מושב הקיץ מסתיים, האגרופנים חוזרים לכיס

(צילום: באדיבות ערוץ הכנסת)

מושב הקיץ של הכנסת המסתיים היום (רביעי) עמד בסימן הקצנת הוויכוח בין קצוות הקשת הפוליטית. שיא המושב היה התקרית שאירעה במליאה בתחילת חודש יוני, כיומיים לאחר שצה"ל עצר את המשט לעזה. משט, שבו גם השתתפה ח"כ חנין זועבי (בל"ד). הכעס בקרב חברי הכנסת מהימין ומ'קדימה' על עצם נוכחותה של זועבי על סיפון ספינת ה"מרמרה" היה טרי, וזעמם יצא בצורה חסרת תקדים במהלך הדיון שעסק בנושא.

במהלך נאומה של זועבי ניגשה לעברה ח"כ אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו) וניסתה לגרשה בכוח. התקרית הפיזית הזו חילקה את הכנסת באופן מובהק לחברי כנסת יהודים מול חברי הכנסת הערבים. בסוף אותו היום הוחלט להצמיד מאבטחים לזועבי, שמלווים אותה גם בתוך משכן הכנסת עצמו.

חבר הכנסת מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) הציע לשלול חלק מהזכויות להן זכאית זועבי כחברת כנסת. ועדת הכנסת קיבלה את הצעתו אולם יו"ר הכנסת ראובן ריבלין (ליכוד) לא אהב את העניין, וניסה לדחות את ישיבת המליאה בנושא. ריבלין הצליח במשימתו באופן חלקי ולאחר כחודש ימים, ביום שלישי בשבוע שעבר, קיימה המליאה את הדיון בנושא. הישיבה התנהלה באופן יחסית מתון, אבל גם הפעם היתה זו מיכאלי שגנבה את ההצגה, כאשר לקראת סיום נאומה היא שלפה פוסטר דמוי דרכון איראני, וביקשה להעניקו לזועבי.

מפרשת זועבי כל המשתתפים יצאו נשכרים. זועבי ומיכאלי הפכו מחברות כנסת חדשות לפרצופים מוכרים בכל בית. מירי רגב (ליכוד) שצעקה "לכי לעזה, יא בוגדת", כרמל שאמה (ליכוד) שניהל את הישיבה הראשונה, יוחנן פלסנר (קדימה) שהציע לזועבי רווקה ללכת לעזה ושאל מה יעוללו לה שמה, ומיכאל בן ארי, שזכה לכך שהצעתו לשלול את זכויותיה תתקבל, הרוויחו גם הם.

אחד המאפיינים של הכנסת הזו בכלל, ושל מושב הקיץ בפרט, הוא ההבדל בין ימניותה של הכנסת לבין פעולות הממשלה. "חוק משאל העם" על רמת הגולן וירושלים שעבר בשבוע שעבר בהכנה לקריאה שניה ושלישית הוא דוגמא מובהקת. מוביליו הם בכירים בקואליציה, לרבות יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין עצמו, ויו"ר ועדת הכנסת ח"כ יריב לוין. אלא שהצעת החוק הזו לא זוכה לתמיכה מפורשת של הממשלה, שגוררת רגליים בנושא.

הצעות דומות הן הצעות חוק "נאמנות-אזרחות" שהגישו חברי כנסת מישראל ביתנו, הצעת חוק עזמי בשארה, שאושרה בקריאה טרומית בשבוע שעבר, הצעת חוק גלעד שליט שהגיש ח"כ דני דנון (ליכוד), המבקשת להחמיר את תנאי כליאתם של אסירי חמאס הכלואים בישראל, וגם הצעת חוק הקובעת עונשים פליליים על אלו הקוראים לחרם על ישראל.

שלושה אירועים משמעותיים משכו את תשומת הלב הציבורית. החשוב ביותר הוא אישור שנתנה הכנסת לתקציב דו שנתי לשנים 2011-2012, שיאפשר לממשלה לנטרל את הכנסת מדיוני התקציב בשנה הבאה.

חוק תקציבי נוסף הוא הצעת חוק שכר המינימום שהגיש ח"כ עמיר פרץ (העבודה), שאושרה בוועדת שרים לחקיקה. אבל שר האוצר יובל שטייניץ ואנשי משרדו לא אהבו אותה, והיא נפלה לאחר שהוא הגיש ערר על החלטת ועדת השרים. מלבד מורדי העבודה וח"כ שלי יחימוביץ', גם ח"כ חיים כץ מהליכוד הצביע בעד החוק, וזאת בניגוד לעמדת הקואליציה.

זו לא היתה הפעם הראשונה שכץ גילה עצמאות, ופעל בניגוד לעמדת ראש הממשלה. בשלהי חודש אפריל, כץ, המכהן כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בסיועה של ח"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו), הפיל את אישור תוכנית ויסקונסין זאת כשיום לפני פקיעת התוכנית הוא סירב לקיים את ההצבעה בעניין.

המושב היה מעניין, אבל המשך הקדנציה, במושב החורף שיפתח לאחר החגים, צפוי להיות חם עוד יותר. לקראת תום פגרת הקיץ תסתיים תקופת הקפאת הבניה בהתנחלויות, וכל החלטה שיקבל ראש הממשלה בנימין נתניהו תעמוד במוקד פתיחת המושב.

עוצמת הרעידות הקואליציוניות תהיה תלויה גם בפתיחת משא ומתן ישיר עם הפלסטיניים, אם אכן ייפתח, בהתקדמות התהליך המדיני ובענייניו המשפטיים של שר החוץ אביגדור ליברמן. בנוסף לכך, חברי הכנסת יצטרכו להכריע בסוגיות הגיור, ברית הזוגיות וחוק משאל העם על הגולן. קרב נוסף יתרחש בחודש דצמבר, לקראת אישור התקציב.