פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עשור ל-11 בספטמבר: על שקיעתה של מעצמת העל

      מתקפת הטרור בניו יורק ובוושינגטון היוותה טראומה קשה למעצמה היחידה בעולם. 10 שנים אחרי, מומחים לענייני ארה"ב בוחנים את השפעת הפיגועים על המדינה וקובעים: האימפריה מעבר לשיא

      עשור ל-11 בספטמבר: על שקיעתה של מעצמת העל

      (צילום: רויטרס ונועם אשל, עריכה: אמיר קוטיגרו, קריינות: אביב אברמוביץ')

      נדמה שמתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001 תפסה את העולם כולו בהפתעה, וכך גם את איתן גלבוע, פרופסור לתקשורת וממשל באוניברסיטת בר אילן. גלבוע, מומחה לענייני ארה"ב, מגדיר את מה שחוותה באותו היום במונח השאול מעולם הפסיכולוגיה שמשמעותו פגיעה נפשית קשה.

      עשור לאסון התאומים - סיקור מיוחד:
      ארה”ב: התרעה מפני פיגוע של אל-קאעדה, כוננות בניו יורק
      מאות קונספירציות ברשת
      גורם אמריקני: ”התרעה לביצוע לפיגוע ב-9/11”
      וילנאי: אסון כמו התאומים יכול לקרות גם כאן
      החיים בלופ: הצדעה לניו יורק במלאת עשור לאסון התאומים

      נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש מוסר הודעה לאומה אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, הבית הלבן (AP)
      נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש, מוסר את ההודעה המצערת על מתקפת הטרור (צילום: AP)

      "מסע הטרור בניו יורק ובוושינגטון היה בבחינת טראומה לציבור ולממשל האמריקאי", מסביר גלבוע. "היו אמנם כמה סימנים מקדימים, כמו ניסיון הפיגוע במגדלי התאומים בשנת 1993, אבל כולם התייחסו אליהם בזלזול. כמות הנפגעים הגדולה והפגיעה בסמלים הבולטים יצרה טראומה שאפילו אחרי 10 שנים חלק מהציבור וחלק ממשל עדיין לא יצא ממנה".

      אלא שהטראומה הזו לא נולדה אל תוך חלל ריק. מתקפת הטרור הקשה בהיסטוריה היכתה בארה"ב בשיא פריחתה הכלכלית, למעלה מעשור אחרי נפילת חומת ברלין, סיומה הלא רשמי שלא המלחמה הקרה והתייצבותה כמעצמת העל היחידה בעולם.

      לדברי פרופסור גלבוע, נבואות על ירידת קרנה של ארה"ב בעולם החלו להישמע כמה שנים לפני מתקפת הטרור. אלא שלדעתו, התגובה האמריקאית למתקפה - שכללה את הפלישה לאפגניסטן ולעירק - היא לא בהכרח זו שהביאה להאצת התהליך.

      "הפתיחה במלחמות הראתה שארה"ב מוכנה להשתמש בכוח כדי להגן על מה שהיא הגדירה כאינטרסטים החיוניים שלה, וזה דווקא שיפר את מעמדה בזירה הבינלאומית", קובע גלבוע. "הבעיה מתחילה כשהמלחמות האלה מסתבכות, אין הכרעה והמחיר גבוה, ואז מתחילים להתייחס אליך כמי שנכשל ולא כמי שהצליח".

      11 בספטמבר 2001, אסון התאומים, ניו יורק (AP)
      "הטראומה הזו לא נולדה אל תוך חלל ריק" (צילום: AP)

      על פי פרופסור גלבוע, המדיניות שהנהיג ברק אובמה מאז נבחר לנשיאות ב-2009, תרמה לפיחות במעמדה של ארה"ב, גם אם לא במודע. "אובמה חתר לשיתוף פעולה עם גורמים שונים בעולם ודיבר על הצורך לנהל משא ומתן עם אויבים. בכך הוא למעשה הודה במגבלות היכולת של ארה"ב להשפיע על העולם", מסביר גלבוע.

