וואלה! חדשות מסכמת שנה בביטחון ובצבא

הותר לפרסום כי משטרת ישראל עצרה באוקטובר את ג'ק טייטל, תושב שבות רחל ויליד פלורידה, בחשד שרצח שני פלסטינים ב-1997. בנוסף, טייטל חשוד בהטמנת מטען חבלה בביתו של זאב שטרנהל ובשליחת משלוח מנות ממולכד שגרם לפציעתו הקשה של עמי אורטיז, נער ממודיעין שאביו מנהיג קהילה משיחית בעיר. לאורך השנה הוגשו שתי חוות דעת סותרות לגבי שפיותו של טייטל, כשהאחרונה שבהן קובעת שהוא כשיר לעמוד לדין.

ההתנקשות במחמוד אל מבחוח בדובאי נראתה בתחילה כעוד הצלחה מסחררת של המוסד – חיסול הרחק מישראל של דמות מפתח בחמאס, מבלי להשאיר עקבות. אלא שאז צצו בזה אחר זה תצלומיהם של המתנקשים כפי שנקלטו במצלמות האבטחה, מפקד משטרת דובאי ליגלג על הארגון הישראלי המהולל, בריטניה ואוסטרליה גירשו דיפלומטים ישראלים בעקבות זיוף הדרכונים ופולין עצרה את אחד החשודים בהשתתפות בחיסול. בשורה התחתונה, פעולה ביטחונית הפכה להסתבכות בינלאומית.

צו איסור הפרסום, מוטיב חוזר בשנה לא מזהירה לדמוקרטיה הישראלית, ריחף למשך תקופה ארוכה מעל פרשה זו. העיתונאית ענת קם מואשמת שהעבירה לאורי בלאו, כתב הארץ, מסמכים רבים בדרגות סיווג שונות שהשיגה בתקופה ששירתה כחיילת בלשכת אלוף פיקוד מרכז. חלק מהמסמכים היו בסיס לכתבה שפירסם בלאו, על חיסולם של מבוקשים פלסטינים תוך הפרת פקודות הפתיחה באש. קם מואשמת בריגול חמור בעוד בלאו ברח ללונדון. כרגע עדיין מתנהל משא ומתן בין באי כוחו לבין המדינה.

אולי האירוע החשוב ביותר והמשקף ביותר בתש"ע: ההשתלטות על אחת הספינות במשט לעזה, המאווי מרמרה, מסתבכת. פעילי השלום מתגלים כפרובוקטורים, ותשעה מהם נהרגים מאש צה"ל. כישלון מודיעיני הופך פעולה שהייתה אמורה להיות קלילה לסיוט דיפלומטי והסברתי, שבעקבותיו ספגה ישראל גינויים מקיר לקיר. בוועדת טירקל שהוקמה בעקבות האירוע התגלו מימדי חוסר התיאום בהנהגה המדינית והביטחונית, והתברר שהשמועות על שיקומו של הצבא לאחר מלחמת לבנון היו מוקדמות.

את השנה כולה ליוו ההכנות לתקיפה אפשרית באירן. לוויין הביון, אופק 9, ששוגר ביוני, אמור בין השאר לחדד את המבט על מדינת האיאתוללות ולספק מודיעין איכותי על משטר אחמדיניג'ד.

אבל כבד ירד על ישראל לאחר ששישה חיילים נהרגו בהתרסקות מסוק יסעור באימונים ברומניה. מעבר לאירוע הטראגי, חשף האסון כי צה"ל מצא תחליף לאימונים בשטח טורקיה, בעקבות המשבר הדיפלומטי הקשה עם ממשלת ארדואן.

זה כבר הפך לאירוע כמעט שגרתי: חמש רקטות נורו לעבר אילת, שתיים מהן נחתו בשטח ירדן (שם נהרג אדם אחד). גם הפעם נתפש הירי כאירוע חולף, והתיירות לעיר לא נפגעה, אולם פעילותן של יחידות חמאס וג'יהאד איסלמי בסיני עלולה להביא לכך שהמזל יסתיים במטח הבא.

בעוד ההתבטאויות של חלק מחבריה הבכירים קיצוניות ומאיימות, בשטח ממשלת הימין של בנימין נתניהו מתונה בהרבה מקודמתה. בזמן שאהוד אולמרט יצא לשתי מלחמות עקובות מדם, השנה האחרונה הייתה רגועה ודלה יחסית באירועים ביטחוניים, גם עקב תגובות מדודות של ישראל. מקרה המבחן העיקרי היה לאחר תקרית הגבול שבה נהרג דב הררי מירי של צבא לבנון. ישראל נמנעה מלהגיב בחריפות, והזירה הצפונית (עדיין) לא התחממה.

אחרי המוסד, הגיע תורו של השב"כ לספוג מבוכה פומבית: חיים פרלמן נעצר בחשד שרצח בדקירה מספר ערבים בירושלים בשנות ה-90' וניסה לרצוח אחרים, אולם שוחרר כעבור חודש למעצר בית לאחר ששופט בית משפט השלום מתח ביקורת קשה על המשטרה והשב"כ בשל היעדר ראיות ומסדר זיהוי לקוי.

גבי אשכנזי, אחד הרמטכ"לים הפופולריים ביותר בכל הזמנים, מסיים את הקדנציה מצולק, לאחר סכסוך פומבי עם שר הביטחון ופרסום "מסמך גלנט", שעקבותיו הובילו דווקא למקורבים אליו. שמו של יואב גלנט נוקה מכל חשד, אך בחירתו ליורש לוותה במחלוקת כמעט חסרת תקדים ובהתנגדות של חלק מהשרים. בנוסף לאתגרים הביטחוניים, יצטרך גלנט לשקם בתשע"א את המטכ"ל המשוסע ובעיקר לקנות את אמון הציבור.