פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הראש היהודי

      מעגלת הקניות ועד הפייסבוק: סיפורם של הרעיונות היהודיים ששינו את העולם

      לרגל ראש השנה העברי, צללנו לנבכיו המופלאים של המוח היהודי, שלאורך השנים עמד מאחורי המצאות ורעיונות פורצי דרך שהשפיעו על העולם כולו. לחצו על התמונות כדי לגלות מה עמד מאחורי החזונות היהודיים שקשה לדמיין את ההיסטוריה בלעדיהם

      • עשרת הדיברות

        צילום: צילום מסך

        עשרת הציוויים הדתיים והמוסריים מופיעים לראשונה בספר שמות, ועל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה כשהם כתובים על לוחות הברית. הם מחולקים לציווים כלפי האל וכלפי בני אדם אחרים ונחשבים למצוות יסודיות ביהדות ובנצרות. לאורך השנים, היתה להם השפעה עצומה על המשפט והמוסר בשתי הדתות.

      • ווטסאפ

        צילום: ShutterStock

        האפליקציה שפיתח האמריקאי-אוקראיני-יהודי יאם קון יחד עם שותפו בריאן אקטון הפכה לאחת הפופולריות בעולם ועיצבה מחדש את הדרך שבה אנשים מתקשרים וחולקים מידע. היישומון הזה כמובן לא כוון לקהל הישראלי דווקא, אבל כאן כל הרעות החולות שלו התגלו בתפארתן: הפצת שמועות לא אחראית, קבוצות חופרות, קבוצות משפחתיות וסתם קבוצות מיותרות, וכמובן בזבוז זמן אינסופי. מצד אחר, זו עדיין הדרך הכי יעילה ומהירה להעביר מידע וקבצים, וכך או כך, אי אפשר לתקשר בימינו בלעדיה.

      • מונותאיזם

        צילום: צילום מסך, ויקפדיה

        התפיסה הרווחת בעולם העתיק היתה של ריבוי אלים, כך האמינו גם היוונים והרומאים. הדמות המבשרת והמייצגת את המונותאיזם, האמונה כי קיים אל אחד ויחיד, היא אברהם אבינו. לפי התפיסה המקובלת, הוא נחשב בשלוש הדתות כאבי האמונה באל אחד. אברהם היה זה שהעז לצאת כנגד עבודת האלילים שהיתה נהוגה בכל העולם כולו, ואף בבית אביו, והתעוזה הזו שינה את ההיסטוריה.

      • הטלפון הנייד

        צילום: AP

        בשנות השבעים כבר היו טלפונים ניידים באוטו, אבל לא כאלה שאפשר להסתובב איתם ברחוב. מרטין קופר עמד בראש הצוות שפיתח אותם בתחילת הסבנטיז, ולאחר מכן גם הביא אותם לשוק, שם אט-אט הפכו למוצר צריכה פופולרי. הממציא האמריקאי-יהודי הונצח גם כראשון שביצע שיחה מטלפון שכזה, ואמנם כיום ההמצאה שלו כבר נראית גדולה, מסורבלת ונלעגת, אבל היא הניחה את היסודות לסמארטפונים המגושמים פחות שאנו נהנים להחזיק בכף ידינו.

      • הנצרות

        צילום: יח"צ

        אמנם הדת המונותאיסטית הזו נפוצה הרבה יותר מאשר היהדות, והיחסים בין השתיים לוו בלא מעט מתיחויות במשך השנים (בלשון המעטה), אך הנצרות צמחה מתוך הדת היהודית, או יותר נכון לומר - מיהודי בשם ישו. הוא נחשב המייסד ומורה הדרך של הדת שסוגדים לה כיום כ-2.2 מיליארד מאמינים, והיא כמובן האמונה המשפיעה בהיסטוריה של העולם המערבי העכשווי.

      • הברבי

        צילום: צילום מסך

        עד שנות החמישים, תינוקות וילדים היו משחקים עם בובות שנראו כמוהם. אך בסוף אותו עשור, אשת העסקים האמריקאית רות הנדלר הגתה רעיון אחר – בובה שנראית כמו בחורה בוגרת. בשם בתה ברברה, היא קראה לה ברבי, וכך נולד אחד המותגים המפורסמים, המצליחים והשנויים במחלוקת בהיסטוריה, שהוליד שלל גרסאות ואזכורים תרבותיים, הניב הכנסות של מיליארדי דולרים ובעיקר השפיע לטוב ולרע על ההתבגרות ואידיאל היופי של רבים ורבות מאיתנו.

