משה ארנס: "חבל שלא יצאנו לפעולה בעירק"

"אילולא הייתה הכרזת הפסקת אש אמריקאית, היינו רואים כוחות קרקעיים ישראליים במערב עירק", כך אומר שר הביטחון לשעבר משה ארנס בראיון מיוחד לוואלה! חדשות לציון 20 שנה למלחמת המפרץ הראשונה. ארנס, אז שר הביטחון בממשלתו של יצחק שמיר, מספר כי הוא בעצמו הודיע לאמריקאים כי כוחות צה"ל מתאמנים וערוכים ליציאה לעירק במטרה להפסיק את ירי הסקאדים אל עבר ישראל. שמיר, נזכר ארנס, לא הביע התנגדות - אך גם לא דחף לפעולה.

"הוא היסס", אומר ארנס, "אנחנו הכנו פעולה ישראלית, היינו קרובים מאוד להוצאתה לפועל והמתנו להזדמנות המתאימה. האמריקאיים לא רצו שאנו נלך על פעולה בעירק, ואני חושב ששמיר לא שש לצאת לפעולה בניגוד לדעת הממשל בארה"ב כי חשב שזה יסייע לו בתמיכה ובהבנה אמריקאית בנושא ההתיישבות ביהודה ושומרון". ארנס מסביר את ההגיון מאחורי תוכנית הפעולה הישראלית: "האמנו שאם נהיה בשטח, הדבר יקשה על העירקים לירות טילים לעברנו. האמנתי שזה נכון שאנו נגיב למתקפות נגדנו אך האמריקאיים בעיקר חששו שמעורבות שלנו תביא לפירוק הקואליציה שהם בנו שכללה גם מדינות ערב כמו ערב הסעודית".

גם כיום, 20 שנה אחרי, ארנס מכה על חטא שפעולה ישראלית לא יצאה לדרך. "העובדה שהתוקפנות העירקית נותרה ללא תגובה מצידנו הייתה תקדים לא טוב", הוא מסביר, "הרושם שהתקבל הוא שבסופו של דבר אנחנו נעשה כל מה שארה"ב תאמר לנו לעשות וזה לא כך ולא צריך להיות כך. זו הייתה הפעם הראשונה שתקפו אותנו מבלי שהגבנו, וחבל שלא יצאנו לפעולה בעירק. נכון שמדובר במשימה לא פשוטה שיכולנו לצאת ממנה גם עם נפגעים אך בדיעבד אני מצטער שלא יצאנו איתה לדרך".

ארנס עצמו היה מעורב עמוק בתכנון הפעולה הקרקעית הישראלית, שכאמור לא יצאה לפועל בשל התנגדות האמריקאים. תחילת הפעולה הייתה בהנחתת כוחות קרקעיים במערב עירק, ובהם גם כוחות מיוחדים כאשר משימתם הייתה לאתר את משגרי הטילים ולהשמידם בסיוע כלי טיס של חיל האוויר. ארנס דוחה את הפרסומים על הבטחה של שמיר לחוסיין מלך ירדן על כך שמטוסים ישראליים לא יטוסו מעל ירדן, אולם אומר כי חיל האוויר התכונן גם לתרחיש שבו יהיה צורך בקרבות אוויר מול חיל האוויר הירדני בדרך לעירק. מי שהופקד על תכנון ופיקוד על המבצע היה האלוף נחמיה תמרי. "אמרתי לאמריקאיים שעם כל הכבוד להצבת טילי הפטריוט שלא יירטו דבר, אם ייפול טיל עם ראש כימי בישראל לא נוכל להמתין ולו רגע אחד. רק ההכרזה על הפסקת האש מנעה את היציאה לפעולה".

למרות הרוח הלוחמנית שהוא מפגין כלפי העירקים, ארנס מפגין יחס סלחני למדי כלפי תושבי המרכז אשר נמלטו מהאזור בזמן ירי הטילים בזמן המלחמה. "זה דבר טבעי לגמרי שאנשים לא רוצים לחיות היכן שנופלים טילים, אז מי שהיה לו רכב ולא היו לו התחייבויות לקח את המשפחה ונסע", אומר ארנס. "מי ששומר על ילדיו הוא פחדן? אינני רואה כל בעיה אם אנשים נוהרים ממקום למקום בעת מלחמה, ואני אתפלא אם הציבור שמצטייד כיום בדרכונים זרים ירד מהארץ ברגע של מצוקה. לפי איך שאני רואה את הציבור כיום, אנשים מרוצים מהמדינה ובוטחים במערכת הביטחון".

שמו של ארנס עולה לא אחת בשנים האחרונות כדוגמא לאזרח שיכול לכהן בצורה טובה כשר ביטחון. בעבר כבר הביע דעתו על תפקודו של עמיר פרץ כשר הביטחון במלחמת לבנון השנייה וביקר את תפקודו. למרות זאת, הוא עדיין תומך במינוי אזרחים לתפקיד. "אם צריך לבחור היום שר ביטחון, הייתי מעדיף אדם שבא מהאזרחות", הוא אומר, "מי שמגיע מתוך המערכת הצבאית ומתמנה לתפקיד מגיע עם התחייבויות לאנשים בצמרת הצבא, הוא בא עם צלקות שחווה מעימותים עם קצינים בכירים ונקודת הראות שלו היא קצרה מדי. העובדה היא שמי שעשה את הרפורמות הגדולות בצה"ל הוא אני, כדוגמת הקמת זרוע היבשה ופיקוד העורף, ואומרים שהייתי שר ביטחון לא רע, אז כנראה שהתאוריה הזאת שרק קצין בכיר יכול להיות שר ביטחון טוב לא מחזיקה מים. עם זאת, אינני אומר שאדם שהיה קצין בכיר צריך להיות פסול לתפקיד אבל צריך פרספקטיבה של זמן".

גם כיום איום הטילים ארוכי הטווח מכיוון מזרח עדיין מטריד את מערכת הביטחון, וארנס מוצא הקבלה בין האיום העירקי של תחילת שנות ה-90 לבין האיום האירני של תחילת המאה ה-21. המילים 'כל האופציות על השולחן' אינן נאמרות, אבל נדמה כי הכוונה ברורה. "ברור שבמלחמה הבאה כל האוכלוסייה תהיה חשופה להתקפת טילים. מערכות היירוט הן רק חלק קטן מהתשובה לבעיה הזאת".

"אם לומר את האמת לא הסתובבתי איתה אז באופן צמוד, למרות שאולי הייתי צריך לשמש דוגמא. זה פשוט לא היה נוח על פניי. לדעתי לא היה צריך לחלק את הערכות גם אז ואולי גם לא צריך לחלקם כיום. איננו יודעים עד כמה המסכה היא אפקטיבית מפני נשק כימי, ההוצאות הן אדירות ואינני יודע אם אפשר לצייד כ אזרח בערכת מגן. יש דרכים אחרות להבטיח שלא יהיה ירי טילים".