בג"ץ דן הבוקר (חמישי) בעתירות שהגישו משפחות המחבלים שרצחו את דני גונן, מלאכי רוזנפלד ובני הזוג הנקין נגד הריסת בתיהם. לפני כשבועיים הוציא אלוף פיקוד המרכז רוני נומה צו המורה להרוס את הבתים. בתגובה טענו המשפחות, באמצעות המוקד להגנת הפרט שהגיש בשמן את העתירות, כי זוהי ענישה קולקטיבית האסורה על פי הדין הבינלאומי ואף עלולה לפגוע בדירות הסמוכות.
לקראת שעות הצהריים, שופטי בג"ץ הורו למדינה להגיש לבית המשפט פירוט של צווי ההריסה שאושרו על ידו, וכן את הסיבה מדוע אלו לא נהרסו מיד לאחר ההחלטה על כך. במקביל, מתחו שופטי בג"ץ ביקורת קשה על התנהלות המדינה.
במהלך הדיון פרץ עימות בין אמו של דני גונן, דבורה, לבין עורכי הדין של משפחות המחבלים. "אני יושבת פה ורע לי", אמרה דבורה. "הנרצחים הפכו לשקופים, הפכתם את הקורבנות לאשמים". נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, התערבה בעימות ואמרה: "גם לאם שכולה יש גבול למה שהיא יכולה לומר פה, לזכות שניתנה לה להטחת האשמות". לפני כן פרץ עימות בין דבורה לאנדרה רוזנטל, אחד מעורכי הדין בדיון. "אתה מדבר על מי שרצח את הבן שלי", הטיחה בו. רוזנטל השיב: "אני מדבר על המשפחה".
לקריאה נוספת:
מנהל בתי המשפט לאדלשטיין: "ח"כ יוגב התיר את דמו של שופט"
בנט ביקר אמירותיו של יוגב על בג"ץ: "אסור לשפוך את התינוק עם המים"
נתניהו הורה על זירוז הריסת בתי מחבלים והרחבת מעצרים מנהליים
השופט חנן מלצר מתח בדיון ביקורת על התנהלות המדינה מול סוגיית הריסת הבתים. "על מה הבהילות פתאום עכשיו, ארבעה חודשים אחרי הפיגוע (שבו נהרג דני גונן)? מדובר בחיפזון מוגזם שגורם לכם לעשות טעויות. למה נתתם למשפחות רק 48 שעות להגיב לצווים במהלך סוף השבוע?". הוא אף התייחס לביקורת שנשמעה על ההחלטה לצו האיסור הזמני על הריסת הבתים ואמר: "אני מבקש גם לדעת למה לא נהרסו מבנים בתקופה האחרונה אחרי שאנחנו התרנו לעשות זאת. אחר כך אומרים שאנחנו אחראים לעיכוב".
בתחילת הדיון אמרו נציגי משפחת רוצח בני הזוג הנקין ושכניהם, כי עד היום לא נחשפו לראיות נגדם ואינם יודעים מה היה חלקם של כל אחד מהמעורבים, ולכן אין זה סביר להרוס את הבית בטרם יוצג בפניהם מידע זה. "בני המשפחה חפים מפשע, לא היה להם קשר לפיגועים, שאנחנו כלל לא יודעים אם בוצעו על ידי מי שהמדינה טוענת שביצעו", אמר עורך דינן של המשפחות.
"האם מקום שבו המוות לא מרתיע מפגעים, הריסה תרתיע? הרסו בתים בחברון - האם אפשר לומר שבחברון שקט היום?", שאלה עו"ד לאה צמל את השופטים. יודגש כי בחלק מהמקרים המדינה מבקשת להרוס בתים בקומות הראשונות או בקומות אמצעיות, דבר המשפיע על יתר דיירי הבניין.
בג"ץ צפוי לדחות את העתירות ולאפשר את המשך הריסת הבתים
בשבוע שעבר הוציא בג"ץ צו איסור זמני על הריסת הבתים. השופט עוזי פוגלמן קבע בהחלטתו כי העתירות יובאו לדיון בדחיפות והורה למדינה להגיב לטענות בתוך שבוע. המדינה השיבה בימים האחרונים כי הריסת בתי מחבלים דווקא בתקופה זו של טרור תרתיע מפגעים פוטנציאליים ולכן יש צורך חיוני שבג"ץ יכריע בהקדם בעתירות.