      • במבה

        צילום: יח"צ

        החטיף האהוב יוצר כאן לראשונה ב-1964 דווקא בטעם גבינה, וכעבור שנתיים השלים סופית את המעבר לחטיף בטעם בוטנים המיוצר מבוטנים ומתירס. הצלחתו הפכה את השם במבה לשם גנרי לחטיפים מסוג זה. לאחרונה זכתה הבמבה לתהילה גלובלית, וזאת לאחר שמחקרים מדעיים הוכיחו כי צריכתה בגיל צעיר עשויה לבלום את פריחת התגובות האלרגיות לבוטנים בעולם המערב. גילוי זה הפך את הלהיט הישראלי למצרך מבוקש ברחבי תבל, ואולי החטיף הישראלי עוד יציל את האנושות מן האלרגיה המסוכנת

      • גוגל

        צילום: ShutterStock

        כמו פייסבוק, גם גוגל נולד כפרויקט של שני יהודים אמריקאים בזמן לימודיהם באוניברסיטה. במקרה זה, מדובר בלארי פייג' וסרגיי ברין, שעשו זאת באוניברסיטת סטנפורד. יש עבודות אקדמיות שמסתיימות בציון עובר ותו לא, אך במקרה זה, התוצאה הפכה להיות מפלצת מידע ותקשורת שבלעה את כל מה שסביבה, והפכה לדף הבית ולמנוע החיפוש הבלעדי של רבים ורבות. סביר להניח שגם לכתבה זו חלק מכם הגעתם לאחר שגיגלתם "יהודיים ששינו את העולם" וכיוצא בכך.

      • Waze

        צילום: צילום מסך

        בין הפיתוחים הרבים שגוגל רכשה אפשר למצוא גם את אפליקציית הניווט, שפותחה בישראל בשלהי העשור הקודם בידי אהוד שבתאי ונרכשה ב-2013 תמורת כמיליארד דולר, לאחר שעשרות מיליוני נהגים ונהגות בעשרות מדינות הפכו אותה למורת הדרך שלה. כיוון שעומסי התנועה בעולם רק הולכים ונהיים בלתי נסבלים, יש להניח כי היא תשמור על הפופולריות שלה, לפחות עד היום בו יקום הגאון היהודי שימציא מכוניות מעופפות.

      • מובילאיי

        צילום: יח"צ, יחצ

        עסקת הענק של Waze היתה כסף קטן לעומת מובילאיי, החברה שהקימו פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם, שנמכרה לאינטל ב-2017 תמורת כ-15 מיליארד וחצי שקל. זו שהיתה העסקה הגדולה בתולדות המשק הישראלי וגם ההוכחה האולטימטיביות לכך שהראש היהודי פועל במרץ גם בישראל, ושהיא אכן אומת הסטארט-אפ. מעבר לכך, כמובן שלפיתוח המסייע לנהגים ולנהגות להימנע מתאונות דרכים, יש תרומה משמעותית למלחמה העולמית למען בטיחות בכביש.

      • גיבורי-העל

        צילום: יח"צ

        סופרמן, ספיידרמן, באטמן ואפילו קפטן אמריקה – כולם מגיבורי-העל האהודים בהיסטוריה, כולם אלטר-אגו לנפש של העולם המערבי, הנוצרי ברובו, וכולם פרי מוחם הקודם של יהודים כמו ג'רי סיגל, ג'ו שוסטר, סטן לי ובוב קיין. השפעתם התעצמה בשנים האחרונות, בהן הסופר-הירוז הללו הפכו לכוכבי הז'אנר השולט ללא מיצרים בקופות ארצות הברית. אגב, דווקא את דמותה של וונדר וומן ברא יוצר לא יהודי, ויליאם מולטון מרסטון, אבל אז הגיעה גל גדות וסגרה גם את הפינה הזו.

      • פצצת האטום

        צילום: ShutterStock

        הנשק שהכריע את יפן וסיים את מלחמת העולם השנייה פותח על ידי הממסד האמריקאי ועל ידי אבי "פרויקט מנהטן", המדען היהודי אמריקאי רוברט אופנהיימר. פצצת האטום היא נשק רב עוצמה, המנצל את האנרגיה הרבה האגורה בגרעיני אטומים הכבדים מברזל, המשתחררת בעת ביקוע גרעיני. הטלת הפצצות על הירושימה ונאגסקי היתה תחילתו של עידן חדש ועיצבה את העולם המודרני, כמו גם את היחסים בין ארצות הברית לברית המועצות.

