פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מאסר של ארבע שנים וחצי נגזר על ענת קם

      ביהמ"ש המחוזי בתל אביב גזר 4.5 שנות מאסר על ענת קם, שהודתה והורשעה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של החזקת ומסירת מידע סודי ללא היתר. השופטים קבעו כי קם פעלה ממניעים אידיאולוגיים

      מאסר של ארבע שנים וחצי נגזר על ענת קם

      (צילום: דניאל בוק, עריכת וידאו: גדי וינסטוק)

      בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום (ראשון) מאסר של ארבע שנים וחצי בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי על ענת קם, שהודתה והורשעה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של החזקת ומסירת מידע סודי ללא היתר. במסגרת ההסדר הסכימה הפרקליטות לא לייחס לקם כוונה לפגוע בביטחון המדינה. השופטים נענו לבקשתה של קם, וקבעו כי ביצוע המאסר יעוכב בשבועיים. התקופה בה היתה במעצר בית לא תנוכה מהעונש.

      קם יצאה נסערת מאולם בית המשפט לאחר הקראת גזר הדין. פרקליטה, עורך הדין איתן להמן אמר כי מדובר בגזר דין מחמיר, וכי בית המשפט התעלם מפסיקה קודמת ומהטיעונים להקלה בעונש. "נקרא את פסק הדין ונשקול לערער", אמר.

      השופטים, נורית אחיטוב, מרים דיסקין ורענן בן יוסף, הקריאו באולם גזר דין מצונזר, בו תיארו כיצד העתיקה קם את המסמכים והעבירה אותם לידי בלאו. הם ציינו שתסקיר שנערך לקם קבע היתה לה מוטיבציה גבוה לשירות צבאי תורם, אולם בסוף התאכזבה מהשירות. עוד צוין, כי מעצר הבית הממושך בו שהתה פגע בה קשות. בנוסף, הם ציינו את הפגיעה האפשרית לו אותם מסמכים היו מגיעים לידי מדינת אויב, כפי שהעיד על כך מומחה ביטחון. אולם, אותו מומחה ציין כי לא ניתן למנוע באופן מוחלט הוצאת מידע סודי מצה"ל. "הטענה של קם שמדובר במעשה של טיפשות היא ניסיון היתממות מאוחר ולא משכנע לתרץ לעצמה את המעשים שלא ניתן להצדיקם בשום דרך", כתבו השופטים.

      עוד באותו נושא:
      לקראת אישום? הפרקליטות ערכה שימוע לאורי בלאו
      ”חוק ענת קם”: האבחנה בין מרגל למוסר מידע סודי
      פרשת ענת קם: האם יוגש כתב אישום נגד אורי בלאו?

      גזר דין ענת קם , אוקטובר 2011 (דרור עינב)
      במקור הוגש כתב אישום שייחס עבירה של מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה. ענת קם בבית המשפט, הבוקר (צילום: דרור עינב)

      מגזר הדין עולה שקם העידה כי החליטה כמה שבועות לפני שחרורה לקחת את המסמכים, וביקשה מחיילת אחרת להעתיק לה אותם. עוד הסבירה, כי לא עשתה את המעשים ממניעים אידיאולוגיים, בניגוד לעדותה בשב"כ. השופטים קבעו עוד כי קם פעלה ממניעים אידיאולוגיים וכי הדבר מוסיף לחומרת מעשיה. "האופן והשיטתיות בהם פעלה מצביעים על מעשים מתוכננים שהקדישה להם זמן והכנה", כתבו השופטים. הם ציינו שלקם היו מספר הזדמנויות לחזור בה, אולם בשום שלב לא עלה בדעתה להשמיד את המסמכים או להחזירם.

      בפרקליטות ייחסו חומרה רבה למעשים, לתכנון המוקדם, לכך שלא שמרה על המסמכים בצורה מאובטחת והעבירה אותם לידי עיתונאי שלא הכירה. בפרקליטות טענו שקם פעלה ממניעים אידיאולוגיים, והפגינה חוסר אכפתיות שהיתה עלולה להוביל לפגיעה בחיי אדם. מנגד, ההגנה טענה כי מעצר הבית הממושך של קם והאווירה העוינת בציבור כלפיה, מצדיקים שלא להטיל עליה עונש נוסף. קם ישבה מרבית הדיון כשראשה מורכן, ורק מדי פעם הסתכלה לעבר השופטים.

