הרשויות המקומיות נמצאות זה מכבר בצמרת ה"רשימה השחורה" של הצרכן הישראלי. בשנה האחרונה הצטרפו אליהן גם תאגידי המים, וכעת מסתבר שלא לחינם: בדו"ח תלונות הציבור שהגיש היום (שני) נציב תלונות הציבור ומי שמשמש גם כמבקר המדינה, השופט מיכה לנדנשטראוס, זכו תאגידי המים, כמו גם הרשויות המקומיות העובדות לצידן, לאיזכור בולט ונרחב. הדו"ח בדק, בין היתר, תלונות באשר לחיובים שלא כדין, עיקולים לא מוצדקים, מדי מים לא תקינים, פיטורי עובד שדיווח על אי סדרים ושחיתות, ובנייה ללא היתר על ידי העירייה.
חלק גדול מהתלונות עסק בליקויים בגביית מיסי המים בעיירות השונות. לדוגמא, במקרה אחד בדק הנציב תלונה של שני תושבי ירושלים נגד תאגיד הביוב והמים של העיר חברת הגיחון, לאחר שיוחסה להם צריכת מים גבוהה באופן חריג על בסיס רישומי הצריכה במדי המים. מבדיקת הנציב עלה כי מדי המים שהותקנו בדירות המתלוננים לא עברו כל בדיקה או כיול במשך יותר משש שנים, זאת בניגוד לתקנות המחייבות שליחת המדים לבדיקה אחת לשנתיים, שלוש או חמש שנים, בכפוף לסוג המד. לאחר שהותקנו מדים חלופיים ירדה צריכת המים לרמות נורמליות והמתלוננים זוכו על הפרש התשלום.
כך נראה דו"ח נציב הקבילות בשנה שעברה
"צריכים לשמור על יציבות תקציבית"
באחד המקרים המתוארים בדו"ח, קבלה תושבת תל אביב נגד העירייה לאחר שהתברר לה שהוריה שילמו במשך 29 שנים ארנונה על פי חישוב שגוי של שטח דירתם. העירייה סירבה להחזיר את התשלום העודף וטענה שלא ניתן לערער על חיובים ישנים ושאין באפשרותה להחזיר תשלומי יתר בשל הצורך לשמור על יציבות התקציב. הנציב קבע כי בעקבות פסיקות בג"צ חלה על העירייה חובה להחזיר תשלומי יתר ופסק כי על העירייה להחזיר למתלוננת את סכום גביית היתר בין השנים 2000 ו-2006 בתוספת ריבית והצמדה.
במקרה נוסף מנע הנציב פיטוריו של פקח חנייה בעיריית חיפה אשר התלונן כי העירייה התכוונה לפטרו בעקבות תלונות שהגיש נגד מעשי שחיתות בעיירה. מבירור התלונה עלה כי לעירייה לא היו כל טענות מקצועיות לגבי עבודת הפקח, וכי הוא אף נחשב לפקח בעל תפוקת עבודה טובה. על כן קבע הנציב כי השיקולים העיקריים לפיטוריו של הפקח היו פעולותיו לחשיפת אי סדרים ברשות, והוא הוציא צו שמנע את פיטוריו.
עוד בדק הנציב תלונה שהוגשה על ידי תושב בת ים שטען כי בשטח בית ספר הסמוך לביתו נבנה מבנה שעל פי ההיתר שסופק לו נועד לשמש ככיתות לתלמידי בית הספר, אך בפועל נראה כי הוא עתיד לשמש דווקא את בית הכנסת הסמוך אליו כאולם שמחות וכמטבח. מבדיקת הנציבות עלה כי המבנה אכן נבנה בסגנון דומה לבית הכנסת, נבנה מעבר בין המבנה לבית הכנסת ואף לא נבנו בו כיתות לימוד אלא אולם גדול ומטבח. עובדי הנציבות אף הבחינו במודעה על לוח המודעות של בית הכנסת הקוראת לציבור המתפללים לתרום להקמת המבנה שישמש את באי בית הכנסת. עוד התגלה בבדיקה כי המבנה נבנה ביוזמת העירייה. בעקבות פניית הנציבות, החליטה עיריית בת ים לסגור את המעבר מבית הכנסת למבנה ולאסור על השימוש בו לפעילויות אשר אינן קשורות לבית הספר.