      • סודהסטרים

        צילום: יח"צ, לנס הפקות

        החברה הישראלית לייצוא מכשירים ביתיים להכנת משקאות מוגזים וסירופים להעשרת טעם המשקה, עברה מספר גלגולים מצליחים. ב-2007 נקנתה בשישה מיליון דולר על ידי קרן השקעות שבראשה עמדו שני ישראלים, ובשנים הבאות מיתגה החברה את מכשיריה כירוקים ובריאים, ומוצריה החלו להימכר בעשרות מדינות ברחבי העולם. שיאה של פריחתה העסקית של סודהסטרים הגיע בחודש שעבר, כאשר נקנתה בלא פחות מ-3.2 מיליארד דולר על ידי חברת הענק פפסיקו, במה שהיה חותמת סופית להצלחתה הגלובלית

      • פתיתים

        צילום: מערכת וואלה! NEWS, יעל לאור

        המאכל הישראלי הומצא בארץ במהלך תקופת הצנע, בשנות החמישים, לאור המחסור באורז. הוא כונה בתחילה "אורז בן גוריון" ועבר מאז כברת דרך. כיום, למרות הניסיון של שרה נתניהו להקטין אותו, מדובר במאכל טרנדי שמוגש במסעדות אופנתיות בניו יורק, ובהחלט אפשר להגדירו כתרומה ישראלית לעולם הקולינריה.

      • קרב מגע

        צילום: יח"צ, HBO

        שיטת הלחימה הישראלית ללא נשק פותחה בידי אימי שדאור ליכטנפלד, יהודי יליד הונגריה שלימד בשנות השלושים את יהודי ברטיסלבה כיצד להתגונן מפני פשיסטים. הוא עלה לארץ והטמיע את השיטה בארגון ההגנה, ולאחר מכאן היא אומצה בידי צה"ל. בהמשך, גם צבאות אחרים החלו להשתמש בה, וכיום היא כבר מפורסמת בכל העולם, ולאחרונה סשה ברון כהן הפך אותה למוכרת עוד יותר

      • עגלת הקניות

        צילום: ניב אהרונסון

        סילבן גולדמן היה איש עסקים אמריקאי-יהודי שניהל רשת חנויות מצליחה באוקלהומה, ועם כל הכבוד לעסקי הקמעונאות במדינה הדרומית, סביר להניח שהיה מתקשה להיכנס להיסטוריה לולא פיתוח קטן שהגה בשנות השלושים והתגלגל להיות אחד המשמעותיים בהיסטוריה של תרבות הצריכה: לאחר שהבחין כי הלקוחות מתקשים להחזיק ביד את כל המוצרים, המציא להם את עגלת הקניות, שתאפשר להניח כמות גדולה יותר של מצרכים בדרך לקופה, וגם תפנה יד אחת לטפל בעוללים שהתלוו עמם לחנות. הוא עשה זאת לא רק מתוך דאגה לזולת כמובן, אלא גם כדי למקסם את כמות הרכישות אצלו, והטריק הזה ממשיך להוכיח את עצמו בגדול.

      • יום השבת

        צילום: ShutterStock

        השבת מופיעה בסיפור הבריאה בספר בראשית כיום של מנוחה וקדושה לעם ישראל והיא המועד הראשון המוזכר בתורה. הרעיון הבסיסי של השבת כיום מנוחה שבועי, אומץ על ידי כלל עמי העולם עוד בימי קדם, ואף השפיע על דוקטרינות סוציאליסטיות שונות לפעול לקיצור אורך יום העבודה ושבוע העבודה. הנצרות והאסלאם קיבלו אף הן את הרעיון, ומציינות את ימי החופש שלהן בימים ראשון ושישי, בהתאמה.

      • תורת היחסות

        צילום: ShutterStock

        אלברט איינשטיין הוא אולי הסמל המוכר ביותר של גאונות יהודית בפרט ושל גאונות בכלל, ולכן רק מתבקש שהסדרה הטרייה על חייו נקראת "Genuis". כמובן שיותר מכל הוא ידוע הודות לתורת היחסות, השם הכולל שניתן לשתי תיאוריות שונות שפיתח בראשית הקודמת, ואלה שינו את הדרך בה אנו מסתכלים על המרחב, הזמן, החומר והאנרגיה. התורה של המדען הגרמני-יהודי חוללה מהפכה בפיזיקה המודרנית ונהיתה כה מפורסמת, עד שגם מי שאינו בקיא בתחום מכיר את המשוואה שנולדה מתוכה, E=MC 2.

      • מורה נבוכים

        צילום: Creative Commons

        הרמב"ם נחשב לאחד מחשובי האינטלקטואלים של ימי הביניים. חיבורו הפילוסופי החשוב ביותר הוא "מורה נבוכים", בו רואים אחד מאבות היסוד של הפילוסופיה היהודית, אך היתה לו השפעה רבה על הפילוסופיה המערבית כולה. כבר במאה ה-13 תורגם לשפה הלטינית, ולאחר מכן נוספו תרגומים לעוד שלל שפות נפוצות.

