וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

איך השתנתה תפיסת ההגנה האמריקאית מאז 9/11?

העוצמה הצבאית האדירה של ארצות הברית קרסה למול חבורת מחבלים עם סכינים קטנות. הגברת הבידוק ורדיפת הטרוריסטים: איך שינו האמריקאים את תפיסתם בעקבות האסון הגדול בתולדותיהם?

תפיסת ההגנה הצבאית של ארצות הברית, שכללה טילי שיוט, צוללות גרעין, נושאות מטוסים וצבא מסיבי ומתקדם, קרסה כמו מגדל קלפים למול קבוצת מחבלים שהגיעו עם סכינים קטנות, חטפו ארבעה מטוסי נוסעים וריסקו עימם כמה מסמליה הגדולים של האומה האמריקאית. גורם ביטחוני בכיר בישראל אמר בראיון לוואלה! חדשות כי "המסקנה המידית של האמריקאים אחרי הפיגועים הייתה כי הטרור הוא איום רב-ממדי ואסטרטגי על ארצות הברית".

עוד על עשור לאסון התאומים
עשור לאסון התאומים: רה”מ מוטרד מ”איסלם רדיקלי”
מאסון התאומים ועד חיסול בן לאדן: תיעוד בתמונות
עשור ל-11 בספטמבר: על שקיעתה של מעצמת העל
סיקור מיוחד: עשור לאסון התאומים

11 בספטמבר 2001, אסון התאומים, ניו יורק. AP
צוללות הגרעין וטילי השיוט לא עזרו להם. אסון התאומים/AP

זמן קצר אחרי אסון התאומים מיהרו האמריקאים להקים צוותי חשיבה, שלבסוף הרכיבו את תכנית "קווי ההגנה". הקו הראשון היה מלחמה בטרור "בתוך הבית"; הגברת הבידוק הביטחוני בנמלי התעופה והים, הסחורות ואבטחת השטחים הציבוריים. הקו השני התבסס על ההבנה כי לא די בהגנה על העורף, וכי יש לתקוף את הטרור בבית שלו. לכן יצא הצבא האמריקאי להתקפה נגד קיני הטרור באפגניסטן, ובהמשך גם בעירק.

כחלק מתפיסת הקו הראשון ובמסגרת החלטה דרמטית, הועברה האחריות לבידוק הביטחוני מחברות פרטיות לרשות פדרלית. כך הועברו 60 אלף עובדים בתהליך מהיר של סיווג ביטחוני והכשרה, כדי למנוע פרצות במעטפת ההגנה. במקביל, הושקעו מיליארדי דולרים בטכנולוגיות מתקדמות ובכוח אדם מקצועי בנמלי התעופה. לאחר מכן הוחלט להקים גם תכנית רגולציה, שתחייב כל מטוס הממריא מארצות הברית ואליה לעמוד בתנאים מחמירים של אבטחה – אחרת יקורקע. האמריקנים אף הקימו מנגנון אכיפה וביקורת בתחום.

חיפוש גופני בשדה התעופה בסיאטל. Ted S. Warren, AP
שינו את התפיסה. בידוק ביטחוני בסיאטל, ארצות הברית/AP, Ted S. Warren

השרה להגנת המולדת, ג'נט נפוליטנו, ביקרה בישראל בשנה שעברה, והתרשמה מההיערכות הישראלית לאירועי טרור, ומרמת האבטחה בנמל התעופה בן גוריון. בשיחה עם ראש מערך האבטחה של השדה, שמואל זכאי, הוא נשאל על ידה אם ניתן לקיים אבטחה ברמה כזו גבוהה ויעילה גם בארצות הברית. זכאי השיב בשלילה. לדברי גורם ביטחוני בכיר, הסיבה לכך היא ש"בארצות הברית יש 420 שדות תעופה בינלאומיים בזמן שבישראל יש אחד. אנחנו לא יותר חכמים מהאמריקנים, אנחנו פשוט יותר קטנים. בישראל טסים מדי שנה 11 מיליון בני אדם לעומת 50 מיליון שעוברים בנמל התעופה הית'רו בלונדון, או 60 מיליון בשנה בבנגקוק".

בענף התעופה בעולם טסים מדי שנה מיליארדי בני אדם, וכל מטוס נדרש לעמוד ברמת בטיחות, ביטחון ולוחות זמנים קפדניים, ולכן הקריטריונים ברמת האבטחה אחרי אסון התאומים, איימו לפגוע בחברות התעופה. עם זאת, ככל שחלף הזמן הבינו החברות שביטחון זה חלק מהשירות. "כל מי שעוסק בתעופה רוצה לתת את השירות הטוב ביותר וחלק ממנו הוא להשרות אווירה נינוחה על האדם שטס, ומצד שני לשמור על רמה גבוהה של ביטחון", הסביר הגורם הבכיר, "הכי קל לייצר אווירה של מתקן צבאי מבוצר. החוכמה היא איך להימנע מתחושת פחד".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה עם מזכירת המחלקה לביטחון המולדת בארצות הברית, ג'נט נפוליטנו, ינואר 2011. עמוס בן גרשום, לשכת העיתונות הממשלתית
התרשמה מרמת האבטחה בנתב"ג. נפולטינו בביקורה בישראל עם ראש הממשלה נתניהו/לשכת העיתונות הממשלתית, עמוס בן גרשום

לדברי הגורם הבכיר, "היום מדינת ישראל בפרט, והעולם בכלל, נמצאים במקום אחר. הטכנולוגיות טובות יותר. הרמה המקצועית התגברה, אבל מצד שני המוטיבציה של הטרור נותרה כשהייתה, ומתנהלת מלחמת מוחות כדי להקדים אותה. אף אחד לא מבטיח שהטרור לא יימצא פרצה במערך האבטחה, וינסה לעשות זאת שוב".

לפניות לכתב: amirbohbot@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully