השופט ריצ'רד גולדסטון, שכיהן כיושב ראש ועדת האו"ם לבחינת מבצע "עופרת יצוקה", שגרסה כי ישראל ביצעה פשעי מלחמה בעזה, נעמד כעת לצדה של ישראל. במאמר שפורסם היום (שלישי) ב"ניו יורק טיימס" כותב גולדסטון כי "חשוב להפריד את הביקורת הלגיטימית על ישראל ממתקפות שמטרתן לבודד, לעשות דמוניזציה ודה-לגיטימציה למדינה".
את המאמר כתב גולדסטון על רקע ה"שימוע" שעתיד להיפתח ביום שבת הקרוב בדרום אפריקה, במטרה לבחון אם ישראל מנהיגה מדיניות של אפרטהייד. ה"שימוע" מתנהל ביוזמתה של העמותה הפרו-פלסטינית "בית הדין ראסל אל-פלסטין".
ה"שימוע" צפוי לעסוק בשאלה האם ישראל אשמה בהנהגת מדיניות אפרטהייד, אך לדבריו של גולדסטון, "אין זה 'בית-משפט', ה'ראיות' עומדות להיות חד-צדדיות, ו'חבר המושבעים' הם מבקרים מוכרים של ישראל, שדעותיהם הקשות על המדינה ידועות מראש". ההאשמות הללו, לדבריו, מסכנים את הסיכויים להגיע להסדר-קבע, ולא מקדמים אותם.
עוד באותו נושא
דו"ח האו"ם: "ישראל ביצעה פשעי מלחמה בעזה"
גולדסטון מתחרט? "היום הייתי כותב דו"ח אחר"
שוב ישראל תואשם בגזענות? חרם עולמי על "דרבן 3"
בדרום אפריקה יחרימו את אוניברסיטת בן גוריון?
גולדסטון, יליד דרום-אפריקה ושופט לשעבר בבית המשפט החוקתי במדינה, כתב: "אני מכיר טוב את האכזריות של מערכת האפרטהייד". הוא ציין כמה מחוקי משטר האפרטהייד, על פיהם על שחורים נאסר להינשא ללבנים, להיבחר למשרות ציבור, להשתמש בשירותים "לבנים" ואפילו לשהות באזורים בהם יש לבנים ללא היתר מיוחד. עוד כתב כי תכופות היו שחורים נפצעים אנושות בתאונות דרכים, אך היו מושארים במקום לדמם, "משום שלא היה אוטובוס 'שחור', שיסיע אותם לבית חולים 'שחור'. על בתי חולים 'לבנים' נאסר להציל את חייהם".
לפי אמנת רומא, שנחתמה בשנת 1998 ומשמשת את בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כותב גולדסטון, אפרטהייד הוא "ביצוע מעשים לא אנושיים שבוצעו על ידי ממסד שלטוני שנשלט על ידי קבוצה אתנית, שבוצעו במטרה לשמר את השלטון, המנהיג באופן שיטתי מדיניות של דיכוי על חלק באוכלוסייה הנשלטת". לדברי גולדסטון, "דבר בישראל אפילו לא מתקרב להגדרת האפרטהייד". הוא מזכיר כי ערביי ישראל מצביעים, מיוצגים בכנסת ומועסקים כעובדי ציבור. חולים ערביים ויהודים שוכנים בסמוך זה לזה בבתי-חולים וזוכים ליחס זהה.
הגנה, לא אידיאולוגיה
"יש לציין כי קיימת הפרדה דה-פקטו בין האוכלוסייה הערבית ליהודית", אמר גולדסטון, "חלק ממנה הוא מתוך בחירה של שני הצדדים וחלק ממנה נובע מאפליה אבל אין זה אפרטהייד. ההפרדה אינה עיקרון-מנחה, או אידיאולוגיה. זכויות שוות לכלל אזרחי המדינה הוא עיקרון המעוגן בחוק הישראלי, זכויות שוות הן האידיאולוגיה והמטרה".
בגדה המערבית, גרס גולדסטון, המצב "מורכב יותר, אך גם שם אין כוונה לשמר 'שלטון המנהיג באופן שיטתי מדיניות של דיכוי על חלק באוכלוסייה הנשלטת'", אמר בעודו מצטט מאמנת רומא. "בעוד דרום-אפריקה כפתה הפרדה אתנית על מנת להרוויח יתרון עבור המיעוט הלבן, ישראל הסכימה לאפשר שלטון פלסטיני ברצועת עזה וכמעט בכל הגדה המערבית, אבל עד שיקום הסדר של שתי מדינות, או לפחות עד אשר יעלם איום הירי על ישראל מהגדה המערבית ורצועת עזה, תמשיך ישראל להציב מחסומים בגדה, על מנת להגן על עצמה".
עוד הוסיף גולדסטון, כי על רקע בקשת הרשות הפלסטינית לחברות מלאה באו"ם, הפתרון של שתי מדינות לשני עמים "מעולם לא נראה קרוב יותר", וכי האשמות מסוג זה עשויות לחבל בו. "האנשים המקדמים את מיתוס האפרטהייד הישראלי מצביעים תכופות על התנגשויות בין חיילי ישראל החמושים, לבין אזרחים פלסטינים המיידים אבנים, בניית 'חומת האפרטהייד', כפי שהם מכנים אותה, ויחס פולשני לו זוכים הפלסטינים במחסומים הישראלים בגדה". לדבריו, "ההשוואה שקרית ומעוותת את המציאות. חומת ההפרדה נבנתה על מנת למנוע מתקפות טרור, ובחלקים מסוימים בה פסק בג"ץ כי יש להנמיכה, או להעתיקה ממקומה, ובדיקות המחסומים פולשניות יותר במידה וקיים איום בטחוני ממשי, ופחות כאשר האיום מוסר".
"היחסים בין יהודים וערבים בתוך שטחי ישראל ובגדה המערבית אינם ניתנים להשטחה כנרטיב של אפליה יהודית בלבד", סיכם גולדסטון, "שני הצדדים עויינים זה לזה וחושדים זה בזה במידת מה. הכרה והגנה על זכויות האדם תשים קץ לשנאה ולכעס. ההאשמה כי ישראל היא מדינת אפרטהייד היא שקרית ומרושעת. היא הורסת, ולא מקדמת, את הסיכוי לשלום באזור".