206 חיילים שלקחו חלק במלחמת לבנון השנייה הוכרו לאחרונה כנכי צה"ל בדרגות שונות. החיילים, הסובלים מפוסט טראומה, מטופלים על ידי משרד הביטחון. יו"ר ארגון נכי צה"ל חיים בר אמר בשיחה עם וואלה! חדשות כי אגף השיקום שינה את היחס ללוחמים הסובלים מפוסט טראומה בשנה האחרונה ועתה הם מוכרים כסובלים מפציעה ולא ממחלה.
"הטרטור של הסובלים מפוסט טראומה יופסק והם מעתה יטופלו על ידי היחידה להלם קרב במקום לעבור מיחידה ליחידה", אמר בר . כמו כן, נקבעו שלוש דרגות נכות בלבד להלם הקרב (ללא דרגות ביניים): 20%, 30% ו- 50%, כאשר כל דרגת נכות כוללת הטבות נפרדות. בנוסף, יוכרו תופעות לוואי של פוסט טראומה - כגון לחץ דם וסוכרת - ויטופלו בהתאם. "חשוב לציין כי מספרם האמיתי של החיילים הסובלים מפוסט טראומה אינו 206. יש כאלה שלא תבעו ואצל אחרים המחלה תתפרץ בעוד ימים או שנים. אין מדד קבוע", סיכם יו"ר ארגון נכי צה"ל.
בני, שם בדוי, לוחם לשעבר בחטיבת הנח"ל, נשוי ואב לשני ילדים, היה בן 39 כשהוזעק ב'צו 8' לקחת חלק בקרבות מלחמת לבנון השנייה. בתום ארבעה ימי אימון חפוזים הוא עמד על קו הגבול, רגע לפני הכניסה ללחימה בדרום לבנון. במסגרת ההכנות תודרכו בני וחבריו על האפשרות שיפלו בשבי או ייהרגו בקרבות. במהלך המטווח האחרון הוא איבד את הכרתו אך אובחן כסובל מהתייבשות, קיבל עירוי ופונה לבית החולים העמק בעפולה.
"שלא ייפלו בין הכיסאות"
הבדיקות שעבר הוכיחו כי לא סבל מהתייבשות, אך במהלכן איבד חלק מהזיכרון לטווח קצר, לא הצליח לענות על שאלות פשוטות והאמין שהוא מוחזק בשבי. לבסוף קבעו הרופאים כי הוא סובל מהלם קרב. בני נפגש לאחר מכן עם קצינת בריאות נפש בתל השומר, אך הועבר חזרה לפלוגה מפוחד וסובל מדיכאון. מפקד הפלוגה החליט שבני אינו כשיר ושלח אותו לבדיקה נוספת, בסופה אושפז בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים וקיבל טיפול תרופתי ופסיכולוגי. זמן קצר לאחר המקרה הגיש באמצעות עו"ד אלי סבן תביעה נגד משרד הביטחון בדרישה להכיר בו כנכה צה"ל. לאחרונה אכן הוכר כנכה צה"ל, הסובל מפוסט טראומה ברמה של 50%.
בני לא השתקם מאז המלחמה ומצבו הנפשי הידרדר. בשבוע החולף הוא סיים טיפול תחת אשפוז שנמשך שלושה חודשים, עזב את ביתו ופתח בהליכי גירושין. אמו סיפרה, כי "הבן שלי הוקפץ בליל שישי ומאז הוא לא אותו דבר. הוא היה לוחם בנח"ל ועבר מבצעים מורכבים. אפילו את אסון 'צאלים א'' הוא שרד. 17 שנים הוא עשה מילואים וכלום לא קרה. הנפש הרגישה שלו נפגעה ומאז הוא לא מצליח להתרומם. כל המשפחה מתמוטטת אחריו מהעומס והקושי. אין לו בית והוא עזב את העבודה. אנחנו חולמים על הרגע שהוא יחזור להיות האדם שהיה. אני מבקשת רק דבר אחד: שמשרד הביטחון וצה"ל ישקיעו יותר בהסברה, בזכויות שמגיעות לחיילים כאלה. שלא ייפלו בין הכיסאות".
עוד באותו נושא:
טיפול במריחואנה ובחשיש לנפגעי הלם קרב
5 שנים לקרב בבינת ג'בל: "שלחו אותנו למות"