לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה בשבוע שעבר תביעת פיצויים בגובה של כ-10.5 מיליון שקל נגד משרד העבודה והרווחה, משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי, בה נטען כי בשל טיפול רשלני ולא הולם שהגישו עובדות סוציאליות ופסיכיאטרים לנפגעת תקיפה מינית, מצבה הנפשי הידרדר והיא "איבדה" 25 שנים מחייה. "התובעת בתביעה זו היא דוגמא אישית אחת, מזעזעת ומטרידה, באשר לתוצאות המזיקות של הרשלנות הרפואית באבחון ובהתאמת טיפול שגוי לנפגעות טראומה מינית", נכתב בתביעה.
על פי התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד רוני אלוני-סדובניק, ר', כיום בת 58, נפלה קרבן לתקיפה מינית שביצע בה אביה במשך שנים ארוכות כשהיתה ילדה. בסוף שנות ה-70' נאנסה פעם נוספת, שעורר בה את זכרונות הילדות הקשים. היא החלה לגלות תסמינים של תעוקה פוסט-טראומטית, וב-1979 פנתה לעובדת רווחה וסיפרה לה על מצבה. היא הופנתה לפסיכיאטרית, שקבעה שר' סובלת מ"הפרעת דיכאון תגובתי כרוני".
הפסיכיאטרית הורתה לר' להתאשפז במוסד פסיכיאטרי ואסרה עליה להמשיך לעסוק בעבודתה. כמו כן, נקבע שהיא סובלת מ-100% נכות נפשית. אולם, לטענת ר', המוסד לביטוח לאומי קבע את נכותה מבלי להתאים לה הליך שיקום המותאם לנפגעות תקיפה מינית, אלא הכניסו אותה שוב ושוב לעבודות שכלל אינן מתאימות לסוג הטראומה ממנה סבלה. כתוצאה מכך, נטען בעתירה, מצבה הנפשי של ר' הידרדר, וגם מצבה הכלכלי. עוד נטען בעתירה, כי בשל ההרעה במצבה, שנבעה מטיפול לא הולם, ב-1996 נשללה ממנה הזכות החוקית לשמש אפוטרופוס של אמה הקשישה, שהיתה בעלת "רכוש לא מבוטל". כתוצאה מכך הרכוש נעלם, כלא היה.
אל תפספס
מימון עצמי לטיפול
בעתירה נטען עוד, כי ר' נבדקה לאורך השנים על ידי מספר פסיכיאטרים ועובדות סוציאליות, שלטענתה קבעו שמצבה מידרדר, וכל זאת מבלי להתייחס להיותה קרבן אונס, ומכך ש"כל התיק של התובעת זעק: נפגעת אונס הסובלת מתעוקה פוסט טראומטית". במשך כל השנים הללו גם טופלה באמצעות שורה ארוכה של תרופות שלא סייעו לה. רק בשנת 2005, נטען בתביעה, הציעה לה עובדת סוציאלית להיכנס לטיפול המתמחה בנפגעות תקיפה מינית. ר' שאלה את העו"סית מדוע לא הציעה זאת קודם, ולטענתה נאמר לה בתגובה כי כל עוד היא חיה מקיצבת ביטוח לאומי לא היה טעם להציע זאת מכיוון שר' לא יכלה להרשות לעצמה את הטיפול.
ר' החלה לממן בעצמה את הטיפול, למרות שהיא מתקיימת מקצבה של הביטוח הלאומי, ולטענתה, מאז השתנו חייה מהקצה אל הקצה. "מרגע שהחלה התובעת את הטיפול הנכון, המקצועי, האיכותני המתאים במדויק לטראומה המינית שלה, תוך חודשים בודדים בלבד, חל מהפך במצבה התפקודי של התובעת: היא לא צורכת מאז שום תרופה, חשה טוב, מאושרת, החלה לטפח את עצמה , לעבוד, לפגוש אנשים וליצור חברויות חדשות", נכתב בתביעה. ר' גם הספיקה מאז שיקומה להציג בשלוש תערוכות אמנות ולכתוב ספר. "קרבנות תקיפה מינית עלולים לסבול מטראומה כמו נפגעי הלם קרב, אולם בניגוד אליהם, הם לא זוכים לטיפול הולם, ולכן מצבם רק מידרדר", הסבירה עו"ד אלוני-סדובניק בשיחה עם וואלה! חדשות. לדבריה, המקרה של ר' מייצג תופעה רחבה יותר של טיפול כושל בקורבות עבירות מין, שלמעשה מחמיר את מצבם.
ממשרדי הבריאות והרווחה נמסר בתגובה כי בתביעה טרם התקבלה אצלם, ולכשתתקבל היא תלמד והתגובה תנתן לבית המשפט. גם בביטוח הלאומי עדין לא קיבלו את התביעה, אולם הם ביקשו להדגיש כי הביטוח הלאומי אינו עוסק באבחנות ובטיפול במובטחים, אלא במתן שירותים וקיצבאות.