אין לנו קווים אדומים. חבלי ארץ מסוימים מוזנחים במכוון, והסכמנו במודע למשכן את כוח וכושר ההרתעה בתמורה לאתנן המשחק הפוליטי הפנימי שלנו. שבעה אזרחים שנרצחו בהתקפת טרור ורקטות, שני חיילים הרוגים ממארב מתוך שטח מצרים ולמעלה ממאה וחמישים רקטות ופצצות מרגמה, נחתו בתוך שלושה ימים בתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל, תוך שהן משאירים צלקות בעשרות פצועים בגוף ובנפש, ואצלנו עוברים מיד לעסוק בקדאפי שבלוב ולבחירות הפנימיות במפלגת העבודה.
העיסוק בטפל, התאווה הבלתי מסופקת שלנו למצוא את האשם גם כשאין אשמה והצורך לראות מישהו תלוי בכיכר העיר, רק כדי לא להתמודד עם תוצאה רעה - כל אלה, גם אם הם נעשים בטיפשות או חלילה במכוון, על ידי עיתונאי צמרת או פוליטיקאים קטנים, מעוותים את תפיסת המציאות שלנו וגורמים נזק בלתי הפיך לעתידה של מדינת ישראל.
הסלמה בדרום - כותרות אחרונות
פרשנות: ישראל מחויבת לשלום עם מצרים
האם הדרג המדיני מונע מבצע צבאי בעזה?
מצרים צופה רגיעה והפסקה של ירי הרקטות
בקהיר ייסדנו את מדינת הטרור ברצועת עזה. את כתב הכניעה לארגוני הטרור בעזה ולצרכים המצרים מסר אלוף בצה"ל שנסע לקהיר באישון לילה. בעוד חודש, כשתוגש לאו"ם הבקשה של הרשות הפלסטינית לאישור ההכרה בזכותה של מדינה פלסטינית להתקיים לצדה של ישראל, תוכר הלכה למעשה הזכות לקיומה של מדינת טרור ברצועת עזה, שתישא דגל פלסטיני, אך תתנהל על ידי שלטון איסלמי קיצוני, שיבקש בכל רגע נתון להקיז את דמנו בסיוע האחים המוסלמים במצרים ומתוך שטחה שבסיני.
כוחות הביטחון לא יכולים לספק מאה אחוז של הגנה
מערכת יחסי "ציר הרשע", סוריה-חיזבאללה, נבנית באישור ישראל בין מצרים לחמאס. במקום לנצל את חוסר המנהיגות במצרים ובסוריה, את התעסקותה של ארצות הברית בעצמה ואת מצוקת הבורסות באירופה, כדי לבסס הרתעה ולהעניק לדרום את הזכות לשגרת חיים, הנפנו דגל (כחול) לבן שלא הצליח לכסות את עובדת היותנו ערומים.
חוליית הטרור הרצחנית שיצאה מעזה, שהרגה שני לוחמים ורצחה שישה אזרחים, הצליחה לממש רק חלק ממזימתה. כוחות צה"ל והמשטרה שפעלו באזור הצליחו למנוע בגופם, ובדמם, את מימוש התוכנית לחטיפת חיים או מתים. צריך להודות באמת, עם או בלי התרעות, כוחות הביטחון לא יכולים לספק מאה אחוז של הגנה בכל תרחיש, בכל זמן ובכל נקודה.
חוליית הטרור הייתה יכולה להופיע בלילה מחופשת לפליטים סודנים ולתקוף סיור של צה"ל שהיה ניגש "לקבל את פניהם". חוליית הטרור הייתה יכולה להגיע בערפילי הבוקר של המדבר, במדי צה"ל ולהשתלט על בני ערובה ביישוב לאורך הגבול. במקום לחפש אשמים, עדיף לזרז את בניית הגדר, שאולי לא תספק הגנה מלאה, אך תיתן לנו התראה מפני טרור ותמנע העברת אלפי טונות של סמים, אלפי עובדים זרים וזונות, המהווים איום חברתי וכלכלי גדול יותר מהאיום הביטחוני.
אנחנו נשלם בדם את מחיר הרפיון המנהיגותי, זה שהשאיר מיליון תושבים בתחושה של חוסר אונים, תלויים ביכולתם המופלאה של מפעילי "כיפת ברזל". ארגוני הטרור מעזה ומסיני, ואלה שבלבנון ,הבינו זה מכבר כי המהפכות במצרים ובסוריה מאפשרות להם להבריח אמצעי לחימה ולמסד צבא לטרור, להשתלט על חבלי ארץ, להוות תחליף שלטוני ולבנות מדינות לאידאולוגית השנאה האיסלמית.
התקפת הטרור מסיני הייתה צריכה להסתיים בחורבנה של היכולת הצבאית של ארגוני הטרור בעזה, ובהעברת מסר ברור לאו"ם כי אין בסיס אמיתי למדינה פלסטינית. מאחר ולמדינת ישראל אין מדיניות מסוכמת ונחושה, ויש לה רק מאזן אימה של כוחנות פוליטית פנימית, כל שנותר לנו הוא להתכונן לעימות הבא, בו נקודת ההתחלה תהיה נקודת הסיום של פרק העימות שהסתיים.