ימים ספורים לפני ההכרזה על המדינה הפלסטינית, ונדמה שחלקים מבית אל כבר "נכבשו" על ידי הפלסטינים - בבנייה. פלסטינים מחברון סוללים כביש אספלט חדש ליד המכולת המקומית, במקום אחר, שני פלסטינים מרמאללה מסיידים את קירותיו של מרתף שעתיד להפוך למשרד מקומי ועוד כמה פועלים מביר זית ממשיכים בנסיעה על טרקטור ודחפור. חלק מהבתים בבית אל נושקים לבתים הסמוכים בפאתי רמאללה, עם גדר דקיקה שמפרידה בין היישובים. גדר שמקיפה את ההתנחלות שבוודאי גם לא תעמוד אם המוני פלסטינים יצבאו עליה, אך ביישוב היהודי כך נדמה לא שמעו על התוכניות הפלסטיניות.
הבית של שמעון מזרחי, איש חינוך מבית אל, משקיף לגדר ולבתי רמאללה הסמוכה. "צעדות של פלסטינים לגדר של בית אל? פעם ראשונה שאני שומע על דבר כזה", הוא אומר, "מבחינתי ה-20 לחודש הוא כמו כל יום רגיל בספטמבר ואיש לא אמר לנו להיערך לתאריך הזה בצורה מיוחדת. אנחנו סומכים על צה"ל בעיניים עצומות שיפעל כפי שצריך".
לשאלה: "מה ההבדל אם רמאללה שנמצאת דקה מכאן תהיה בירתה של המדינה הפלסטינית"?, הוא עונה: "אמונית. ארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ישראל. לא יכולה להיות כאן מדינה אחרת, בוודאי לא של ערבים. לנו אין מקום אחר. אם הם רוצים, הערבים מוזמנים להיות אזרחים נאמנים תחת חסותנו. אנחנו היחידים שנותנים להם מים, חשמל, כסף. תראה איך אסד מתייחס לאזרחים במדינה שלו. 22 מדינות יש לערבים, לנו רק אחת". ביום שלישי הוא ייסע לעבודתו ברובע היהודי בירושלים. "אל תדאג, העולם ימשיך כמנהגו", הוא הרגיע.
לקראת הכרזת עצמאות פלסטינית - כתבות נוספות:
החשש בצה"ל: חייל זוטר יבעיר את השטח בגדה
אבו מאזן: "מוכן לחזור למשא ומתן עם ישראל"
בכיר אש"ף בארה"ב: לא נסכים להותיר גושי התנחלויות
"רמאללה מבחינתי זה בית אל דרום"
לא רחוק משם, משייף חסן את הקירות של מבנה חדש בהתנחלות. ארבע דקות של נסיעה מהבית שלו ברמאללה. "תאמין לי, אין לי בעיה שהמתנחלים יחיו פה. לי יש בית משלי ואני לא מתכוון לקחת למישהו אחר את ביתו", אמר. הוא בן 45, אב לחמישה, מרוויח לא רע, לדבריו. הוא מחכה להכרזה על המדינה החדשה, אבל באותו היום, ב-20 בספטמבר, ימשיך להגיע לבית אל. "אנשים דפוקים יש משני הצדדים אבל מה הבעיה שנחיה ביחד עם ישראל? אני מאוד רוצה שתהיה לי מדינה, זה כמו שכל אחד רוצה שיהיו לו אבא ואימא".
לטענה שהפלסטינים מתכוונים לצבוא על בית אל הוא משיב: "לא תהיה אינתיפאדה נוספת, לאנשים כבר נמאס מזה. אינתיפאדה גורמת לנו לבעיות כלכליות, במחסומים, מה רע לנו עכשיו? אם תהיה כאן אלימות, שוב העיניים של כולם יהיו על הפלסטינים והמתנחלים. נוח לנו עכשיו כשכולם מתרכזים בארדואן, בבעיות שלכם עם מצרים וטורקיה. מה הבעיה שיתנו לאנשים להגיע לכאן עם דגל פלסטין? יגעו בגדר ויחזרו הביתה. אם אנחנו רוצים להרוג, איך זה שאני מסתובב פה חופשי? ראית שמישהו שומר עליי?".
