ח"כ זועבי: "לא מתחרטת, אפליג שוב במשט לעזה"

לפני שנה בדיוק החליטה חברת כנסת אלמונית למדי בשם חנין זועבי ממפלגת בל"ד, להשתתף במשט לרצועת עזה. ח"כ זועבי לא האמינה שתוך מספר שעות יפשוט צה"ל על הספינה, ויהרוג תשעה מנוסעיה שנקטו אלימות קשה נגד החיילים. יתרה מזאת, היא לא האמינה שהיא תהפוך בין רגע, לאחת הדמויות המוכרות בישראל, בין אם לטובה ובין אם לרעה.

בראיון מיוחד לוואלה! חדשות, שנה לאחר אירועי ה"מרמרה", מצרה ח"כ זועבי על כך שהפכה לאויבת הציבור היהודי, מסבירה שמאבקה הוא למען שוויון - ומבהירה כי לא תהסס להשתתף שוב במשטים עתידיים לעזה.

"השאלה הנכונה אילולא השתתפתי, היא 'מדוע לא בחרתי להשתתף'. כאשר אתה מתבסס על עיקרון של חופש וזכויות אדם, השאלה הלוגית או ההגיונית צריכה להיות למה בני אדם לא עושים את כל מה שביכולתם על מנת להיאבק נגד דיכוי ורמיסת זכויות האדם. עצם השאלה, שנשאלת מדי פעם, מצביע על המסגרת הערכית בה אנחנו חיים, שבה אנחנו צריכים להסביר את המאבק שלנו בדיכוי ובכיבוש וברמיסת זכויות האדם - ולא את עצם קיום הכיבוש, הדיכוי ורמיסת זכויות האדם".

"לא, בהחלט לא. זו חובתי המוסרית, האנושית והפוליטית לעשות כל שביכולתי על מנת לפעול נגד הכיבוש והדיכוי של העם שלי. המצור הוא המודל הישראלי החדש לכיבוש עזה, הוא אינו לגיטימי והוא נוגד את החוק הבינלאומי. כאשר השתתפתי במשט לא ייצגתי עמדה אישית אלא שני קונצנזוסים - קונצנזוס של האזרחים הפלסטינים, וקונצנזוס עולמי. לצערי אין קונצנזוס בישראל כי בישראל, ערכים של שירות, חופש, דמוקרטיה או שוויון מהווים ערכים אנטי-ישראליים".

"ייצגתי את הציבור שלי, את העם שלי - ואת הציבור ששלח אותי, מבלי להתפשר על עמדותיי הלאומיות ובלי להתפשר על עמדותיי האזרחיות. הציבור שלי שלח אותי כדי לייצג את החזון של מדינת כל אזרחיה. בשביל הציבור שלי, כאשר אני משתתפת במשט כזה אני מייצגת אותו בכבוד, בגאווה, בעקשנות ובאומץ. לא רק את עמי ייצגתי כך, אלא גם את האזרחים היהודים הדוגלים בדמוקרטיה - ועוד קיימים כאלו. עם זאת, רוב הציבור היהודי מחפש כל תירוץ כדי להצדיק מגמות גזעניות ואפילו פשיסטיות, שהולכות ומתחזקות בלאו הכי.

"תגובת הציבור היהודי למאבק העיקש והבלתי מתפשר שלנו היא עוינת רק כאשר ציבור זה מאמץ ערכים אנטי דמוקרטיים. דמוקרטים אמיתיים אינם מגיבים בצורה אנטי-דמוקרטית למאבק של 'האחר' לזכויותיו. רק גזענים מגיבים בצורה גזענית. לא הפלסטינים, ולא המאבק שלהם למען זכויותיהם, הם שייקבעו את ערכיו של הציבור הישראלי. זו הבחירה העצמית והחופשית של הישראלים אם לנהוג בדמוקרטיה או לא. המאבק שלי לשוויון היה אמור דווקא לחזק ולחדד את הערכים הדמוקרטים בחברה הישראלית, בתנאי שקיימים ערכים כאלה. אז מה נמצא לפנינו? לפנינו חברה המדכאת אותנו ובנוסף מאשימה אותנו בגזענות שלה. זהו שיא החוצפה".

"מדובר בתוצר לוואי שלא כיוונתי אליו. לא מעניין אותי אם אני מוכרת או לא, אלא בתור מה אני מוכרת. לצערי הרב אני מוכרת כעוינת לאזרחים היהודים, בזמן שאני נאבקת למען חיים משותפים, אך לא יכולים להיות כאלה אלא אם כן יהיה שוויון מוחלט. חיים משותפים אמיתיים לא יהיו אלא בין שווים".

"בהחלט כן, אם אוזמן להשתתף בהם".

"מצרים היא זו שפתחה את גבולותיה עם עזה, אך ישראל עדיין סוגרת את הגבול ומונעת תנועה חופשית של בני אדם ושל סחורה. היא עדיין כובשת את עזה. כל עוד קיים כיבוש, קיים טעם במאבק נגדו".


לפניות לכתב: nir_yah@walla.com