      להסתפק בתקופה בה ישבה במעצר בית

      "דומה כי חומרתם של המעשים שביצעה הנאשמת טבועה בעצם טבעם", כתבו השופטים בגזר הדין. "היא ניצלה באופן מחפיר את האמון שניתן בה". הם הוסיפו שהיא העתיקה "כמות בלתי נתפסת" של מסמכים, שפרסומם היה עלול להיות הרה אסון. השופטים קבעו כי לא ניתן לדעת בוודאות אם המידע מצא דרכו לגורם זר, ולא ניתן לקבוע מה הערך של המידע לגורמים עוינים. "זו הפרה של כל נורמה במערכת הבנויה על אמון הדדי", קבעו השופטים. "אם צה"ל לא יוכל לתת אמון בחיילים הוא לא יוכל לתפקד כצבא סדיר". הם הוסיפו שמעשיה מצביעים על "עיוות פנימי עמוק" בתפיסת חובתה כחיילת.

      פרקליטיה של קם ביקשו שלא להטיל עליה עונש של מאסר בפועל, אלא להסתפק בתקופה בה ישבה במעצר הבית. מנגד, הפרקליטות ביקשה לגזור על קם עונש מאסר ארוך ומשמעותי, אולם לא דרשה את העונש המירבי בגין העבירות –15 שנות מאסר.

      קם נעצרה לפני כשנתיים בחשד שהעבירה לעיתונאי "הארץ", אורי בלאו, למעלה מ-2,000 מסמכים מסווגים, חלקם בסיווג של "סודי ביותר", שאותם העתיקה בעת ששירתה כפקידה בלשכתו של יאיר נווה, שכיהן אז כאלוף פיקוד מרכז. המסמכים שימשו את הבסיס לכתבה שפרסם בלאו בנובמבר 2008, בה נטען כי בפיקוד המרכז הורו על חיסולים של מבוקשים פלסטינים גם במקרים שבהם ניתן היה לבצע מעצרים, וכי הדרגים הבכירים ביותר בצבא, בהם הרמטכ"ל, אישרו פגיעה בחפים מפשע במהלך החיסולים. בחיפוש בביתה של קם נמצאו מאות מסמכים סודיים שנשמרו במחשבה האישי. בין השאר הם כללו פקודות מבצע מטכ"ליות, פקודות מבצע של פיקוד מרכז ופרטים על פעילות מודיעינית, סדרי כוחות ותרגילי מלחמה. "מדינות אויב חולמות לשים את היד על מסמכים כאלה", אמר ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, עם פרסום הפרשה.

      במקור הוגש נגד קם כתב אישום שייחס לה עבירה של מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה (עבירה שדינה מאסר עולם), ועבירה של איסוף והחזקת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה (עבירה שדינה עד 15 שנות מאסר). במשך מספר חודשים לאחר הגשת כתב האישום התנהלו מגעים בין הפרקליטות לפרקליטיה של קם, עורכי הדין אביגדור פלדמן ואיתן להמן, בניסיון לגבש הסדר טיעון, במסגרתו כאמור הודתה קם בעבירות קלות יותר.

      במקביל ממתין בלאו להחלטת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, האם להעמידו לדין. בתחילת השנה הודיעה הפרקליטות על כוונה להגיש נגדו כתב אישום, לאחר שלטענת הפרקליטות הוא נמנע מלהעביר לידי השב"כ את כל המסמכים שקיבל מקם, כפי שסוכם עמו, אלא מסר 50 מסמכים בלבד.

      לטענת הפרקליטות, בלאו הפר באופן בוטה את ההסכם שנחתם עמו, ושיקר לחוקרים. בלאו עזב את הארץ בסמוך למעצרה של קם, ונמנע במשך חודשים ארוכים מלשוב. לפני כשנה נחתם עמו הסכם שהסדיר את חזרתו לארץ, במסגרתו הבטיח להשיב את כל המסמכים ולהיחקר על החזקת המסמכים שקיבל בניגוד לחוק. לפני כחצי שנה נערך שימוע לבלאו, בו ניסו עורכי דינו של בלאו - מיבי מוזר, טלי ליבליך וז'ק חן, לשכנע את נציגי הפרקליטות שאין מקום להעמידו לדין. כמו כן, מספר עיתונאים חתמו על עצומה שלא להעמיד לדין את בלאו.