינה מייצג את מדינת ישראל על כל חלקיה ומגזריה, הוא אחד מסמלי הריבונות של מדינת ישראל. בפרשה שלפנינו אירע ליקוי מאורות. לראשונה נחקר והועמד לדין נשיא מכהן של מדינת ישראל". הוא ציין כי מדובר במקרה נדיר, "דווקא דמות ציבורית בדרגה כה בכירה ראוי שתשמש דוגמה לכפופים ולכפופות לו". הוא הוסיף כי ההרשעה היא פגיעה קשה לאיש ציבור כקצב אולם הוסיף שעליו לתת את הדין בשל מעשיו החמורים והראויים לכל גנאי. המעשים שעשה הנם פוגעים, משפילים ונלוזים" ושיש צורך בעונש הרתעתי מכיוון שמדובר באיש ציבור במעמד כה רם".