לבית המשפט המחוזי בבאר שבע הוגש היום (ראשון) כתב אישום נגד אנדריי סטרקוב, תושב אשדוד בן 20, בגין רציחתה של ריטה גולדברג בחוף "מי עמי" באשדוד. מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד ליאת שמיר-הירש מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בשמונה בספטמבר, הגיעה המנוחה בת ה-38 לקיוסק בחוף הים עם אחד ממכריה. בשלב מסוים, המנוחה ישבה בקיוסק עם הנאשם וחברו, שוחחה עמם ושתתה עמם בירה.
עוד בנושא:
הדיווח הראשוני על הרצח בחוף הים באשדוד
זוהתה גופת האישה שנרצחה באשדוד: גרושה בת 38
לאחר כחצי שעה עזבו המנוחה, הנאשם וחברו את הקיוסק והחלו לצעוד לעבר ספסל המצוי בקרבת מקום. המנוחה והנאשם נותרו לשבת על הספסל לבדם ולשוחח, ואילו החבר ניגש לשבת לבדו בקרבת מקום על מנת לשוחח עם בת זוגו בטלפון. הנאשם חזר אל הקיוסק והביא למנוחה ולעצמו בקבוקי בירה נוספים. לאחר מכן נותרו הנאשם והמנוחה לבדם על החוף ובשלב מסוים נישק הנאשם את המנוחה, חיבק אותה ואף נגע בחזה?.
בעקבות כך, החלה המנוחה לצעוק לעברו של הנאשם, הטיחה בו כי הוא אנס אותה ושהיא מתכוונת לפנות למשטרה. הנאשם חשש שהמנוחה תפנה למשטרה ובין השניים התפתח עימות פיזי. במהלך העימות, אחז סטרקוב בידיו את צווארה של המנוחה וחנק אותה בשתי ידיו בחוזקה, באופן שיכול היה לגרום למותה. לאחר מכן הוא הטיח בראשה של גולדברג אבן משוננת במשקל של כ-10.25 קילוגרמים ואבן ריצוף מרובעת במשקל של כ-5.5 קילוגרמים.
"המנוחה שרטה את הנאשם"
בכתב האישום צוין כי המנוחה ניסתה להיאבק בנאשם ותוך כדי כך שרטה אותו בפניו. המנוחה שכבה על הארץ כשהיא מחוסרת הכרה, חבולה קשות ושותתת דם. בשלב זה תפס הנאשם בגופה של המנוחה והחל לגרור אותה כ-20 מטרים דרומה מהמקום בו הייתה מוטלת. הנאשם הותיר את המנוחה במקום הגרירה, חזר אל המקום בו נותרו האבנים וכיסה בחול את האבנים שהיו מלאות בכתמי דם.
לאחר מכן הנאשם עזב את המקום ושב אל הקיוסק. שם סיפר למעסיק כי המנוחה נפלה על אבן וקיבלה מכה בראשה. המעסיק אמר לנאשם כי עליו להתקשר למד"א, אולם הנאשם לא עשה זאת. הנאשם ניגש לחברו וסיפר גם לו שהמנוחה נפלה. החבר ביקש מהנאשם להראות לו את המנוחה והנאשם לקח את החבר אל המקום בו השאיר את המנוחה. השניים ראו שהמנוחה פצועה באופן קשה, אך שבו אל הקיוסק. בסופו של דבר, החבר היה זה שהתקשר למד"א, אולם הצוות שהגיע למקום, נאלץ לקבוע את מותה של גולדברג.
בכתב האישום נאמר כי "הנאשם, במעשיו כמתואר בעובדות לעיל, גרם בכוונה תחילה למותה של המנוחה, לאחר שהחליט להמיתה והמיתה בדם קר, מבלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות בהן יכול היה לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו ולאחר שהכין עצמו להמית אותה או שהכין מכשיר שבו המית אותה".