      • מפעלי הקבוצות בכדורגל האירופאי

        צילום: GettyImages

        הוגו מייזל, יליד בוהמיה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, אימן את נבחרת הפלא האוסטרית ושימש גם כיו"ר ההתאחדות לכדורגל. בתפקיד זה הוביל ב-1927 את המהלך להקמת גביע מיטרופה, תחרות בין מועדונים ממדינות האימפריה לשעבר שכללה קבוצות מאוסטריה, הונגריה, צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה. גביע מיטרופה נחשב לטורניר האירופי הראשון בו שיחקו קבוצות ממדינות שונות, והיווה את הבסיס להקמת גביעי אירופה, כך שאפשר לראות בעסקן היהודי כאב הרוחני של ליגת האלופות וכל השאר.

      • מרקסיזם

        צילום: GettyImages, Henry Guttmann

        השנה חגג העולם 200 שנה להולדתו של קרל מרקס, שהלך לעולמו ב-1883 והותיר אחריו מורשת שנויה במחלוקת אך מהפכנית ונצחית. המרקסיזם, הנקרא בשמו, הוא מן התפיסות הכלכליות-חברתיות המשפיעות בהיסטוריה. הגרמני, שמוצאו היה יהודי, שינה את הדרך בה רבים ורבות מסתכלים על המבנה החברתי, על הדינמיקה בין המעמדות, על השיטה שכולנו מתנהלים לפיה ועל העתיד שיכול להיות לנו, והוא ממשיך להיות השראה הן בעולם הפוליטי והן במחוזות האקדמיה והתרבות.

      • הניאו-שמרנות

        צילום: AP

        כקונטרה לגישה המהפכנית של מרקס וגם לכמה זרמים אחרים, קמה הניאו-שמרנות, שנוסחה במשך השנים בידי הוגי דעת ועיתונאים יהודים, למשל אירווינג קריסטול, מילטון פרידמן וצ'רלס קראוטהמר, ובסופו של דבר הוצאה לפועל בידי מדינאים שמוצאם נוצרי, בראש ובראשונה ג'ורג' וו.בוש. התפיסה שלהם, שקידמה מדיניות חוץ וביטחון אקטיבית, פסימיות רבה לגבי העולם שמסביב, דגש על ערכי משפחה, אמונה בשוק חופשי ועוד (וגם חיבה גדולה לישראל), היא מן המשפיעות והשנויות במחלוקת בעולם המערבי של העשורים האחרונים.

      • ג'ינס

        צילום: יח"צ, מאיר כהן

        הבגד הכה אמריקאי יוצר לראשונה בגנואה והגיע לארצות הברית ב-1872. בתחילה שימש הג'ינס כביגוד לכורים, ונמכר בין היתר על ידי סוחר מקליפורניה בשם לוי שטראוס. ב-1873 חבר לשטראוס חייט בשם ג'ייקוב דייויס, יהודי גם הוא, שהציע להוסיף מסמרות מתכת למכנסיים לשם חיזוקי הכיסים והשניים רשמו על כך פטנט. שטראוס ייסד את חברת Levi's, שהפכה למצליחה ביותר בעולם בתחומה, לאחר שהג'ינס הפך לפופולרי בקרב בני נוער באמריקה בשנות החמישים של המאה ה-20, ומשם והלאה הוא אחד האייקונים האופנתיים המפורסמים בעולם.

      • תיאוריות פרוידיאניות

        צילום: מערכת וואלה! NEWS, Keystone

        בסוף המאה ה-19 הבין היהודי האוסטרי זיגמונד פרויד דבר חשוב: קיום שיחות עם מטופליו כדי לזהות את קשייהם עדיף על היפנוזה ושיטת אחרות שהיו קיימות עד אותה עת. פרויד נחשב לאחד האינטלקטואלים הבולטים של תקופתו, ומודל הנפש שפיתח כדי לדון בחלומות, יצרים, דחפים והצורך להישמע לחוקי החברה נותר רלוונטי ומשפיע גם בימינו. התהודה של התיאוריות שלו כל כך גדולה, שאפילו מי שלא בקיא בהגותו יודע לדבר על "פליטת פה פרוידיאנית", לשאול "מה פרויד היה אומר"?" ולהתבדח שבכל אשמה אמא

      • הפיתה כמנת שף

        צילום: נמרוד סונדרס

        אם בעבר החיבור הטבעי של פיתה היה למנת חומוס, הרי שמתחילת העשור הנוכחי היא עברה תהליך אבולוציוני בניצוחו של השף אייל שני. הבשלן הישראלי הקים את המזנון, בו הוא מגיש מנות שף בתוך פיתה. הקונספט זכה להצלחה רבה, וכיום ישנם סניפים של המסעדה הישראלית גם במיטב הערים בעולם - ופיתה, עם או בלי כרובית היא מאכל גורמה נחשב ונחשק

      • הסטנדאפ הפרוע והפוליטי

        צילום: GettyImages

        הבדרן האמריקאי-יהודי לני ברוס נחשב לאחד מגדולי הסטנדאפיסטים אי פעם, וגם למי שכתב מחדש את הכללים של האמנות הזו בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. לפניו, מי שעמדו על הבמה התבדחו בעיקר על נושאים פרוזאיים, אך הוא התמקד בנושאים פוליטיים וחברתיים ותקף את הממסד, מה שרבים עשו ועדיין עושים אחריו כמובן. ברוס גם היה זה שהפך את הסטנדאפ למקדשו של התיקון הראשון לחוקה, שחט פרות קדושות והשתמש בשפה מלוכלכת וחסרת תקינות פוליטית, דבר שגם כן היה ועודנו השראה לקומיקאים שצמחו ברוחו.

      • סדרה על כלום

        צילום: יח"צ

        "סיינפלד", שיצרו יחד ג'רי סיינפלד ולארי דיוויד, היתה לאחת הסדרות המצליחות בתולדות הטלוויזיה האמריקאית, והפכה לפולחן במולדתה וכמובן גם בישראל. היא נחשבת לאחת הפסגות של היצירה הטלוויזיונית, ולא פחות חשוב מכל אלה – הוכיחה שניתן לעשות "סדרה על כלום" ובכך כתבה מחדש את חוקי התסריט וההומור. נוסף לזאת, אפשר למצוא שלל אזכורים ליהדות של יוצריה ושל חלק מדמויותיה לאורך פרקיה השונים.

      • השלט רחוק

        צילום: ShutterStock

        רוברט אדלר נולד בווינה ב-1913, הרבה לפני שמציאות טלוויזיונית רב-ערוצית היתה באופק. הוא נמלט מן הנאצים בסוף שנות השלושים, הגיע לארצות הברית ותרם משמעותית לעיצוב תרבות הפנאי שלה ושל העולם כולו כשהמציא ב-1956 את השלט רחוק שבו צופים וצופות השתמשו בו גם עשרות שנים לאחר מכן. הוא רשם פטנטים נוספים, אך זה כמובן היה המפורסם מכולם וגם האהוב עליו עצמו, אם כי במותו סיפרה אלמנתו כי העדיף עלעול בספרים על פני זפזופים.

      • הגלולה

        צילום: Creative Commons

        שני אנשים היו אחראים לפיתוח ולשיווק של הגלולה למניעת היריון, ושניהם היו יהודים:אמריקאים: גרגורי פינקוס וקרל דג'ארסי. הראשון פרץ את הדרך, השני המשיך אותה, ואמצעי המניעה שפיתחו בין אמצע שנות החמישים לתחילת שנות השישים נהנה מאפקטיביות כמעט מוחלטת ואמנם עורר מחלוקת, אך אי אפשר לחלוק על דבר: היתה לו השפעה עצומה על חיי המין, חיי המשפחה וחיי הנשים בחברה המודרנית.

      • הקונדום המודרני

        צילום: Creative Commons

        יש מחלוקת מאיזה תקופה התחילו להשתמש בקונדומים מסוגים שונים, אבל לכל המאוחר זה קרה במאה ה-15. אך באותם ימים, אמצעי ההגנה היה לא מפותח דיו ולכן גם לא יעיל. הכימאי והיזם היהודי יוליוס פרום, שנולד לפולין והיגר לגרמניה בילדותו, היה הראשון לפתוח קונדום שיגן בצורה יעילה והרמטית על המשתמשים בו. הוא עשה זאת בשנות העשרים של המאה הקודמת, ובחושיו המחודדים גם המציא את המכונות האוטומטיות לממכר קונדומים. לאחר עליית הנאצים לשלטון, הם השמידו את עסקיו, הובילו לבריחתו לאנגליה ומחקו את שמו מדפי ההיסטוריה, כך שלא רבים יודעים כיום על תרומתו המשמעותית לעולם אמצעי המניעה.

      • הקיבוץ

        צילום: מערכת וואלה! NEWS

        אין צורת התיישבות שמזוהה יותר עם הציונות, עם היישוב בארץ ועם מדינת ישראל. לקיבוצים, לרעיונות שעמדו מאחוריהם ולקיבוצניקים ולקיבוצניקיות היתה ועודנה מן הסתם השפעה גדולה על החיים כאן. אך מעבר לכך, הקיבוץ עורר סקרנות בינלאומית רבה במשך השנים, ומאות אלפים הגיעו אלינו מעבר לים כדי להתנדב בהם ולהתנסות בעצמם בחוויה הקיבוצית, כולל שמות כמו ג'רי סיינפלד, סשה ברון כהן, ברני סנדרס ובוריס ג'ונסון, שגם הם ראו בקיבוץ התנסות שכל אחד בעולמנו, בין אם הוא יהודי או לא, חייב לטעום ממנה.

