"זו החלטה קשה, אבל החלטנו נכון", כך אומר השר לענייני מודיעין, דן מרידור, בהתבטאות ראשונה מאז ההצבעה על עסקת שליט בממשלה, בשבוע שעבר. "הסיכונים ידועים, וגם ההיבט המוסרי מכביד. עם זאת, עלינו כממשלה להכריע בין כל אלה לבין חובתנו להחזיר הביתה חייל ששלחנו ונפל בשבי החמאס".
"עסקנו בעניין מספר פעמים בפורום מצומצם", אומר מרידור, בראיון עם וואלה! חדשות. "משהתברר שאין דרך אחרת לחלצו מהשבי, נותרה רק דרך אחת". בדומה לדברים שנשא בישיבת הממשלה הגורלית בה אושרה עסקת שליט בשבוע שעבר, מדגיש השר מרידור את פגישותיו עם אמו של הנווט השבוי רון ארד, בתיה, ועם סבו של גלעד שליט, צבי. "אין להם כתובת אחרת. עיניהם נשואות אלינו. האחריות עלינו. בשביל החלטות קלות לא צריך אותנו".
עוד בנושא:
פרשנות: המבחן הישראלי מול הפלסטינים אחרי שליט
"דו"ח חמור שיפורסם בקרוב יגביר הלחץ על אירן"
"טורקיה תבקש מהאינטרפול צווי מעצר לחיילי המשט"
"ההתמודדות עם אירן - מבחן גדול למנהיגות האמריקאית"
ברקע עסקת שליט, נחשפה בארה"ב תוכנית אירנית להתנקשות בשגריר הסעודי בארה"ב, ובשבוע האחרון התבטאויות הבכירים האמריקאים בנוגע לפעולה נגד אירן הולכות ומחריפות. במקביל, העריכו פרשנים בישראל כי עסקת שליט קשורה לרצון הישראלי לקדם תקיפה באירן. החודש ביקר בישראל שר ההגנה האמריקאי ליאון פנטה שהדגיש שצריך לשתף פעולה בנושא האירני, אך ישראל ממשיכה להדגיש כי כל האופציות "נותרו על השולחן".
"ברור לכולם שאירן גרעינית היא סכנה חמורה", אומר השר מרידור, "והעולם כולו בהובלת ארה"ב - צריך לעשות מאמצים גדולים, כל הזמן, כדי למנוע מאירן להגיע לגרעין. צריך להגביר מאוד את הלחץ כי עד עכשיו האירנים לא הפסיקו. יש להם כבר היום מעל 4 טון של אורניום מועשר ברמה של 3-4% ויש להם 70 קילו של אורניום מועשר ב20%. ברור לנו שהם ממשיכים לבנות טילים".
מרידור הוסיף כי "התגרענות אירן מאיימת לא רק על ישראל, אלא גם על הרבה משטרים מערביים, ויש אינטרס בינלאומי שצריך לחבר ולאחד ככל הניתן. זה מבחן גדול למנהיגות האמריקאית, ולארצות אחרות, שיובילו את המהלך הזה. גם בלי להתמקד בישראל - אירן גרעינית תיצור מזרח תיכון שמאיים על מדינות ערב כמו שאנחנו מכירים אותן, ועל האינטרסים המערביים באזור, וברור שלישראל יש מעמד מיוחד בגלל הלשון בה אירן נוקטת כלפיה".
"אם הפלסטינים יתמידו בסירובם להתחיל במו"מ, נצטרך לחשוב על דרכים אחרות לשינוי המצב"
ביום שאחרי עסקת שליט, העיניים חוזרות להיות נשואות אל הניסיונות המקרטעים של הקוורטט להתניע מחדש את המשא ומתן בין ישראל והרשות הפלסטינית, המתמידה בסירובה לחזור לשולחן המו"מ ללא הפסקה ישראלית של הבנייה בהתנחלויות. מאמרי מערכת בעיתונים המובילים בארה"ב העלו אף הם את הסוגיה לסדר היום בימים האחרונים, בטוענם כי עסקת שליט מחלישה את אבו מאזן ובהעלאת השאלה מדוע ראש הממשלה נתניהו יכול לשאת ולתת עם החמאס, אך לא עם אבו מאזן.
"לצערי, ולא בצדק, יותר מידי מדינות טוענות שבנו האשם שאין מו"מ עם הפלסטינים", אומר מרידור, ומסביר כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עשה ארבעה צעדים מאוד משמעותיים לקראת המשא ומתן. "הראשון - נאום בר אילן,השני - הקפאת הבנייה לעשרה חודשים.השלישי - נאומו בכנסת שבה הצהיר על עקרונות לקביעת הגבול בהסדר העתידי שירושלים והגושים יישארו בשטח הריבוני של מדינת ישראל. הצעד הרביעי היה קבלת הצעת הקוורטט לחזרה למו"מ, שכולל בתוכו את מתווה אובמה עם מספר השגות שיש לנו שיועלו במו"מ".
"אם הפלסטינים יתמידו בסירובם להתחיל משא ומתן ישיר, נצטרך לחשוב על דרכים אחרות לשינוי המצב", אומר השר מרידור "הסטטוס קוו אינו טוב לא לנו ולא לפלסטינים, ואני מקווה ששני הצדדים יעשו כל מאמץ לשנות אותו", אך מדגיש כי לטעמו, "הפלסטינים מנהלים יותר מדי דיונים על הדרך לחידוש המשא ומתן ולא על השאלות המהותיות שיעלו בו".
מרידור מעריך כי "אבו מאזן קיבל שתי החלטות אסטרטגיות האחת טובה והשנייה רעה. הראשונה היא הפסקת הטרור והשנייה הפסקת המשא ומתן . אבו מאזן לא השיב להצעתו הנדיבה של ראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט ואינני יודע לומר בוודאות האם אינו רוצה לקיים מו"מ, מכיוון שאינו יכול לקבל את ההכרעות הקשות הנדרשות ליישוב הסכסוך. הוא פועל בדרך חד-צדדית שבה הוא רוצהלקבל מהעולם לגיטימציה בינלאומית ובדרך זו, בניגוד למשא ומתן, הוא לא נדרש להתחייב בתמורה לקץ הסכסוך ולפתור את בעיית הפליטים מחוץ לגבולות ישראל במדינה הפלסטינית שתקום".
ההסדר העתידי המהותי שמרידור רואה לנגד עיניו כולל הקמת מדינה פלסטינית מפורזת לצד ישראל, עם הסדרי ביטחון מספקים. "וכן, תיווצר הסכמה על גבולות", הוא מוסיף, "שיכללו את גושי ההתיישבות וירושלים בשטח הריבוני של מדינת ישראל. פתרון בעיית הפליטים יהיה במדינה הפלסטינית ובכל מקום שהוא מחוץ לגבולות מדינת ישראל".
"מה שאירע במצרים לימד אותי לקח של צניעות"
השנה החולפת היתה מאוד דרמטית, בין האביב הערבי ונפילת המשטרים הערביים, המשך הגרעין האירני, האזהרות מפני "צונאמי מדיני" בעקבות המהלך הפלסטיני באו"ם, חדירת מחבלים לסיני וכעת עסקת שליט. בתור שר לעניני מודיעין, כשאתה משרטט את מפת האיומים האסטרטגיים על ישראל מה עומד בראש הפירמידה הזו?
"בצד המודיעיני, צריך לומר, יש לנו מודיעין טוב, אבל שום מודיעין בעולם לא ראה את מה שהולך לקרות במצרים. לו היית שואלת אותי יום קודם, לא ראיתי את זה, וכמוני גם המודיעין הישראלי, האמריקאי והמצרי, ואפילו מובארק עצמו. זה לימד אותי לקח של צניעות לא את הכל אנחנו יודעים. המודיעין הוא מודיעין טוב, אבל לפעמים הוא לא ידע, כי קורים לפעמים דברים שאתה לא יכול לצפות אותם מראש וזה מקשה על התכנון.
השאלה כיצד יסתיימו האירועים האחרונים במזרח התיכון מה שמכונה האביב הערבי והתחלפות המשטרים המסורתיים היא שאלה מאוד קשה. עם זאת, קשה למקד ולהצביע על מקום ספציפי אחד אליו נשואות העיניים; חשוב לנו מה שקורה במצרים; אנחנו מאוד מקווים שאחרי הבחירות שייערכו בנובמבר, מצרים תשמור על האינטרס שלה, שהוא שמירת הסכם השלום איתנו. זה אבן יסוד בכל היציבות המזרח תיכונית. כמו כן, חשוב לנו שמשטרים ידידותיים ויציבים ישמרו על יציבותם. אני חושב שגם ביחסים עם הרשות הפלסטינית, יש לנו עניין משלנו לקדם את המהלך המדיני. אין לנו שום אינטרס לשמר את המצב הקיים. צריך לקחת סיכונים בצורה מחושבת כדי לקדם מהלך מדיני. אבו מאזן עוד לא בא לדבר, ואני מקווה שהוא יבוא לדבר איתנו. כל עוד החמאס לא מקבל את תנאי הקוורטט, אין סיבה לדבר איתם או כל הגיון לדבר איתם. צריך להתבונן היטב במתרחש בסוריה וכמובן באיום האירני והטרור שהיא תומכת בו.
היחסים עם טורקיה הידרדרו ונצטרך לעשות כל מה שאפשר כדי שישראל וטורקיה, ששתיהן מדינות יציבות וחזקות במזרח התיכון, שאין בהן "אביב" ושתיהן בעלות ברית של ארצות הברית, ימצאו דרך לחזור לשיתוף פעולה - גם אם לא ברמה שהיה קודם. לצערי הקו שארדואן מוביל הוא קו אנטי ישראלי מאוד, אבל יש לו גם קשר הדוק למצב הפנימי בתוך טורקיה.
בסופו של דבר, כשהאבק יישקע, הייתי רוצה שהמזרח התיכון החדש יחזק את המדינות המתונות, היציבות ותומכות השלום ושהמדינות הרדיקליות ציר אירן-סוריה-חיזבאללה-חמאס ייחלש. לא הכל בידינו, אבל אנחנו צריכים לפעול ככל שנוכל ולשמור על עצמנו מסיכונים".