לוויין בגודל אוטובוס יתרסק לארץ, אבל איפה?

(צילום: רויטרס; עריכה: יאיר דניאל; קריינות: אביב אברמוביץ')

מתי והיכן יתרסק הלוויין הענק של נאס"א על פני כדור הארץ? השאלה הזו מטרידה בימים אלה לא מעט מדענים, אך ייתכן שהיא צריכה להטריד גם את כולנו. הלוויין, הנקרא UARS (קיצור של Upper Atmosphere Research Satellite), שוגר לפני כ-20 שנה על גבי מעבורת החלל "דיסקברי", במטרה לחקור את האטמוספירה העליונה של כדור הארץ. בשנת 2005 הוא יצא משימוש, וכעת הוא עושה את הדרך ההפוכה בחזרה הביתה.

בסוכנות החלל האמריקאית אומרים כי הלוויין, השוקל למעלה משש טונות וגודלו כשל אוטובוס, עתיד לחדור לאטמוספירה מתישהו בלילה שבין שישי לשבת, לפי שעון ישראל. לא מדובר באירוע נדיר באופן יוצא דופן - בנאס"א אומרים כי עצמים מהסוג הזה חודרים לאטמוספירה בערך פעם בשנה. ובכל זאת, זהו הלוויין הגדול ביותר של נאס"א שיחדור לאטמוספירה ב-30 השנים האחרונות - אם כי עדיין מדובר בעניין פעוט לעומת תחנת החלל הראשונה של ארה"ב, "סקיילאב", שהתרסקה בשנת 1979 ושקלה 75 טונות. חלקים ממנה נחתו אז במערב אוסטרליה.

החודש: נאס"א חשפה את הטיל החסכוני שיישא אדם למאדים

רוב חלקיו של הלוויין עשויים מאלומיניום - חומר הניתך בטמפרטורה נמוכה יחסית, ויישרף באטמוספירה. אלא שחומרים אחרים במשקל כולל של כחצי טונה צפויים לשרוד את החום, ובנאס"א מעריכים כי 26 פיסות מהלוויין יגיעו לקרקע.

בסוכנות החלל אומרים כי מכיוון שהלוויין גומא מרחק של אלפי קילומטרים תוך דקות ונע בצורה בלתי ניתנת לחיזוי, יהיה זה בלתי אפשרי להצביע על המיקום המדויק של נחיתת השברים, אפילו דקות לפני הנפילה.

מאחר ו-70% משטח פני כדור הארץ מכוסים מים, מדעני נאס"א מאמינים שמרבית השברים שישרדו את הנפילה - אם לא כולם - ינחתו בים או באוקיינוס. הסיכוי שאדם במקום כלשהו בעולם ייפגע מאחד השברים מוערך ב-1:3,200.

בנאס"א כבר מבקשים ממי שבכל זאת מוצא שרידים של הלוויין לא לאסוף אותם, ופשוט להודיע על כך לרשויות. כך או כך, מופע זיקוקים מרהיב מובטח למי שיימצא במקרה סמוך למסלול הנפילה.