העיניים נשואות בימים אלו לעברו של אלוף פיקוד מרכז אבי מזרחי. אחרי לקיחת האחריות של אלוף פיקוד צפון לשעבר גדי איזנקוט על ההפתעה ב'יום הנכסה' ולקיחת האחריות של אלוף פיקוד דרום טל רוסו על הפיגוע בגבול מצרים, מבין האלוף מזרחי שתמה אופנת ה'אני מצטער'. הציבור לא יקבל כשל מערכתי אם יחליט ההמון הפלסטיני להסתער על היישובים והמוצבים בגדה המערבית והתגובה של צה"ל תהיה פושרת ומאוחרת.
קצין איסוף - הטורים האחרונים:
קו ההגנה של גבי אשכנזי בפרשת הרפז
האם המושיע של צה"ל הפך למפלג המטה הכללי?
השתקן מסיירת מטכ"ל: מיהו האלוף טל רוסו?
למרות המתח והתחושה באוויר שעוד רגע הכול מתפוצץ באיו"ש , מתעקש, ובצדק, האלוף מזרחי להישאר דרוך אבל להסביר לפקודיו שהאיום המרכזי לא נמצא בשטחים אלא רחוק משם ויש להתכונן למלחמה הקשה מכל . לכן הוא אישר השבוע למפקד חטיבת הצנחנים, אל"מ אמיר ברעם סדרת תרגילים גדודיים במתאר מלחמה תוך כדי חריגה מהגרף השנתי למרות שבקרוב יאיישו הצנחנים את הבסיסים באיו"ש.
מסוק ה'בלק הוק' ובו אלוף פיקוד מרכז נוחת בשעת בוקר מוקדמת בלב מדבר יהודה ומעיף שכבת חול עבה על לוחמי גדוד 202 המיוזעים שצעדו במהלך הלילה 20 ק"מ לעבר 'יעדים סורים'. הם סחבו פצועים מדומים על אלונקות, והסתערו על האויב הסורי. רגע ההכרעה בקרב הגיע.
"יורים עלייך ברבי"
האלוף מזרחי, שריונר אמיתי, קפדן, ישר כמו סרגל, מהאלופים של פעם, חמוש במשקפי 'ריי בנד' שכבר לא מייצרים כעשרים שנה עם שרוך שחור שמאבטח אותם לצוואר, עובר בין המפקדים ולוחץ ידיים. האלוף מסיים כוס קפה בעמידה ומבקש משקפת כדי לצפות במקלעים שהחלו לנגן. האלוף מתקדם בהליכה, מתכופף ועובר את מטרות הקרטון, חצי דמות, סופר פגיעות, מזהה מקבצי קליעים ופונה למח"ט הצנחנים, "דיברנו על זה כבר כמה פעמים. הקלעים צריכים להוריד אותם בכדור אחד...."
האלוף מתקדם בקצב לעבר מפקד הפלוגה סרן ברבי שדקות קודם לכן טיפס על הר תלול והוא מתנשף, "יורים עלייך ברבי. לך אחורה... יש מולך מטרות. אתה חשוף....". כל פרט קטן חשוב לו. גם כשהורה להסיר את החומות שהגנו על שכונת גילה בירושלים הוא ביקש למספר את קוביות הבטון כדי שאם יחזור הירי מהשכונה הפלסטינית השכנה, יידעו בעתיד המפקדים בגזרה כיצד להציב אותן מחדש בשטח ולחסוך זמן. מזרחי, ממשיך להעיר הערות, לשאול שאלות לתת עצות שחלקן מתבססות על ידע ממלחמת שלום הגליל. מח"ט הצנחנים, רושם הכל בכתב קטן וצפוף בפנקס צהוב קטן.
אל"מ ברעם, לשעבר מפקד חטיבת השומרון, מבין את היטב את המשמעויות האזוריות. "יש לנו צבא קטן שחייב להתכונן לשלל איומים. אני מתכונן למתאר סורי אבל מתוכו אני לוקח מוכנות לאירועים באיו"ש", מסביר אל"מ ברעם בשיחה על קצה הצוק ומעיף מבט לעבר כוח שסיים הסתערות. "בסופו של דבר התוצאות נשענות על הלוחם עם הסכין, הרימון והרובה. הלוחם, יידע להילחם בכל גזרה והמפקד מקדימה יידע לעשות עבורו את ההתאמה. אף אחד לא יודע מה יקרה בגבול הדרומי, בלבנון או בסוריה. אנחנו צריכים להתכונן להכול ולכן אני שמח שהאלוף אישר את האימון".
