(צילום: דניאל בוק, גדעון צנטנר ושי מכלוף. עריכה: גדי וינסטוק. קריינות: אביב אברמוביץ')
הנשיא השמיני הולך לכלא: בית המשפט העליון דחה הבוקר (חמישי) את הערעור שהגיש נשיא המדינה לשעבר משה קצב, והותיר על כנו את עונש שבע שנות המאסר שגזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב בגין הרשעתו בשני מקרי אונס של עובדת שהייתה כפופה לו ובעבירות מין בשתי עובדות נוספות. קצב יחל לרצות את תקופת מאסרו ב-7 בדצמבר. את ההחלטה קיבלו השופטים מרים נאור, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן. בהחלטתם, קבעו שופטי בית המשפט העליון כי משה קצב אנס את א' ממשרד התיירות פעמיים. עוד קבעו השופטים כי כל הסעיפים שבגינם הורשע קצב בבית המשפט המחוזי, נותרו על כנם. במהלך הקראת פסק הדין של בית המשפט העליון, נראה הנשיא לשעבר קצב כשהוא בוכה.
נשיא המדינה לשעבר קצב הולך לכלא - סיקור מיוחד בוואלה!
מרץ 2011: בית המשפט המחוזי גזר 7 שנות מאסר על קצב
דצמבר 2010: בית המשפט מרשיע את קצב בשני מקרי אונס
מאי 2011: משה קצב מערער לבית המשפט העליון
לקריאת פסק הדין המלא של בית המשפט העליון
השופטת מרים נאור שהקריאה את פסיקת הרכב בית המשפט העליון אמרה כי "קראנו את הטענות, עיינו בפסק הדין ושמענו את הטענות על פני שלוש ישיבות. לא מצאנו מקום להרחיב ופסק הדין ניתן פה אחד ושלושת השופטים הסכימו. אין הצדקה להתערב בהכרעת המחוזי. ביחס ל-א' ממשרד התיירות קבענו שהיא מהימנה ולא מדובר בעלילה. אם א' הייתה רוצה היא הייתה יכולה לרקום סיפור פשוט יותר. לא מדובר בעדות כבושה".
עוד אמרה השופטת נאור כי "העיסוק המרובה במכתב 'השנה טובה' חרג מכל פרופורציה. א' נתפסה אמנם בסתירות, מדובר בגרסה מתפתחת, אבל לא מצאנו מקום להתערב בקביעת המחוזי (שמדובר במכתב שקצב גרם לה לכתוב) על סמך התרשמות". ביחס ל"קלטות יואלי" וההודעות שהשאירה לקצב בבית הנשיא, השופטים קיבלו את גרסתה של א' שיואלי "יסדר לה עבודה".
השופט נאור המשיכה ואמרה כי "אי הדיוקים והסתירות בגרסתה של א' אינם מעלים חשש שמדובר באי אמת, אלא בשיכחה. מנגד, העדות של קצב לא הייתה אותנטית אלא ניתוח של הראיות. גם אם בית המשפט המחוזי החמיר איתו בחלק מהמקרים, קצב נתפס באי אמת בגרעין המרכזי של עדותו".
ביחס לגירסה החלופית שהציגו פרקליטיו של קצב, לפיה היה רומן בין קצב לא, קבעו השופטים כי קבלת הטענה מחייבת לקבוע שקצב שיקר בעדותו ולפצל את עדותה של א', ולקבוע שכשאמרה שהיו יחסי מין דיברה אמת, ואילו כשדיברה על אי הסכמה, שיקרה. לא מצאנו לנכון לעשות זאת, והמחוזי בכל מקרה שלל גרסה זאת".
בית המשפט העליון קבע כי הראיות אינן מעלות ספק סביר בשאלת היעדר ההסכמה או השימוש בכוח. "לאישה יש זכות בכל עת לקבוע קווים אדומים. אפילו אם נתרשם שהייתה מעוניינת בקרבתו, ואפילו נניח, ואנחנו לא עושים זאת, שהיה ביניהם רומן, זה לא מעלה ספק בשאלת אי ההסכמה או השימוש בכוח", ציינה השופטת נאור והוסיפה כי "אין ראיה שמחזקת את תזת היחסים בהסכמה. הראיות האובייקטיביות ביחס לאונס במלון תומכות בגירסת א'. לגבי האונס בלשכתו, לא יכולים לקבוע מה קרה בדיוק, אולם חומר הראיות אינו מעלה ספק סביר. הערעור על האונס נדחה. קצב אנס את א'. גם הערעור על מעשה מגונה בכוח ב-'א נדחה".
השופט סלים ג'ובראן אמר בדיון כי "זו רעידת אדמה במדינת ישראל כאשר היועץ המשפטי לממשלה הודיע שהוא הולך להגיש כתב אישום נגד מי שהיה נשיא מדינת ישראל", ג'ובראן הוסיף כי לקצב לא היתה "שפיטה מוקדמת", ו"לא היתה למערער סיבה לחשוב שהרשיעו אותו עת ביטל את הסדר הטיעון".
השופט ג'ובראן הוסיף כי "לא הייתה הבטחה לקצב שלא יוגש נגדו כתב אישום לגבי א' ממשרד התיירות כאשר חזר בו מהסדר הטיעון ועד הגשת כתב האישום חלו שינויים בראיות". השופט ג'ובראן דחה את טענות ההגנה בדבר "דיבור בשני קולות". עוד אמר השופט כי "הפרסומים בתקשורת וההתבטאויות של מזוז אינן מצדיקות ביטול הערעור בשל הגנה מהצדק. קצב היא אזרח מספר אחת והיה צריך להיות ברור שהוא יהיה באור הפרסומים. תהילתו היוותה חרב פיפיות".
בפסק הדין ציין השופט ג'ובראן כי "מדובר בליקוי מאורות, שלראשונה נחקר והועמד נשיא מכהן לדין. אין ספק שחייו האישיים והמקצועיים של קצב נהרסו. דווקא בשל היותו סגן ראש ממשלה ונשיא, העובדה שניצל את מעמדו לביצוע העבירות, בכך טמונות הנסיבות המחמירות. דמות ציבורית כה בכירה ראוי שתשמש לדוגמה לכפופים ולכפופות לו. כגובה התפקיד כך גובה הנפילה".
השופט ג'ובראן הוסיף כי "לכל אישה זכות על גופה ואין לאף אחד את הזכות ליטול זאת ממנה". השופט התייחס גם לעיסוק התקשורתי בפרשה. לדבריו, "מדובר בעונש חמור וקשה מאוד ושעל העיתונאים לחשוב על ההשלכות הציבוריות בטרם ישחיזו את העט".
הפרקליטים טענו בערעור על "אות קין"
לפני כשנה הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את קצב בשני מקרי אונס של א' ממשרד התיירות, בהטרדה מינית של ה' ושל ל', שעבדו תחתיו בבית הנשיא, ובשני מקרים של מעשה מגונה, האחד ב-א', אשר בוצע בכוח, והשני ב-ל'. קצב הורשע גם בשיבוש הליכי משפט, אך זוכה מהעבירה של הטרדת עד. בית המשפט קבע כי באפריל 1998 ביקש קצב מ-א' שתתלווה אליו ללשכתו בתל אביב. כאשר השניים הגיעו ללשכה התיישב קצב ליד א' והחל לגעת בה בחזה. הוא ניסה להפשיט אותה, אולם היא התנגדה.
לבסוף הצליח קצב להסיר את מכנסיה של א' ואנס אותה, למרות ניסיונותיה להדוף אותו. כחודשיים לאחר מכן ביקש קצב מ-א' שתיפגש איתו במלון פלאזה בירושלים, כדי שיוכל לעבור אתה על חומרים הקשורים לעבודת המשרד בלובי של בית המלון. זמן קצר לפני שהגיעה למקום, הוא התקשר אליה וביקש ממנה לעלות לחדר מכיוון ש"לא סיים להתארגן". כשהיא נכנסה לחדר, היא התיישבה על קצה המיטה, ואז הדף אותה קצב על המיטה ואנס אותה, תוך שהוא אומר לה "תירגעי, את תיהני".
קצב הורשע גם בכך שהטריד מינית את ה', שהייתה מנהלת לשכתו במשך כחצי שנה בשנת 2003, בעת שכיהן כנשיא המדינה. קצב נהג לחבק אותה חיבוקים ממושכים, תוך שהוא מצמיד אותה לגופו, גם לאחר שביקשה ממנו להפסיק. בנוסף, הוא הורשע בביצוע מעשה מגונה ובהטרדתה המינית של ל', עובדת נוספת במשכן הנשיא. בשנת 2005, הייתה ל' אחראית על חגיגות יום הולדתו ה-60 של הנשיא לשעבר. במהלך פגישותיהם, נהג קצב להעיר לה הערות אישיות שהתמקדו במיניותה.
במאי השנה ערער קצב על ההרשעה, ובית המשפט העליון דחה את כניסתו לכלא עד לאחר מתן פסק הדין. בערעור טענו פרקליטיו של קצב, עורכי הדין אביגדור פלדמן, ציון אמיר, אבי לביא ומיקי חובה, כי "קצב נכנס ביום הראשון למשפט כשאות קין של אנס ועבריין מין סדרתי מוטבע על מצחו". הם מתחו ביקורת על בית המשפט, שהתעלם מ"משפט השדה" כדבריהם שנערך לקצב על ידי התקשורת והציבור, וטענו עוד שבית המשפט קיבל את התזה של הפרקליטות, ובחן את הראיות דרכה, ולכן קצב לא נהנה מחזקת החפות במהלך המשפט. הם גם תקפו את המהימנות של המתלוננות, וא' בראשן, וכתבו כי א' הינה "אישה מניפולטיבית המאלתרת ללא גבול הסדרים שקריים בכל עת שגרסתה נהדפת על ידי ראיות אובייקטיביות שהצלחנו לחלץ משיני הזמן".