(צילום: רויטרס)
חמש שנותיו של גלעד שליט בשבי צפויות להסתיים בתוך ימים ספורים. חמש שנים של סבל, מאבק וויכוח בין התומכים בעסקה "בכל מחיר" לבין המתנגדים לכך בתוקף חמש השנים האלה עומדות להגיע לקיצן. מה הייתה השתלשלות האירועים בחמש השנים האחרונות, ובעיקר - מה עבר על גלעד שליט ועל משפחתו?
עסקת שליט - כותרות אחרונות
נחתמה עסקת שליט, האסירים הכבדים לא ישוחררו
נתניהו: העסקה טובה, גלעד יחזור הביתה בקרוב
משפחת שליט על העסקה: "נשמח רק כשנראה את גלעד"
משעל: "אלף אסירים שלנו ישוחררו בתמורה לאחד"
השלבים בדרך לשחרור גלעד שליט מהשבי
חמש שנים בשבי: כך נראות 24 שעות במאהל המחאה
25 ביוני 2006 זה היה היום השחור שליווה את מדינת ישראל במשך 1,934 ימים. בשעות הבוקר תקפו מחבלים טנק מסוג "מרכבה סימן 3" באזור גדר המערכת בין ישראל לרצועת עזה. חברי החוליה הגיעו מהרצועה לתוך שטח מדינת ישראל באמצעות מנהרה ליד מעבר כרם שלום. במהלך התקיפה נהרגו שניים סגן חנן ברק וסמ"ר פבל סלוצקר. ארבעה חיילים נוספים נפצעו, ושליט נחטף לתוככי הרצועה. חוליית המחבלים הייתה מורכבת מאנשי הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל קסאם, ושני ארגונים קטנים נוספים.
בניגוד להתנהלות הישראלית כלפי אסירים פלסטיניים, הזוכים לביקורי משפחות, את גלעד שליט לא הורשה לראות אף אחד, גם לא נציגי הצלב האדום. במהלך חמש שנות השבי הגיעו מחמאס חמישה סימני חיים מגלעד. הראשון היה בספטמבר 2006, כאשר התקבל מכתב מהשבי. שנה לאחר החטיפה חוטפי שליט פרסמו הקלטה של שליט, בה הקריא מסר שהוכתב לו על ידי שוביו. בפברואר וביוני 2008 התקבלו שני מכתבים נוספים, ובדיוק לפני שנתיים, באוקטובר 2009, ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג קלטת וידאו נוספת, בה גלעד נראה בריא ושלם אומנם, אך רזה וכחוש. עבור הקלטת שחררה ישראל 20 אסירים פלסטיניים.
מיום החטיפה החלה פעילות אינטנסיבית של ממשלת ישראל, משפחת שליט וארגונים ציבוריים במטרה להביא לשחרור החייל החטוף. ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, סירב תחילה לקיים משא ומתן עם החוטפים, ומטבע הדברים, סירב להיענות לתנאיהם. לאחר המתנה של שלושה ימים לפעילות דיפלומטית, ראש הממשלה דאז החליט להוציא את צה"ל למבצע "גשמי קיץ". במבצע, שנמשך חמישה חודשים החל מיוני 2006, צה"ל נכנס עם כוחות קרקעיים לרצועת עזה, לראשונה מאז ביצוע ההתנתקות. בעקבות המבצע, החוטפים הכתיבו אולטימטום למשא ומתן לשחרור שליט עד 4 ביולי. עם תום הזמן, הארגון הודיע שלא ימסור עוד מידע על מצבו של שליט, והמבצע הסתיים מבלי שגלעד שליט ישוב לביתו.
בינואר 2009 החל גל ויכוחים נוסף, בעיקר בקרב משפחות ששכלו את יקיריהן בפעולות טרור, וסב סביב השאלה האם יש להסכים לשחרור מחבלים בתמורה לשחרור שליט. הסערה התעוררה בעקבות דברים שאמרו אז קרובי משפחתו של השר רחבעם זאבי שנרצח ב- 2001, ושל משפחות שכולות נוספות, שקראו לבצע את העסקה גם אם משמעות הדבר היא שחרור רוצחי יקיריהם.
תוך כדי המגעים, התחלפו גם נציגי ראש הממשלה לטיפול בעסקת שליט. תחילה היה עופר דקל. ביוני 2009 הוא הוחלף בידי חגי הדס, שההישג הראשון שלו הגיע ארבעה חודשים לאחר מכן בדמות הקלטת שהועברה לישראל. באפריל השנה, דוד מידן החליף את הדס.
במהלך השנים משפחת שליט שינתה את דרכי פעילותה. תחילה היא פעלה בצורה שקטה ודיפלומטית. משנוכחה המשפחה שמדיניות זו לא מקדמת את המגעים, החלו בני המשפחה בפעילות ציבורית נרחבת. במרץ 2009 המשפחה הקימה את האוהל העומד על תילו עד היום. מיום ההקמה, במשך כמעט 1,000 ימים, המשפחה עדכנה באוהל את מונה הימים לשבי. לקראת יום השנה הרביעי לחטיפה, המשפחה פתחה בצעדה לכיוון ירושלים והעלתה שוב לסדר היום הציבורי את רצונם בחתימה על עסקה עם חמאס.
הזדמנות תיאורטית נוספת לשחרור שליט הייתה במבצע "עופרת יצוקה". המבצע שנערך בינואר 2009, בשלהי כהונת ממשלת אולמרט, יצא לדרך כתגובה לירי בלתי פוסק של טילים מרצועת עזה לכיוון יישובי הדרום. שחרור שליט לא הוגדר כאחד מיעדי המבצע, שהסתיים שוב ללא חזרתו הביתה.
אבל גם חברי הכנסת לא שקטו על שמריהם בחמש השנים האחרונות. חברי הכנסת דני דנון (ליכוד) ואריה אלדד (האיחוד הלאומי) הובילו הצעת חוק להחמרת תנאי כליאתם של אסירי חמאס הכלואים בישראל. ההצעה קבעה כי מלבד ביקורים של "הצלב האדום", האסירים לא יהיו זכאים לביקורים. ההצעה אושרה במאי 2010 בקריאה טרומית, אך לאחר מכן ראש הממשלה הכניס אותה להקפאה עמוקה. רק כעבור יותר משנה, ביוני 2011 נתניהו הודיע כי בכוונתו לפגוע בתנאי כליאתם של אסירי חמאס, אלא שחודש לאחר מכן נחשף בדיון בוועדת הפנים של הכנסת כי מההצהרות הגדולות של נתניהו לא נותר הרבה, וכי האסירים עדיין זוכים להטבות שונות. לאחרונה, תנאי כליאתם של האסירים אכן הורעו, ומאות מהם פתחו בשביתת רעב.
לפניות לכתב: pinhas_wolf@walla.com