      • שילוב שחורים בכדורסל האמריקאי

        צילום: AP

        רד אאורבך, מאמן הכדורסל האגדי של הבוסטון סלטיקס שהוביל את המועדון לשמונה אליפויות רצופות. הוא גם זה שבחר לראשונה שחקן שחור בדראפט, צ'אק קופר ב-1950. ב-1964 היה הראשון לשחק עם חמישייה שכל שחקניה שחורים, וכשעבר לעמדת הג'נרל מנג'ר, ירש אותו כוכב הקבוצה ביל ראסל ובכך היה למאמן השחור הראשון באחד מארבעת ענפי הספורט המובילים בארצות הברית. לכל זה צריך להוסיף גם את הסיפור של הארלם גלובטרורטס. קבוצת הכדורסל שנוסדה ב-1926 על ידי היהודי אייב ספרסטין כשיקגו גלובטרוטרס היתה בית מימיה הראשונים לשחקנים שחורי עור והישגיה האיצו אף הם את תהליך שילובם של שחקנים שחורים בליגת הכדורסל המקצוענית

      • תורת הקבלה

        צילום: צילום מסך

        תורת הסוד והמיסטיקה היהודית גובשה ופורסמה בשלהי המאה ה-12 ותחילת המאה ה-13 בארצות המזרח, צפון ספרד ופרובאנס. לקבלה הייתה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים ותנועות רוחניות כמו החסידות והשבתאות התבססו עליה. בעשרות השנים האחרונות הפכה הקבלה למוקד עניין בקרב יהודים ולא יהודים כאחד, ומשכה אליה ידוענים כמדונה, שאף צירפה לשמה את השם אסתר.

      • התמלילנות כשירה

        צילום: GettyImages

        אין ספק: יש הרבה מוזיקאים ומוזיקאיות שמילות השירים שלהם/ן היו באיכות ספרותית גבוהה ביותר, כולל כמובן לאונרד כהן היהודי-קנדי. אך עם כל הכבוד לכולם, יש רק אחד שזכה בפרס נובל לספרות, ורק אחד שבנימוקי הפרס, אמרו עליו כי "הוא שינה את התפיסה שלנו לגבי מה זו שירה". זהו, כמובן, בוב דילן, היוצר שהוכיח יותר מכל אחד אחר כי גם תמלילנות היא סוג של שירה, וראוי לנתח אותה בדיוק כפי שמנתחים פואמות של משוררים מהוללים. נוסף לכך, היתה לו תרומה חשובה לכניסתה של מוזיקת הפולק למיינסטרים האמריקאי ועוד הרבה תרומות והשפעות, שהפכו את מי שנולד כרוברט אלן צימרמן לאחד האמנים האמריקאים החשובים של דורנו.

      • הגרמופון

        צילום: ShutterStock

        קודם כל, הבהרה קצרה: למכשיר שידוע בישראל כפטיפון קוראים למעשה גרמופון, והוא קרוי אצלנו כך בשם דגם מסוים שלו, שהגיע לארץ בשנות העשרים והשתרש בתודעה המקומית. ועכשיו, נחזור להתחלה: את אותו הגרמופון, כלומר מכשיר לנגינת תקליטים שטוחים, ייסד האמריקאי-גרמני-יהודי אמיל ברלינר בסוף המאה ה-19. במשך שנים התחרה באדיסון, שהיתה לו המצאה דומה אך כזו שהיתה בנויה על צילינדר ולא על תקליט שטוח. בסופו של דבר היא נכנעה להמצאתו של ברלינר, שהיתה לאורך שנים אחד הכלים הפופולרים ביותר לנגינת מוזיקה ולמעשה נותרה כזה. בניגוד לפיתוחים רבים אחרים, שהוחלפו בידי טכנולוגיות חדשות יותר ונעלמו מן הנוף, היא שרדה ונמצאת בסלון של כל אנין מוזיקלי שמכבד את עצמו.

      • עוזי

        צילום: GettyImages

        תת המקלע המזוהה ביותר עם ישראל, יוצר על ידי התעשייה הצבאית ומאז נמכרו ממנו כעשרה מיליון יחידות. פיתוחו של העוזי, שנקרא על שם מתכננו עוזי גל, החל בסוף שנות הארבעים והושלם ב-1955. הוא שימש את כוחות צה"ל במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים ובזכות הילת הגבורה לה זכה, שווק לארגוני משטרה וצבאות ברחבי העולם.