      לדבריו, ניתן לראות זאת היטב במדיניות החוץ האמריקאית ביחס למהומות בעולם הערבי. "קשה להבחין בעקרונות כלשהם", אומר גלבוע, "לפעמים משתמשים במוסר, לפעמים מתעלמים, הכל לפי נוחיות ואינטרסים. התחושה היא שארה"ב יורדת מגדולתה, וחוקרים רבים מייחסים זאת לפיגועי הטרור, שעצם זה שבכלל יכלו לקרות מעיד על כך שמישהו לא חשב שמדובר במעצמה גדולה כל כך שצריך לפחד ממנה".

      השפעה גדולה הייתה למתקפה גם על הפוליטיקה הפנים האמריקאית. פרופסור אייל נווה, מומחה להיסטוריה אמריקאית באוניברסיטת תל אביב, משוכנע שמתקפת הטרור העמיקה את הקרע בין שתי המפלגות הגדולות, קרע שנמצא היום בשיאו. "בעשור מאז 11 בספטמבר שתי המפלגות נעו לקצוות. המפלגה הרפובליקנית אימצה זהות של פטריוטיזם ונאו שמרנות, והמפלגה הדמוקרטית התייצבה בקצה הליברלי של השמאל. זה דבר שלא היה קודם ברמה הפוליטית, כי שתי המפלגות תמיד רצו לתפוס את המרכז כדי לנצח".

      11 בספטמבר 2001, אסון התאומים, ניו יורק (AP)
      "או שתהיה תחייה או שארה"ב תוחלף לאט לאט במעצמות אחרות" (צילום: AP)

      התמורות שחוללו הפיגועים בארה"ב לא פסחו כמובן גם על האזרח הקטן - החל מחוק הפטריוט עליו חתם הנשיא ג'ורג' בוש הבן כחודש לאחר המתקפה, שאיפשר לממשל סמכויות נרחבות למלחמה בטרור על חשבון זכויות האדם, ועד הקמתו של מתקן המעצר בגואנטמו שבקובה, המשמש לכליאתם של עשרות עצירים ביטחוניים ממדינות שונות עוד בטרם משפט, והיווה כר פורה לפרשיות התעללות שונות.

      אזרחי ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות נאלצים להתמודד כעת מדי יום עם בדיקות ביטחוניות קפדניות, כשהתושבים המוסלמים סובלים עוד יותר. "יש יותר ויותר אמריקאים שאינם ממוצא לבן אנגלוסקסי ופרוטסטנטי, וזה יוצר חרדות", מסביר פרופסור נווה. "מתקפת הטרור מיקדה את החרדה כלפי האיסלם והעולם המוסלמי, וזה כמובן מייצר רגשות של שנאת זרים, דבר שתמיד היה לאמריקאים".

      אז לאן כל זה יילך מכאן? עשר שנים אחרי, ארה"ב ללא ספק מקוטבת יותר, שסועה יותר, ומתמודדת עם משבר כלכלי מהקשים בתולדותיה ועם מלחמה שעדיין נמשכת באפגניסטן. פיגועי ענק נוספים אמנם לא אירעו שם מאז 2001, וגם אוסמה בן לאדן - מי שעמד מאחורי מתקפת הטרור - כבר לא איתנו. אלא שעל פי פרופסור נווה, לאמריקאים אין הרבה סיבות לחייך.

      "מה שייחד את ארה"ב במשך עשרות שנים זו היכולת להאמין בתיקון, להאמין בכך שלמרות כל הקשיים יש לה יכולת רפורמה", אומר נווה. "אחרי 11 בספטמבר, יש לי הרגשה שהרפורמה שקעה, אני לא רואה את גל הרפורמה שיבוא ויתקן. חשבתי שזה יקרה עם אובמה, אבל זה לא מתרומם".

      לדבריו, חשוב לזכור שלארה"ב יש עדיין משאבי עוצמה בלתי רגילים, כך שעוד לא מאוחר לעצור את השקיעה. "אני לא מאמין שמחר אין ארה"ב. המצב לא הולך להידרדר לגמרי, אבל זה בפירוש מעבר לשיא ואז או שתהיה תחייה, או שהיא תוחלף לאט לאט במעצמות אחרות".