וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מתחת לשדות הקיבוץ: פסיפס עתיק בן 1,500 שנים

הפסיפס הצבעוני המתוארך למאות ה-4 עד ה-6 נחשף בשבועות האחרונים בשדות קיבוץ בית קמה. בחפירות נתגלו שרידי יישוב המשתרע על יותר משישה דונמים. "עבודה איכותית מאוד"

פסיפס צבעוני מרהיב, בן כ-1,500 שנה, המתוארך למאות ה-4-6 לספירה נחשף בשבועות האחרונים בשדות קיבוץ בית קמה שבמועצה אזורית בני שמעון, מצפון לבאר שבע. הפסיפס התגלה במסגרת חפירה ארכיאולוגית שעורכת רשות העתיקות, לפני סלילת מחלף של חברת כביש חוצה ישראל. מטרת החפירות היא לתעד את הממצאים ולהוציאם, לפני סלילת הכביש. בחפירה המתבצעת בשדות החקלאיים של הקיבוץ ומנוהלת על ידי ד"ר רינה אבנר מרשות העתיקות, נתגלו שרידי יישוב, המשתרע על שטח של יותר משישה דונמים.

"חשפנו מגדל שמירה מבוצר, שלימים נסמכו אליו, כנראה, מכלול חדרים, חצרות ואולמות", סיפר ד"ר יגאל ישראל, ארכיאולוג מרחב דרום ברשות העתיקות. במכלול הזה תארכו שני שלבים – מהתקופה הביזנטית ומראשית התקופה האיסלאמית הקדומה. "בחלק השני, שובצו בקירות אבנים המעוטרות בכלבים. כנראה שפורקו מהכנסייה שהייתה בשטח הדרומי. בחלק המערבי בין המכלולים שחשפנו נמצא מכלול חדרים המקיפים חצר גדולה, במרכזה בור ששימש למאגר מים".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
"שלושה שטיחים באבני פסיפס צבעוניים". הפסיפס שנחשף/מערכת וואלה, צילום מסך

בחלק הצפוני נמצא "מבנה ציבורי", שמצב השתמרותו טוב. מפתחו 5.5 על 12 מטרים, חללו מקורה ללא תמיכות ורצפתו עוטרה בפסיפסים מרהיבים. "במרכז המבנה, ברוחב של 2.5 מטרים עד 12 מטרים ישנם שלושה שטיחים באבני פסיפס צבעוניים, שהעיקר בהם הוא תשליב בדגמים הנדסיים - היוצרים מראה תלת-ממדי לצורות ההנדסיות. בפינות השטיחים אותרו כלים, שתיה ואגירה, בדרך כלל ליין, חלקם מעוטרים בלימון ואתרוג. בחלק מהמקרים שני צדיהם עוטרו בזוג טווסים ולפעמים בגפן", תיאר ד"ר ישראל.

במקום, אשר יושב על הדרך העתיקה שהובילה מהצפון לכיוון באר שבע, מעריכים כי שכנה אחוזה גדולה: "נראה שהשלבים באתר מהמאות השלישית ועד ראשית השביעית מעידים כי לפחות בשלב האמצעי שכן במקום אולי מנזר. המבנה הציבורי נחשד, על פי כיוון בנייתו, אולי לבית כנסת שהיה במקום, אם כי דבר זה עוד נבדק", הסביר ד"ר ישראל. בתקופה הביזנטית שכנו באזור זה יישובים יהודיים ונוצרים זה לצד זה – כך, למשל, רימון - בית כנסת ויישוב יהודי, ליד אבו חוף וגבעות בר, שהיו יישובים נוצריים שבהם נחשפו כנסיות ומנזרים.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
"כל אבן כזו היא מספר מילימטרים על מילימטרים וצריך להניח אבן-אבן". הפסיפס שנחשף/מערכת וואלה, צילום מסך

בתקופה הרומית והביזנטית, ואפילו האיסלאמית, פסיפסים היא תופעה שכיחה והיא פונקציה של יכולתו הכספית של מבקש העבודה – לרוב אנשים בעלי אמצעים או קהילות, נוצריות או יהודיות או בעלי אחוזות. "זוהי עבודה איכותית ומושקעת מאוד", הסביר ד"ר ישראל.

איך בוחנים את זה?
"על פי גודל האבנים, המשמשות ליצירת הדגמים של הפסיפס. צריך לשבור את האבנים במקום, לסתת אותן – ומצאנו ערימת פסולת של שוליות האמן. שברו לו את האבנים – כל אבן כזו היא מספר מילימטרים על מילימטרים וצריך להניח אבן-אבן, על פי הדגם שבחר המזמין. אנו מכירים אסכולה של פסיפסים של חברה באשקלון אבל זה לא אותה החברה. ישנם דגמים נוספים כאלה במיוחד בעבר הירדן ובארץ בכלל. דגם הפסיפס הזה מתאים למאות הרביעית עד השישית לספירה. אלו הן השנים בהן הדגמים הללו היו פופולריים".

"אפשר שהמבנה הציבורי היה חדר התכנסות או חדר אוכל בתחנת דרכים שהייתה במקום. החפירות בעיצומן, מקווים שהפרטים יתבהרו בהמשך", הוסיף. סביר שהאתר נפרש על פני שטח גדול יותר מזה שנחפר, והארכיאולוגים מעריכים שמתחת לפני השטח קיימים גם מתקנים תעשייתיים, כגון גתות, ששימשו את הדרים באחוזה ואת המבקרים בה. סביר שהאחוזה שימשה כתחנת דרכים לתיירים בדרכם דרומה.

בסיכומן של העבודות, הפסיפס המרהיב יוצא מאתרו ויוצג או ישולב במסגרות אחרות. עוד לפני כן, רשות העתיקות וחברת חוצה ישראל יפתחו את החפירה לביקור הציבור הרחב ללא תשלום ביום חמישי השבוע בין השעות 9:00 ל-12:00.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully