בבוקר שאחרי ההפסד, במי יתמוך יצחק הרצוג?

(צילום: קובי אליהו, שי מכלוף, עריכת וידאו: גדי וינסטוק, קריינות: אביב אברמוביץ')

הלילה, כשהמסך המתחלף בבית ברל, הראה את עמודות פרץ, יחימוביץ' והרצוג מתחרות זו בזו באחוזי ההצבעה עבורם, יותר מעיתונאי אחד רצה לאכול את הכובע. רוב הזמן, מסגירת הקלפיות ועד פרסום התוצאות הלא רשמיות, היה הרצוג צמוד ברמה של אחוז לכאן או לכאן לשניים האחרים, וכבר החלו הספקולציות של עלייה שלו לסיבוב השני, ובמקרה כזה – ניצחון בטוח. רק כשהגיעו תוצאות של 80% מהקולות, הרצוג התחיל לתפוס פער והתמונה החלה להתבהר: לסיבוב שני – הוא כבר לא יעלה.

פריימריז בעבודה - כותרות אחרונות
פרץ: "שלי עשתה דילים", יחימוביץ': "אני אנצח"
פריימריז בעבודה: סיבוב שני בין יחימוביץ' לפרץ
עופר עיני לפעיליו: הצביעו ליחימוביץ' או להרצוג

הרצוג עוד הבטיח אתמול, בסיורי הקלפיות, שהוא יהיה הפתעת הבחירות, וכך היה. אין אחד שלא ניבא לו הצלחה מזערית בהרבה, בעזרת הסקרים שהתבררו כעורבא פרח ובעזרתה האדיבה של שלי יחימוביץ' שיצאה עם קמפיין מתוחכם המציב אותה מול פרץ, כשהרצוג ומצנע רק מפריעים לה להיבחר.

אבל, אולי, זה הכאב הכי גדול. הוא כבר היה קרוב, נגע בתחושת הניצחון. הכמעט הזה הוא עינוי: לעומת מצנע שנחל כישלון צורב, להרצוג הניצחון חמק בין האצבעות. נתון מעניין, אגב, הוא אחוז ההצבעה הנמוך במגזר הערבי, נמוך יותר מבעבר. כנראה שמספר גבוה יותר של מצביעים היה מצמצם את הפער בין יחימוביץ' לפרץ ולהרצוג. כך או כך, התוצאות הסופיות היו זהות.

השאלה שנשאלת כעת היא "מה הלאה?". ביום רביעי הבא יתחרו ראש בראש שני הידידים שהפכו לאויבים, עד שבמפלגה חוששים להמשך איחודה. התחרות תהיה גם מול פחות מצביעים: ההערכה במפלגה היא שרק כ- 50% יממשו את זכותם להצביע. גם אחוז המצביעים הערבים יהיה פחות מזה שנרשם בסיבוב הראשון אתמול. כמובן, ככל שאחוז ההצבעה שם יהיה גבוה יותר, הדבר ישחק לידיו של פרץ. ליחימוביץ' אין שם היאחזות חזקה במיוחד.

עד הסיבוב השני ינסו יחימוביץ' ופרץ לזכות בתמיכת הרצוג בעיקר, אבל גם בתמיכת מצנע. תמיכה של מצנע באחד מהם תהיה מעין גושפנקה מוסרית ותו לא. אין לו אנשים שלו שילכו באש ובמים אחרי עמדתו. תומכיו הם בעיקר מצביעים חופשיים שחשבו שהוא הטוב ביותר, אבל כשהוא לא בזירה, כל אחד מהם יחליט לבד עבור מי הוא מצביע. הסיכוי הגדול יותר זה שהם ילכו עם שלי, כי שניהם נלחמו על פלח אוכלוסייה דומה.

התמיכה של הרצוג חשובה הרבה יותר. הוכח אתמול שכוחו חזק מאוד. הוא השקיע במפקד, יש לו מחנה גדול, ובהתחשב בעובדה שהקרב בין שלי לעמיר צמוד, גם אם תומכים רבים שלו יצביעו על פי מצפונם, להתגייסות שלו עבור אחד מהם תהיה יכולת להכריע את הכף, אם כי כמובן לא לבד: במשוואה הזאת יש גם את אנשי עופר עיני שתומך ביחימוביץ' משנאת פרץ, ואת אנשי פואד, שאם לחזות לפי אופן הצבעתם בסיבוב הראשון – הם יעדיפו את פרץ.

אם הרצוג יחליט לתת לאמוציות להוליך אותו, יהיה לו קל יותר לתמוך בפרץ. קשה לשכוח את המתקפה שלו נגד יחימוביץ' במהלך כל הקמפיין. כשהוא יחשוב רציונאלית, תהיה לו התלבטות קשה. בפגישות שהוא יערוך איתה בימים הקרובים הוא יבקש כנראה הבהרות לאמירותיה על ההתנחלויות. היא מצידה תביע תמיכה בחזרה לגבולות 67' עם גושי ההתנחלויות, ותציין שבסך הכל היא מבקשת לא לדבר בשנאה למתנחלים. ייתכן שהם יוכלו למצוא נוסחה שתגשר על הפערים.

עם עמיר פרץ תהיה לו בעיה אחרת: הוא רדיקלי יותר, עד כדי כך שהוא רצה לפלג את מפלגת העבודה, לפני פרישת ברק, בגלל הימצאות העבודה בממשלה, בה להרצוג היה חלק. יחימוביץ', לעומתו, התנגדה לכניסת העבודה לממשלה אבל התנגדה לא פחות לפילוגה. הרצוג לא ימהר להודיע על תמיכתו במי מהמועמדים. יש לו זמן, והוא יצטרך לסגור את העסקה הטובה ביותר מבחינתו. לפני שהוא יחליט על תמיכתו הוא גם יתייעץ עם אראל מרגלית, שתמיכתו בו ביום חמישי שעבר נתנה לו מומנטום שסייע לו להיות הפתעת הבחירות. אגב, מרגלית כבר כינס את אנשיו הבוקר לדון בצעד הבא.

הדבר היחיד הבטוח נכון לעכשיו זה שהרצוג צדק באמירתו שלמפלגה יהיה קל יותר להתאחד תחת הנהגתו. את הדם הרע שיש בין שני הניצים הנוכחיים יהיה קשה מאוד לשנות. ההישג הגדול ביותר שיוכל להיות ביום שאחרי, זה "הסכם אי לוחמה" ביניהם. הסכם שלום, כנראה לא יהיה.