      • דיסק און קי

        צילום: AP

        היו ימים שאנשים היו שומרים את המידע על המחשב שלהם ונושאים אותו הלאה באמצעות כלים מסורבלים למדי, שגם היה להם נפח זיכרון קטן. אך אז הגיע דב מורן, ופיתח בתחילת העשור הקודם את הדיסק און קי - התקן קטנטן בגודלו, אך כזה שכיום אפשר לשאת עליו אלפי תמונות לכל הפחות. בעיה אחת עדיין לא הצליחו לפתור, והיא מה שקורה למי שמאבדים או שוכחים את הפלא הזעיר, שבקלות יכול ליפול לך מהתיק או בין האצבעות.

      • החינוך של קורצ'אק

        צילום: צילום מסך, ויקיפדיה

        הסופר והמחנך שנודע כיאנוש קורצ'אק נולד כהנריק גולדשמיט בוורשה ב-1878, ונספה במחנה ההשמדה טרבלינקה ב-1942, עת הוצא להורג יחד עם ילדי בית היתומים אותו ניהל. בין לבין, הספיק להותיר אחריו מורשת מפוארת, במרכזה גישת חינוך חדשה ששמה דגש על שיוויון זכויות לילדים, וכבוד ואהבה כלפיהם. המוסדות שלו הציגו ניסיונות מוקדמים בחינוך דמוקרטי, שכללו שלטון עצמי של התלמידים והעניקו להם את האפשרות להגיש קובלנות בפני בית משפט פנימי, והם היו השראה לשלל בתי ספר שקמו בעקבותיהם ברחבי העולם במשך השנים.

      • הוליווד

        צילום: ShutterStock

        "אימפריה משל עצמם: כיצד המציאו היהודים את הוליווד", כך נקרא ספרו של ניל גבלר (הוצאת עם עובד), המסביר כיצד יהודים מזרח אירופאים הגיעו לחוף המערבי והקימו את תעשיית החלומות האמריקאית שהשתלטה על העולם. לואיס מאייר, סמואל גולדווין, האחים וורנר, אדולף צוקר ועוד – בזכותם קם בתחילת המאה הקודמת פס הייצור לסרטים מצליחים ועתירי סמלים נוצריים למיניהם, ועולם הבידור השתנה לעד.

      • שובר הקופות ההוליוודי

        צילום: יח"צ

        בהמשך לכך שיהודים המציאו את הוליווד, הם המשיכו להיות כוח דומיננטי בה, ולשכלל אותה ואת העולם הבידור בכלל. דוגמה לכך היא סטיבן ספילברג, אחד הקולנוענים המוכרים, המצליחים והאהובים בכל הזמנים, הנחשב גם למי שעיצב את שובר הקופות המודרני. הוא עשה זאת בשלהי שנות השבעים ב"מלתעות", קלאסיקה שעיצבה את המודל של הבלוקבסטר העכשווי – סרט שנשען על קמפיין שיווק אגרסיבי המתחיל הרבה לפני צאתו, ואז מופץ בו זמנית באינספור אולמות, בדרך להצלחה היסטרית שמבטיחה לו שלל המשכונים. כיום זה כבר נשמע מובן מאליו, אבל בזמנו היה מדובר במהפכה.

      • ביט טורנט

        צילום: צילום מסך

        הפרוטוקול לשיתוף קבצים שפיתח המתכנת היהודי-אמריקאי בראם כהן בתחילת העשור הקודם שינה את תרבות הצריכה האלקטרונית. זו היתה הפעם הראשונה בה הורדת סרטים וסדרות הפכה לקלה יותר מצריכה חוקית שלהם, כך שהפיתוח הזה תרם משמעותית להיעלמותם של ספריות ה-DVD וכדומה ולעלייתם של נטפליקס ושאר שירותי הסטרימינג, ועיצב מחדש את עולם המדיה.

      • ה-GPS

        צילום: AP

        לפני כחודש פורסם כי גל גדות תככב במיני-סדרה על פי חייה המרתקים של הדי לאמאר, האלילה האוסטרית-אמריקאית-יהודייה שהיתה לא רק כוכבת קולנוע, אלא גם ממציאה פורצת דרך. בשנות הארבעים היתה לה תרומה משמעותית לפיתוח טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר, שהניחה את היסודות לטכנולוגיות מתקדמות כמו הטלפון הסלולרי, הבלוטות' וה-GPS. בקיצור, וונדר וומן אמיתית.

