מי שפך שמן לאש שבערה במסגד?

בעוד המשטרה ממשיכה לחקור את הצתת המסגד בכפר טובא זנגריה תחת איפול כבד, מפנה ניצב בדימוס דן רונן אצבע מאשימה אל מי שלטענתו ליבה את האש והכשיר את הקרקע לביצוע המעשים

דן רונן

כאשר נכתבות השורות האלה, 48 שעות לאחר הצתת המסגד בכפר טובא זנגריה, עדיין לא ברור מי עשו את המעשה. המשטרה מדווחת על מעצר חשודים, אבל מטילה איפול על החקירה. מי הצית את האש לא ברור אם כן, אבל מה שברור הוא, מי שפך את השמן למדורה ומי הפיח רוח בלהבות - פוליטיקאים ורבנים, מי בשתיקה ומי בהצהרות ובמעשים.

אין זו הפעם הראשונה שמסגד עולה באש ועל קירותיו כתובות המעידות כי ידם של יהודים קיצוניים במעשה. הנה תזכורת קצרה: הכפר יאסוף, דצמבר 2009, בית פאג'ר אוקטובר 2010, לובן א- שארקייה וחווארה מאי השנה. בכל אחד מן המקומות האלה הוצתו מסגדים. איש לא נעצר. האשמים מוסיפים להלך חופשיים ולהטיל את אימתם בשטחים. וכל אלה, חוץ מהצתות של שדות ומכוניות, פגיעות ברכוש ויידויי אבנים שגם מבצעיהם לא נתפסו ולא הועמדו לדין.

עוד על ההצתה בטובא זנגריה:

"חיה ותן לחיות" – סוד החיים
היום שאחרי בטובא זנגריה: "הדו-קיום לא ייפגע"
הרב שלמה עמאר: "הצתת המסגד - אולי עלילת דם"

עוד בוואלה!

בחולון נמנע אסון ברגע האחרון: כך עוצרים את קריסת הבניין הבאה

לכתבה המלאה
"טוב ונכון עשו הרבנים הראשיים שמיהרו לגנות ולבקר במסגד השרוף, אבל כדאי להאזין לאחרים - כדאי להאזין גם לדממה העמוקה מחצרות רבני יש"ע". הנשיא פרס והרבנים הראשיים במסגד השרוף (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

אבל, מה שחמור מאזלת ידם של המשטרה, השב"כ והצבא, היא התמיכה, המפורשת או הנרמזת, של אישי ציבור ושל רבנים במעשים הנפשעים הנעשים תחת הכותרת המכובסת "תג מחיר".

ומלה אחת על הכותרת הזאת. הציבור בארץ מגלה רגישות רבה להגדרות של מעשי טרור וטרוריסטים. כמה כעסנו כשרשתות שידור זרות כינו מחבלים פלסטינים "לוחמי חופש", "חמושים" או "לוחמי גרילה". בצדק רב גינינו את ההגדרות האלה וראינו בהן מתן הכשר למעשי טרור והרג. דחינו את הטענות של ראשי הבי.בי.סי כי השימוש במילה טרוריסטים, יש בו נקיטת עמדה בויכוח פוליטי ולכן הם מעדיפים את ההגדרה הנייטראלית "לוחמים" או "חמושים".

והנה עכשיו, אנחנו נופלים באותה מלכודת ועושים בדיוק את המעשה הזה. במקום לקרוא להצתת מסגד "מעשה טרור" אנחנו הולכים אחרי הביטוי שבחרו עבורנו הפושעים ומגדירים את ההצתה "תג מחיר". תג מחיר משמעותו היא שההצתה איננה יוזמה, אלא תגובה. תגובה- אולי קיצונית ואולי מוגזמת- למעשה נבלה שקדם לה. אל תלכו שולל ואל תקראו לפיגוע "תג מחיר". פיגוע הוא פיגוע ומעשה טרור הוא מעשה טרור.

אבל נחזור לשופכי השמן לאש שכילתה את המסגדים. למעט שניים שלושה רבנים צדיקים בסדום, בהם הרב פרומן והרב גיסר, רבני יש"ע שמקרבם יצאו המפגעים- המציתים, לא גינו ולא מחו.

עכשיו התפשטה האש אל תוככי המדינה. מה שהיה צפוי, הפך לבלתי נמנע. האש במסגדי הפלסטינים בגדה אוחזת עכשיו במסגד בכפר שבניו משרתים בצה"ל. מי ששתק ומי שהביע הבנה ומי שביקש שלא למהר להאשים ושאולי בכלל מדובר בקצר חשמלי, רואה את הלהבות בחצר הסמוכה.

טוב ונכון עשו הרבנים הראשיים שמיהרו לגנות ולבקר במסגד השרוף, אבל כדאי להאזין לאחרים. לחבר הכנסת מימין שסירב לגנות, בנימוק המשכנע שנתניהו לא הזדעזע מרצח מתנחל ובנו התינוק, או לרב של צפת שקבע שהמציתים הם ערבים מהכפר עצמו ושהמעשה היה במסגרת מלחמת כנופיות זו בזו. וכדאי להאזין גם לדממה העמוקה מחצרות רבני יש"ע.

מי הצית את האש, איננו יודעים. אפשר לקוות שיימצא האשם, אבל מי שעודדו ושפכו שמן ללהבות ידועים בהחלט.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully