הלכתי למכולת, קניתי מצרכים, לחם, קוטג', כאלה. בקופה ביקשו כסף - אמרתי: "אבל גלעד שליט חזר". "נכון", צהלה הקופאית, "האין זה נהדר!", וקיבלתי הכל בחינם. ניגשתי לשלם את חשבון החשמל בבנק הדואר, אמרו לי: "החשמל עלה ב-4.7%", אמרתי: "אבל גלעד שליט התחבק עם פרס". אמרו: "נכון, זה לא מרגש?", וויתרו לי ואפילו הורידו עוד 5%, ככה, בשביל הכיף.
אזרחים יקרים, ברצינות, הרי כולנו מאושרים מכך שגלעד שליט חזר סוף סוף, אבל עובדה היא, שעם גלעד שליט - לא קונים במכולת. עם גלעד שליט - לא משלמים לא שכר דירה, לא משכנתא ולא את החשבונות התופחים והולכים. מבעד לענני האופוריה המתפוגגים, ניבטת המציאות שלנו, והיא קודרת למדי: אחרי למעלה ממאה ימי מחאה אזרחית, הגדולה והאינטנסיבית ביותר בתולדות המדינה, אחרי למעלה ממיליון איש ברחובות, אחרי 130 ערי אוהלים בכל רחבי הארץ - החשמל והדלק רק התייקרו, חוק הווד"לים (המקטין עוד יותר את אחריות הממשלה על דיור בר השגה) עבר בקריאה שלישית והוועדה שקמה, שאפילו ראשיה הודיעו שהמלצותיה הן רק טיפה בים, פרשה את יישומן לחמש שנים ארוכות (ומכיוון שתקציבה מבוסס בחלקן הגדול על קיצוץ בתקציב הביטחון, יכול כל ישראלי לנחש מה תהא אחריתן).
עוד בנושא:
במרצ מבטיחים: 15 הצעות חוק חברתיות במושב החורף
דפני ליף: "ביבי, הנוחות שלנו היא בלו?ף"
הסגל הזוטר: נשבית את יום הלימודים הראשון
אזרחים יקרים, גם אם המצוקה הכלכלית-חברתית לא הופיעה לכמה רגעים על מסך הטלוויזיה שלכם, הרי שהיא רק החריפה במהלך החודשים האחרונים. מסיבה זו, היא לבטח ממשיכה להופיע, ברייטינג גבוה מאוד, על מסך הכספומט שלכם.
ומה עלינו לעשות כעת? האם נעצור רק כי אנו עייפים? האם נוותר, רק כי פינו את אוהלינו? האם נשוב ונהיה עדר צייתני שחוזר לתפוס את המציאות המדרדרת כעובדה מוגמרת, שיש רק להיאנח מולה על כורסת הטלוויזיה? האם אחרי הקיץ מלא התקווה שחווינו ביחד, נחזור ונכנע למוטו הפרוסי - Maul halten und weiter dienen! (בלום פיך ותמשיך לשרת!), דווקא אנחנו, ישראלים המתגאים בערנותם ובאי היותם "פראיירים"? האם נמשיך לאפשר לממשלה להתיש, להפריד ולמשול בנו? לקבוצות לחץ סקטוריאליות לסחוט אותנו? לטייקונים חמדנים להמשיך לשגשג על חשבוננו שעה שאנו, הרוב העובד, המשרת, המשלם במלואם את המיסים, נמשיך להתנהג כמיעוט נרדף?
אם התשובה שעולה בלבכם לכל זה היא "לא!", אזי עליכם לשוב ולקום מהספות הנוחות, לנער מעליכם את פירורי ארוחת החג ועיתוני סוף השבוע המלאים בסיפורים נהדרים על הבן ששב, ולהגיע בהמוניכם, נחושים וזועמים כאילו זאת הפעם הראשונה להפגנות במוצאי שבת, ה-29.10, "כט' באוקטובר" אם תרצו, הקוראות לכנסת המתכנסת למחרת, הוועדה היחידה שנבחרה על ידינו, לתת ביטוי אמת לשינוי בסדר העדיפויות הכלכלי-חברתי שאנו, רובם המוחלט של האזרחים, כמהנו לו כל הקיץ.
כי זאת כבר נדע - החוכמה אינה רק לנצח, אלא לנצח שוב ושוב ושוב - עד אשר עיקר מטרותינו יושג, עד אשר נחזיר לעצמנו .את האפשרות לחיות בכבוד על פירות עמלנו, עד אשר נשיב את ההגינות והצדק הממלכתיים למדינה שמתנהלת כבר שנים כמו תאגיד ובה ראש הממשלה מתנהג כמנכ"ל והכנסת כדירקטוריון.
גלעד- אנחנו מאושרים ששבת אלינו ומאחלים לך חזרה שלמה ובריאה לחיים בחיק העם, שכבר הוכיח שכשהוא רוצה במשהו הוא משיגו. תנוח בינתיים חבר יקר, תתחזק ואל תדאג - הפעם הזאת נפגין גם בשבילך. מקווים שתצטרף אלינו בפעם הבאה, כי הרי גם אתה בטח תהיה סטודנט בקרוב, הרי גם אתה תרצה לשכור דירה.
הפעם הזאת כולנו יוצאים מהבית.