החלטת ההסתדרות הבוקר על סכסוך עבודה במשק מהווה ציון דרך בתולדות מאבקי עובדים בישראל. לראשונה ארגון העובדים הגדול במדינת ישראל מכיר באחריותו ובמצב שנוצר ב-30 השנים האחרונות, והוא מספרם ההולך וגדל של עובדים שאינם מועסקים ישירות על ידי מעבידיהם, אלא באמצעות חברות שכל תכליתן לתווך בעבודה ולגזור קופון על חשבון ניצול העובדים.
זוהי בשורה טובה, אך מאוחרת. מה השתנה עכשיו וגרם לעופר עיני התעורר? התשובה טמונה כמובן במחאה החברתית, וברצונו של עיני לא להישאר לא רלוונטי במאבק - כפי שהיה עד עכשיו. מנהיג מפלגתו לשעבר של עיני, אהוד ברק, עושה שימוש תדיר במטבע "גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום". אימרה זו נכונה במקרה זה בהתייחסו לפועלו של עיני בסוגייה של עובדי הקבלן. כעת זו אכן השעה המדויקת, אולם השאלה היא האם השעון ימשיך לפעול גם בימים הקרובים.
עוד בנושא:
עיני הכריז סכסוך עבודה: "אין צדק חברתי בלי עובדי הקבלן"
הדיווח הראשוני לקראת ההכרזה על סכסוך העבודה
מחקר: מעסיקים מעדיפים עובדי קבלן - בגלל הפיטורים
עובדי הוסטל לניצולי שואה שובתים עקב העסקתם כעובדי קבלן
לאור ניסיונו של עיני, כולל פעילותו במחאה, בה הבטיח תמיכה ובסך הכל קיים אסיפה אחת גדולה מעלה חשש כבד: האם יתמיד במהלך, או שבעצם מדובר במהלך סרק נוסף שמיועד להרגיע את חברי ההסתדרות הלוחצים לפעולה. צעד זה עושי להיות "תרגיל" לקראת הבחירות להסתדרות שאמורות להתקיים בשנה הקרובה, בהן עיני יצטרך להתמודד עם מטענו הדל מבחינת הישגי העובדים.
הלב אולי מרגיש שסופסוף ראשי ההסתדרות הבינו שבשביל לחולל שינוי בחברה הישראלית, אולם הראש אומר שאין לסמוך על כך. ההתנהלות של עיני עד כה הביאה לפגיעה בכל מאבקי עובדים שהתקיימו, בעיקר מאבק העובדים הסוציאיליים, וכל הסכמי העבודה שנחתמו בשנים האחרונות בניצוחו של עיני רק גרמו לשחיקת שכרם של העובדים.
ההזדמנות ההיסטורית הזאת של שינוי מן היסוד של כללי המשחק בשוק העבודה צריכה להיות שעתה של כלל המחאה. לא רק של הסתדרות הוועדים אלא גם של יושבי המאהלים, הדמויות החברתיות, כוח העובדים, ארגוני האוניברסיטאות ועוד. עם זאת, אם ההסתדרות לא תיתן הוראה לוועדים השונים להתחיל בגיוס וארגון עובדי הקבלן במקומות העבודה ותחל להגן על זכיותיהם - שום חקיקה לא תעזור.
מקרה המבחן כעת של ההסתדרות הוא האוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה, עובדות הניקיון, לדוגמא, עם השנים הפכו לעובדות קבלן וזכיותיהן נפגעו. באוניברסיטת בן גוריון עובדות הקבלן התארגנו במסגרת כוח העובדים ואין בכך שום מקריות. ההסתדרות עשתה יד אחת עם מעסיקיהם הישירים והלא ישירים של אותן העובדות כדי לקפח את זכיותיהן. היום ההסתדרות צריכה להרים את הכפפה של התארגנות עובדי הקבלן, הכללתם במסגרות המאוזנות והפיכתם לעובדים מן המניין באמצעות העסקה ישירה.
אין לסמוך על הממשלה ובייחוד על ממשלת הימין החברתי הכלכלי והמדיני שתעניק מענה הולם לסוגיית עובדי הקבלן. ממשלה של הון ושלטון רואה בעובדי הקבלן תופעה מבורכת, ואף בהמלצות ועדת טרכטבנרג "החברתיות" נאמר שיש להביא עוד ועוד חלקים של המגזר הציבורי להעסקה באמצעות מיקור חוץ. רק העובדים בעצמם וארגוניהם יכולים לחולל את השינוי. חוקים הם חשובים, אבל במדינה בה אין אכיפת חוקי עובדים חובת ההוכחה היא על ההסתדרות וארגוני העובדים.
*ד"ר אפרים דוידי הינו מרצה במכללה החברתית-כלכלית.