בדומה לעתירות קודמות שהוגשו בנושא בשנים האחרונות, גם עתירות אלו צפויות להידחות על ידי בג"ץ, בין אם היום או בימים הקרובים. כך יינתן למעשה אור ירוק למערכת הביטחון להרוס את בתי המחבלים.
צווי ההריסה מתייחסים להריסת בתים בשלושה מוקדים. שני המחבלים המעורבים ברצח בני הזוג הנקין מתגוררים בשכם, ויחד עם משפחותיהם הגישו עתירה גם שכנים המתגוררים בסמוך. משפחותיהן של שני המחבלים שרצחו את מלאכי רוזנפלד מתגוררות בסילוואד בסמוך לרמאללה. מחבל נוסף, שביצע את הפיגוע שבו נרצח דני גנון בחודש יוני האחרון, התגורר במחנה הפליטים קלנדיה סמוך לרמאללה. גם במקרה זה השכנים הצטרפו לעתירה.
בישראל מוצאים חשיבות בהריסת בתי מחבלים סמוך למועד הפיגוע, שכן המדינה רואה בכך תוספת הרעתה. דוגמה לכך ניתן לראות ברצון להרוס את בתי המחבלים שרצחו את בני הזוג הנקין פיגוע שאירע בחודש שעבר. אם עד לפני כמה שנים הליך ההריסה מרגע הפיגוע ועד מימוש הצו נמשך יותר משנה, הרי שעתה הצליחה ישראל לקצר את ההליכים לשבועות בודדים.
בשבוע הבא צפויים להתקיים דיונים נוספים בהריסות בתי מחבלים מגל הטרור הנוכחי. בין היתר, ידונו בצו הריסה לביתו של מחבל שביצע את פיגוע הדריסה שבוצע ברחוב מלכי ישראל בירושלים, שבו נרצח הרב ישעיהו קרישבסקי, וכן בהריסת ביתו של מחבל נוסף שהיה מעורב ברצח בני הזוג הנקין.
הריסת בתי מחבלים מתאפשרת הודות לשימוש שמבצעת מערכת הביטחון בסעיף מתוך תקנות ההגנה לשעת חירום שנחקקו ב-1945, בהתאם למצב חירום שמתקיים בישראל ומוארך מדי שנה בכנסת. לפי סעיף זה, רשאי המפקד הצבאי להורות על הרס ביתם של תושבי בית, ואף של שכונה, שמהם יצאו מבצעי פעולת טרור או אפילו שמקצת מתושביהם "חיזקו את ידי העוברים עבירה". מי שבפועל חתום על הצווים כשמדובר במזרח ירושלים הוא המפקד הצבאי האחראי על השטח, אלוף פיקוד העורף, ובמקרים של בתים בשטחי יהודה ושומרון אלוף פיקוד המרכז.
משלב זה של הוצאת הצו, למשפחה המתגוררת במבנה ימים ספורים לשלוח השגות על ההחלטה להרוס את המבנה. ההשגות נדחות תמיד בתוך ימים ספורים, ומרגע זה ניתן למעשה להרוס את המבנה. המשפחות ממהרות בשלב זה להגיש עתירה לבג"ץ, שכאמור דוחה את העתירות ונותן כעבור חודשים ספורים היתר להרוס או לאטום את המבנה. מכאן ואילך, הכול תלוי בהחלטת באישור הדרג המדיני. למעשה, מרגע שבג"ץ דוחה את עתירות המשפחות, אין כל מניעה משפטית מצד המדינה להתחיל בביצוע ההריסה או האטימה. נראה כי מימוש ההחלטה תלוי בעיקר בנסיבות הקשורות לשיקולים מדיניים או ביטחוניים הקשורים למועד ביצוע ההריסה, דוגמת הריסות הבתים היום שנעשו ימים ספורים בלבד אחרי רצח בני הזוג הנקין ועל רקע הביקורת הציבורית.
(עדכון ראשון: 08:30)