שגריר ישראל בקהיר: "הקשרים יחוזקו בשל העסקה"

"העבודה השוטפת וההדוקה בינינו לבין המצרים בנוגע לעסקה לשחרור שליט תשחק תפקיד משמעותי בחיזוק היחסים בין המדינות" – כך אמר היום (ראשון) שגריר ישראל במצרים, יצחק לבנון, השוהה בישראל מאז אירוע הפריצה לבניין השגרירות הישראלית בקהיר בראשית ספטמבר. בשיחה עם וואלה! חדשות הוסיף לבנון כי "הקשרים האינטנסיביים שנחשפו בנושא שליט הם בלתי רגילים, ואני מקווה שנוכל לחזור במהירות למידת הקרבה שהייתה בינינו לפני הפריצה", והביע תקווה שבקרוב יוכל לשוב לבניין השגרירות בקהיר.

עסקת שליט - כותרות אחרונות
הממשלה אישרה: העסקה לשחרור שליט תצא לפועל
מבצע הלינץ’ ברמאללה ישוחרר: ”היה צריך להמיתו”
גרמניה או מצרים: למי יש להודות על עסקת שליט?

"האירוע בשגרירות היה אירוע קשה וחמור, אך אני מקווה שבעתיד הקרוב נוכל לחזור לפעילות דיפלומטית רגילה, ול'עסקים כרגיל'", הוסיף השגריר, שהדגיש כי למרות אי נוכחותו בקהיר, רמת היחסים בין ישראל ומצרים לא נפגעו ברמת הייצוג או הקשרים הדיפלומטיים. לדבריו, ראש הממשלה ושר החוץ הנחו שחזרתו לקהיר תתבצע במהירות האפשרית, אך ציין כי ישנם כמה תנאים בסיסיים שרק עמם תתאפשר חזרתו. "אני מוכן לחזור, אך מחכה שהתנאים האובייקטיביים להגנה עליי ועל הסגל הדיפלומטי שאיתי יתמלאו. אנו עובדים על כך כל העת".

בדבריו התייחס לבנון גם לאופי הקשר המיוחד בין שתי המדינות. "היחסים בין ישראל למצרים חשובים מאוד לשני הצדדים. מדובר בשתי מדינות שכנות במזרח תיכון הפכפך, וישראל תעשה הכול כדי לחזקם, לפחות מבחינת מדיניות החוץ", ציין השגריר, שהוסיף כי "המועצה הצבאית העליונה שומרת על המדינה ועל החוק, ומצרים מחויבת לכל ההסכמים עליהם היא חתומה. אלא שללבנון אין ספק – מצרים נמצאת בעיצומה של תקופה לא קלה, ללא כל קשר ליחסיה עם ישראל, לאחר נפילתו של מובארק. "הכול שם השתנה, צריך לתת זמן למצרים להתייצב פוליטית ופנימית", הוא מציין, ומציע "להמתין בזהירות לחודשים הקרובים, אז יחל תהליך הבחירות המצרים (ראשית לבית התחתון בפרלמנט, הצפויות להיערך בסוף נובמבר – ט.ש.). זה ייתן אינדיקציה לאן פניה של מצרים מועדות".

לאופטימיות הזהירה שמביע לבנון על רקע מעורבות המצרים בעסקת שליט, מצטרפים גם שגרירים קודמים במצרים. לא ברור לכמה זמן, ולא ברור באיזו עוצמה, אך לפי ההערכה, עצם העובדה שקהיר מתחזקת וחוזרת להיות גורם משמעותי יותר בזירה האזורית, היא סממן חיובי עבור ישראל, לפחות בתקופה הקרובה. "אסטרטגית זה מהלך חשוב לישראל, כי זה מסמל את חזרתה של קהיר להיות גורם משפיע באזור", אומר מי שכיהן כשגריר ישראל במצרים בין השנים 2003-2005, אלי שקד.