אבל למרות הניסיון להראות שהעניינים כרגיל, ספטמבר עדיין מעלה חששות מהתפרעויות. אמנם, עדיין קשה להריח את אדי הדלק באוויר הפסגות של בית אל, אבל לא בכביש הגישה להתנחלות. באוגדת יהודה ושומרון הסמוכה סופרים את הדקות לקראת תחילת מבצע "זרעי קיץ" (פקודת המבצע לאירועי ספטמבר) ויודעים שאם יצליחו לעבור את השבועיים הקרובים ללא הרוגים, המדינה הפלסטינית, אם תבוא, תשאיר את המצב הביטחוני באזור על כנו. המשטרה הפלסטינית הודיעה שלא תאפשר שהפלסטינים יתקרבו לגדר, כך אומרים גורמים בפיקוד מרכז, וגם אם ההפגנות תצאנה משליטתם, צה"ל לא ייתן לפלסטינים להתקרב.
"אנחנו נותנים להם מים, חשמל והם מרימים את האף?"
לא במקרה הועברה גם הבהרה מלשכת היועץ המשפטי של פיקוד מרכז לאנשי כיתת הכוננות בהתנחלויות. ירי, נאמר שם, ייעשה רק בתחומי היישוב. רוצים לומר, אנחנו לא צריכים פה שריפים.
בצה"ל מתכוננים בעיקר להפרות סדר במוקדים הקבועים: קלנדיה תהיה כרגיל מוקד מרכזי, בחברון לא צריך תירוץ כדי להפגין ובמזרח ירושלים תיראה, ככל הנראה, שוב התמונה של ילדים רעולי פנים מיידים אבנים. גם תרחישים של פיגועי בודדים, נוסח הטבח באיתמר או ירי במהלך הפגנה לא אלימה נלקח בחשבון כתרחישי קיצון. אירועי ידויי האבנים אל צירי התנועה יתגברו, ירי אל הצירים שיוביל לנפגעים ישראליים נלקח בחשבון גם הוא.
רכזי הביטחון ביישובים במתח גם הם. לפני שבועיים הם קיימו שיחה עם מפקד אחת החטיבות. "מה יהיה?", הם שאלו אותו. "אין לי מושג", השיב להם המח"ט.
בינתיים בבסיס הסמוך לאוגדה, מתמודדים עם איום אחר. תג המחיר שביצעו פורעים מהימין הקיצוני נגד רכבי צה"ל לא יוביל להסלמת המצב, אולם הצתה של מסגד נוסף עשוי בהחלט להוביל לתבערה משמעותית יותר.
"רמאללה מבחינתי זה בית אל-דרום", אמר ראש המועצה המקומית משה רוזנבוים. "יום אחד אנחנו נגור שם כשהערבים יעברו לגור באחת מהמדינות שלהם. אני לא במתח וכל הדיבורים על מדינה פלסטינית הם מנופחים מעבר לכל פרופורציה. לא אנחנו צריכים לפחד אלא הם. אנחנו החזקים, אנחנו השולטים וכל מי שמנסה לפגוע בנו הם כנופיות, ובבריונים צריך לטפל כמו שמטפלים בבריונים".
בשבועון המקומי גם כן לא מדברים על האירועים הקרבים. המאמר המרכזי של רב היישוב, זלמן מלמד, דיבר על החשיבות של זהירות בדרכים ועל כך שגם התורה אוסרת עקיפות מסוכנות. אין רמז למה שמתרחש כמה מאות מטרים ממרכז היישוב. "מדינה פלסטינית היא לא רק תחילת הסוף של בית אל, אלא של המדינה כולה", אמר רוזנבוים. "אנחנו נותנים להם מים, חשמל והם עוד מעיזים להרים את האף? שיגידו תודה שהם פה. האו"ם יכול לקבוע מה שהוא רוצה. בדין אנו שולטים כאן, זו ארצנו ואסור לתת לאף אחד אחר ריבונות כאן".
לפניות לכתב: joshjosh@walla.com