איפה באמת צה"ל יכול לקצץ?

הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ, הגיע לישיבת הממשלה ביום ראשון השבוע, כדי לשכנע את השרים שאסור לקצץ בתקציב מערכת הביטחון. במהלך הישיבה, שמע גנץ מראש הממשלה בנימין נתניהו את המשפט "האחריות היא עליי", אך יצא בידיים ריקות. על יועץ הכספים לרמטכ"ל, תת-אלוף ראם עמינח, אומרים שהוא בחור מבריק. אם עמינח היה מזהה את המגמה בממשלה להצבעה על התקציב, אולי היה מנסה למנוע המבוכה מגנץ. כנראה שזה מחיר הטירונות של מי שמכהן רק 30 יום כראש אגף התקציבים במשרד הביטחון.

עכשיו לאן?

מתווה ברודט קבע כי החלטות על מוקדי ההתייעלות בצבא ייעשו על בסיס הסכמה עם צה"ל ועל בסיס הסכמה זו שורטט מתווה רב-שנתי, לפיו צה"ל יוכל להתנהל. לאחר מכן הוגש דו"ח מקנזי שקבע כי יש לבצע התייעלות פנימית. על בסיס שני נדבכים אלו ניתנה בשנת 2010 תוספת תקציבית לצה"ל וברור היה שכל קיצוץ ייגרע מתוספת זו שניתנה כתנאי להתייעלות.

אחד ה"מוקשים" באפשרות לקצץ מתקציב הצבא הוא שצה"ל מתעקש כי 75% מהתקציבו העומד על 55 מיליארד שקלים בקירוב מופנה להוצאות בלתי ניתנות לשינוי, "קשיחות". שיעור זה מהתקציב מופנה למשכורות, פנסיות, פיצויים לאלמנות, יתומים ונכי צה"ל, וכן חוזים לפרויקטים עתידיים - אי אפשר לקום מחר בבוקר ולומר לחברת הענק לוקהיד מרטין שמייצרת עבורנו את מטוסי החמקן מסוג אף-35 לעצור את פס הייצור אבל אפשר לעשות דברים אחרים.

תוכנית ראשונה ואפשרית לקיצוץ בתקציב תכלול פנייה של משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות בנוגע לפרויקטים כמו טנק המרכבה, נגמ"ש מסוג 'נמר' ופרויקטים גדולים נוספים ולבקש להאריך את משך הייצור ובכך לצמצם את גודל התשלום. כל חברה חפצת חיים תמהר להסכים בתנאי שלא "יהרגו" את הפרויקט לגמרי. פגיעה בפרויקטים פוליטיים שעלולים לעורר את זעם הציבור כמו "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים", שמטרתם להגן מפני טילים, יהפכו לפרות קדושות. אף פוליטיקאי לא יעז לגעת בהם.

למרות הכל, הרמטכ"ל יידרש לחתור לקיצוץ מיידי. העיניים פוזלות ישר לכיוון זרוע היבשה בפיקודו של אלוף סמי תורג'מן. רב-אלוף גנץ יידרש מיידית לפגוע בפעילות השוטפת: רכישת תחמושת, ימי אימונים, ימי מילואים ומלאים במחסנים. הכי פשוט לפגוע במוכנות של צה"ל. גם חיל האוויר יתבקש להצטרף למאמץ ולקצץ בעצמו בתקציב האימונים, כשברקע מרחף המתח בגבולות.

עוד בנושא:

גורם ביטחוני: "קיצוץ בצה"ל? עדיף בשב"כ ובמוסד"
הקיצוץ בביטחון: פחות טנקים, תחמושת וגדרות
המטכ"ל נגד הקיצוץ המסתמן: "יפגע אנושות בצבא"

גם סוגיית הצמצום בכוח אדם עומדת על הפרק. אם הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ פיטר משרתי קבע בהתאם לסיכום עם האוצר, מחליפו גבי אשכנזי דאג להחזיר חלק מהם בדלת האחורית. אגף כוח אדם בצה"ל, לא פעל כפי שנדרש ממנו במתווה ברודט ובדו"ח מקנזי, שדיבר על צמצום יחידות בדגש על פיטורי משרתי קבע ותיקים.

עכשיו, טוענים בצה"ל, כי לאחר שלוש שנים של חוסר מעשה, בשנת 2012 צפוי המהלך להתבצע. המילה "צפוי" מעוררת יותר מסימני שאלה. כדי למסמס את הביקורת, באכ"א טוענים כי למרות שלא פוטרו משרתי קבע, ההוצאה על השכר נותרה כפי שהייתה, בזמן שמשרדי הממשלה נהנו מעלייה של 30%.

גם בצבא מבינים היום שאפשר לקצץ בכוח אדם, תוך הקשבה מלאה לדו"ח מקנזי, שדרש קיצוץ וצמצום ארגונים, להפסיק את הפזרנות של הכסף עבור בתי מלון, טיסות בארץ ולחו"ל, קורסים בארץ ובחו"ל, צ'ופרים למפקדים פורשים ועוד. המספרים הקטנים הופכים בסוף למספרים גדולים.

ויש תוכנית שנייה: בצה"ל יבלעו את הרוק, ישנסו מותניים וימתינו לעיתוי הנכון. 75% מהחלטות ממשלה הרי לא מיושמות. בדיקה פשוטה במזכירות הממשלה תגלה את זה. בסופו של דבר כל החלטה עוברת דרך הכנסת ושם זה נתקע. הערכה בצה"ל כי יהיה קיצוץ אבל הרבה יותר קטן מהצפוי וממה שמתפרסם. מה שמעורר דאגה היא דרישת האוצר לקיצוץ בבסיס התקציב והשקיפות בתקציב. זה שינוי דרמטי. לא יהיו התקשרויות לחוזים חדשים. האסטרטגיה בצה"ל היא להתקשר עם החברה ולאחר מכן לדבר כדי להימנע ממצב של קיפאון בשל קיצוץ. לכן חיל שלא עשה כן, יצטרך להמתין הרבה זמן כדי לממש את החלומות שלו.

ההמשך מכאן יהיה בשיטה הרגילה. אם לא יהיה מתווה אמיתי וברור לקיצוץ תחת מעקב של האוצר, לא יהיה באמת שינוי בתקציב הביטחון. בשם הפוליטיקה ומחאת הרחוב יכריזו על קיצוץ בתקציב. בעוד חצי שנה יגיעו רב-אלוף גנץ וראש אמ"ן אלוף אביב כוכבי לראש הממשלה עם מחשב נייד, יציגו לו מידע מודיעיני קונקרטי על איומים מתפתחים וידרשו לקבל תוספת לתקציב. ראש הממשלה יהנהן, ישקול ולבסוף יעביר את הכסף המתבקש בשם ביטחון המדינה וההגנה על המולדת. האופטימים בצה"ל אומרים, כי התקציב הוא לא באמת 55 מיליארד שקל. תמיד יש תוספות במעלה הדרך שאנחנו, הציבור, מגלה אותם בדיעבד.

לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com