הפגנה של 5,000 פלסטינים שיאיימו לטפס על גדרות יישובים במספר מוקדים לא מרתיעה אותו. בחטיבת הצנחנים פיתחו שלל טכניקות שיידעו להתמודד עם האיום. גדר דוקרנית שנפרשת לאורך קילומטר תוך חמש דקות, מכשיר ה'ארס' שמשגר גז מדמיע באמצעות 12 קנים למרחב גדול, מכשיר ה'צעקה' שגורם לאדם להסתחרר במשך יממה לפחות.
"לא משאירים שטחים אפורים"
ההכנה המנטאלית לקראת כניסת חובשי הכומתה האדומה לאיו"ש מוגדרת כשכבה השנייה בהכנות. "מטמיעים איפוק, שימוש אמצעים לפיזור הפגנות אבל ההכנה המנטאלית היא יסוד. אנחנו מדברים על הכול בשבוע ההכנה. מדמים מצבי לחץ כולל חיילים מחופשים עם כאפיה שבסימולציה מקבלים מאתנו הנחיות...בסוף אין פתרון קסם והמענה לשאלות הקשות הם מפקדים שיעמדו קרוב למקום ההתרחשות וימנעו הלוחם את הדילמות שעלולות לסבך אותו", מסביר אל"מ ברעם. על רקע דבריו של ברעם, סיפר בשטח קצין שלוחמים מאזור קלנדיה הוקלטו השבוע כשהם מקללים בקשר אחרי שהמפקדים סרבו לתת להם אישור לירות אמצעים לפיזור הפגנות. "הפילבוקס ספג אבנים לא קרה לו כלום. הכי קל זה לירות ואם היה הרוג פלסטיני? הכול היה בוער. החוכמה היא להתאפק" הוא הוסיף.
שאלת הסרבנות בקרב חיילים חובשי כיפה כשיהיה חיכוך עם מתנחלים גם היא באוויר אך בעיני אל"מ ברעם זה לא מוקש. הוא עונה על כל השאלות של החיילים ולא משאירים שטחים אפורים. הוא לא התבקש עד כה על ידי אף חייל להימנע מפינוי אזרחים. "אין פטורים אצלי משום משימה אבל אני אהיה מספיק חכם כשאני מחלק את המשימות".
לפחות ממה שנראה כרגע ועל פי המדיניות שמכוון ראש הממשלה הפלסטינית סאלם פיאד אין כל כוונה להוביל מחאה אלימה ברחובות אך גם לכך יש פרשנות. הטרמינולוגיה הפלסטינית שונה מהישראלית. יידוי אבנים על פי מנגנוני הביטחון הפלסטינים לא מצטייר כאלימות. בקבוק תבערה זו כמעט אלימות ורק ירי מבהיר חד משמעי כי מדובר באלימות. המנגנונים, ימנעו הפגנות אבל ברגע שזה יעבור לירי הם ישאירו את העבודה לצה"ל.
התסכול הפלסטיני צובר כוחות. בצה"ל מעריכים כי הוא יגיע לגבהים חדשים בעוד חודש ולא בימים הקרובים. הציפייה של הרחוב הפלסטיני לשינוי בשטח היא זו שתוביל לאלימות. קצין במנהל האזרחי, סיפר השבוע שהפלסטינים הביעו כוונה בשיחות לפני כחודש לבנות בשטח סי המחייב אישור ישראלי. שאל הקצין מהמנהל את הבכיר הפלסטיני, "למה לא הגשתם את תוכניות הבנייה לאישור?". הבכיר הפלסטיני השיב בתמיהה, "עוד מעט יש לנו מדינה... לא נצטרך אישור מאף אחד".
כבר נהיה חם בחוץ. התרגיל עומד להסתיים. בקר הבטיחות מרים בעצלתיים את הדגל האדום ונע בכבדות. האלוף מזרחי, מברך על היוזמה והביצועים, נפרד בלחיצות ידיים ומזכיר לאל"מ ברעם, "אתה כבר יודע. אין מאה ימי חסד בפיקוד מרכז. אין אפילו רגע אחד".
לפניות לכתב: amirbohbot@walla.co.il