וואלה! חדשות מסכמת שנה במדיני ובפוליטי

אחרי שישראל סירבה לשתף פעולה עם ועדת החקירה שהקים האו"ם בעקבות מבצע עופרת יצוקה, היא דחתה בתחילת השנה העברית בשאט נפש את ממצאי דו"ח גולדסטון. בעוד בזירה הפנימית שימש הדו"ח זרז לקמפיין אגרסיבי מול הקרן החדשה, כלפי חוץ תוכיח ישראל בהמשך שלמדה את הלקח, כשתקים ועדת בדיקה לאירועי השט בהשתתפות משקיפים זרים.

התגייסות מוחלטת של התקשורת ולחץ ציבורי כבד לא סייעו להוביל לשחרורו של גלעד שליט. כמו אהוד אולמרט, גם בנימין נתניהו התקשה לקבל את ההחלטה הקשה של שחרור מחבלים עם דם על הידיים.

דווקא ראש ממשלה מהימין הוא הראשון שמכריז על הקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות, בעקבות לחץ אמריקאי מסיבי. הבעיה היא שכעבור שנה יתחדש התהליך המדיני בדיוק ברגע שההקפאה אמורה להסתיים. איך ינהג נתניהו, שלחוץ בין הפטיש לסדן, בין המתנחלים לבין אובמה?

מבחינת ישראלים לא מעטים, זה היה רגע השפל של השנה, הרגע שבו נהגה מדינתם בטיפשות ובילדותיות, בדרך לדרדור יחסיה עם טורקיה. רק שרובו המוחלט של העם מחא כפיים לסגן שר החוץ, שהושיב את השגריר הטורקי על כסא נמוך בתגובה על סדרת טלוויזיה שתוקפת את ישראל, תוך שהוא מספק לצלמים הוראות בימוי. האקט המשפיל סימל את מדיניותו החדשה של משרד החוץ, שבמקום לסלול גשרים מעדיף לשרוף אותם.

דווקא בעת ביקורו בישראל של סגן הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תוכנית להקמת 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה, מעבר לקו הירוק, בעיצומה של ההקפאה. המתיחות של ישראל עם ממשל אובמה, שבעבעה כל העת על אש קטנה, התפרצה במלוא עוזה. רק בסיום השנה, בפסגה בוושינגטון, החל עידן חדש, גם אם זמני, ביחסים עם הממשל האמריקאי.

אירוע זניח לכאורה, שהיה אמור להסתיים ללא נפגעים, הסתבך והוביל למהומת אלוהים שהייתה אולי האירוע הביטחוני הבולט של השנה. תשעת ההרוגים על סיפון המאווי מרמרה והביקורת הקשה שספגה ישראל בעולם הובילו להקמתה של ועדת טירקל, שנראתה בתחילה קשישה וחסרת שיניים, אולם חבריה הוכיחו בהמשך שאינם מתכוונים לעשות הנחות לדרג המדיני והביטחוני.

זה היה עוד צעד של ייאוש, מתקפה של משפחת שליט והאנשים שמקיפים אותה בניסיון להעיר את ההנהגה. מסעה של המשפחה ברחבי ישראל זכה לכיסוי תקשורתי נרחב ולאהדה ציבורית ניכרת, אך כמו במקרים קודמים לא הזיז דבר. בשיחה סגורה אמר בשבוע שעבר גורם מדיני בכיר כי ישראל מעריכה כי שליט בחיים, אך הוסיף שעל השולחן לא מונחת הצעה קונקרטית של החמאס. גם בתחילת השנה החדשה, המשא ומתן לשחרורו של שליט לא סתם תקוע, הוא פשוט לא מתקיים.

פסגת השלום בוושינגטון אמורה להיות הצעד הראשון לקראת חידוש המשא ומתן הישיר בין הצדדים. פרט לנאומים יפים ומילים מבטיחות, קשה להיות אופטימיים, בייחוד לאור העובדה שבמקביל לחידוש השיחות התחדש גם הטרור.