בירושלים מיהרו לפרסם את שיחת התודה הטלפונית שקיים ביום חמישי ראש הממשלה בנימין נתניהו לגנרל מחמד חוסיין טנטאווי, ראש המועצה הצבאית העליונה במצרים, אך רק לפני קצת יותר מחודש – אותו גנרל טנטאווי לא ענה לטלפונים הישראליים שניסו לקבל סיוע באירוע הפריצה לשגרירות בקהיר. "אף אחד לא יודע למה טנטאווי לא ענה באותו לילה", אומר שקד, "הקשר הביטחוני הישיר בין ישראל ומצרים – שהיה הערוץ היחיד שהמשיך לתפקד בין ישראל ומצרים אחרי הסתלקות מובארק בעוד יתר הערוצים קרסו ולא תיפקדו, ובראש ובראשונה הערוץ הדיפלומטי – לא עבד בכלל באותו ערב. אבל ככלל - הקשר נשמר כל העת דרך הטלפון האדום – והתרומה המצרית מוכיחה את עצמה יעילה גם בסופו של דבר באירוע השגרירות וגם במגעים לשחרור שליט".

"היחסים היום עם מצרים מורכבים ביותר", קובע השגריר לשעבר צבי מזאל, שישב בקהיר בין 1996-2001. "כרגע מי שמנהל את המדינה זה הגנרלים, שהבינו כי פגיעה בשלום תפגע ביחסים עם ישראל וארה"ב שהם בעלי חשיבות עליונה למעמדה הבינלאומי של מצרים", אך הרחוב המצרי, שצפוי לתת את קולו בחודשים הקרובים, ממשיך להיות אנטי-ישראלי, ולא מזהה את האינטרס הבינלאומי כבעל חשיבות. גם בזמן שלטון מובארק, אומר מזאל, השלום נשמר הודות ליחסים היציבים בין הממשלות והצבאות ולא חלחל לרמות פנימיות. "מובארק לא חינך את עמו לשלום, ואפשר לשלום הקר להתפתח. השנאה הפנימית במצרים הלכה ותפחה עם התפשטות הממסד האיסלמי ותודות לטון התקשורתי החריף, והכוחות האנטי ישראליים התחזקו". עוד מציין מזאל כי "הצבא אמנם תפס את השלטון, אבל הרחוב הוא שמכתיב את ההתנהלות, במיוחד בעניינים פוליטיים, וישראל היא מקרה מיוחד בהקשר זה".

בדומה ללבנון, גם שקד ומזאל מעריכים כי עם תחילת תהליך הבחירות במצרים, ייכנסו גם יחסי ישראל ומצרים לתקופה של מתיחות. "כל עוד הגנרלים בשלטון, אני בטוח שהם מתייחסים לחמאס בחשדנות הראויה ולא יאפשרו להם להתקרב יותר מדי אל האחים המוסלמים, אבל כשיהיו בחירות ולפי ההערכות האחים המוסלמים יהפכו לרוב בפרלמנט, תהיה בעיה לישראל ולגנרלים שמבינים את האינטרסים האמיתיים של מצרים בזירה הבינלאומית", אומר שקד.

תקופת הבחירות צפויה להכיל חילוקי דעות קשים ביותר, שלתוכם תיקלע גם ישראל, בוודאי ברטוריקה שתשלוט ברחוב. "למצרים אין מסורת דמוקרטית ליברלית פתוחה, ולמעשה בזמן שלטון מובארק השתרר ניוון פוליטי גדול", מסביר מזאל, "פרט לאחים המוסלמים שיוצאים כאן ברווח בגלל התשתית הפוליטית הרחבה שהצליחו לבסס במהלך השנים על ידי מתן שירותי דת, חינוך, רווחה וכו'". כמו כן, הוא מוסיף, יש לשים לב לאכזבת הציבור המצרי מתוצאות מהפכת ה-25 בינואר. "חוסר היוזמה של ההנהגה הצבאית להוביל במהירות לבחירה מחודשת של מוסדות הציבור תקע את המהפכה. הציבור המצרי מאוכזב מאוד, וחלק מהכעס והתסכול יופנו כלפי ישראל", מזהיר מזאל.

עוד על יחסי ישראל-מצרים
נתניהו למצרים: ”הסיוע בעסקה מחמם את לבנו”
תקיפת השגרירות בקהיר, שלב אחרי שלב
”ישראל הסכימה לתיקונים בהסכם השלום עם מצרים”


לפניות לכתב: tal_sh@walla.net.il