      • שקדי מרק

        צילום: מערכת וואלה! NEWS

        בתחילה יוצרו שקדי המרק באופן ביתי, ובתחילת שנות החמישים החלה חברת אסם לייצרם בשם "שקדי ביצים" לטובת תיבול מרקים, אך גם כתוספת למשקאות קרים. לאחר זמן מה, הוקטנו השקדים לגודלם הנוכחי, טעמם השתנה והומלח, ולאחר שהתברר שקהל הקונים אוהב אותם בעיקר כתוספת למרק, שונה שמם לשקדי מרק. עם השנים הוצא מהם צבע המאכל הצהוב, והם נמכרים ברחבי העולם, וגם בו יודעים להעריך את המעדן הצהבהב.

      • ההכרזה בדבר זכויות האדם

        צילום: GettyImages

        המשפטן הצרפתי-יהודי רנה קאסן, בשמו נקרא בית הספר הירושלמי, זכה ב-1968 בפרס נובל לשלום על תרומתו להנחלת רוח הומניסטית ברחבי תבל. גולת הכותרת של פועלו היתה השתתפותו בניסוח ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם שאומצה בידי האו"ם ב-1948. אמנם, מדובר בהצהרה בלבד, בלי תוקף רשמי, אך היא מסמך יסוד שמאז פרסומו, מדינות רבות, גופים שונים וגם בתי משפט פועלים לאורו, כך שהיתה לו השפעה גדולה על הזכות של כולנו לשיוויון, לחופש, להזדמנויות ולכבוד.

      • מדיניות החוץ של הנרי קיסינג'ר

        צילום: רויטרס

        חמש שנים אחרי רנה קאסן, גם המדינאי היהודי-אמריקאי התכבד בפרס הנובל, אלא שבמקרה שלו, הזכייה שלו היתה שנויה במחלוקת שכן רבים ראו בו פושע מלחמה עם דם על הידיים. כך או כך, דבר אחד בטוח: בתפקידיו השונים בממשל האמריקאי, ובראשם תפקידו כמזכיר המדינה בין 1973 ל-1977, הוא היה אחד האנשים המשפיעים ביותר, אם לא המשפיע ביותר, על עיצובה של מדיניות החוץ האמריקאית ומכאן גם על הנעשה בעולם כולו. המלחמה בוויטנאם, המלחמה הקרה, מלחמת יום כיפור, ההתקרבות בין ארצות הברית לסין, הפיכות שונות ברחבי תבל ומה לא - בכל אלה היה מעורב, והדוקטרינה שלו המשיכה להשפיע גם אחרי שירד מן הבמה.

      • עגבניות שרי

        צילום: ShutterStock

        בניגוד להנחה המקובלת, עגבניות השרי לא הומצאו בישראל. הן מופיעות לראשונה אצל האצטקים במאה השמינית, ובאירופה ישנן עדויות לשימוש בהן כבר בסוף המאה ה-16. עם זאת, הזרעים של העגבניות שאנו מכירים כיום פותחו על ידי חוקרים מהפקולטה לחקלאות ברחובות. כיום נמכרות עגבניות השרי בעולם כולו, שהתמכר גם הוא למעדן האדמדם שגודלו קטן אך העונג ממנו גדול.

      • משחקי הווידאו

        צילום: AP

        "האבא של משחקי הווידאו". כך נהוג לכנות את ראלף בר, גרמני יהודי שנמלט לארצות הברית לפני מלחמת העולם השנייה, בה שירת במדי הצבא האמריקאי, ולאחר מכן התפרסם כשהמציא את קונסולות המשחקים הביתית הראשונה ב-1966, שהיתה השראה לכל המשחקים שבאו אחריה. בעידן החדש, שנולד הרבה בזכותו, הוא היה אחראי לפיתוחם של כמה משחקי וידאו מצליחים, ורשומים על שמו עוד כמה פיתוחים ופטנטים. ב-2006 קיבל מדליה מיוחדת מהנשיא בוש הודות לתרומתו לעולם התרבות האלקטרונית שלנו.

      • ההיפ-הופ הלבן

        צילום: AP

        הביסטי בויז, ההרכב של מייקל דיאמונד, אדם הורוביץ ואדם יאוק, נחשב אחד המשפיעים בתולדות המוזיקה האמריקאית בשלושת העשורים האחרונים. הוא תרם רבות לכך שז'אנר ההיפ-הופ נע מן השוליים למיינסטריים, והוכיח שיהודים בפרט ולבנים בכלל מסוגלים לעשות מוזיקה כזו. אמינם, כמו גם רבים אחרים, חייב להם את קיומו.

      • הגרנד אופרה

        צילום: ShutterStock

        ג'אקומו מאיירבר, המלחין היהודי, שנולד בגרמניה ומת מצרפת, כבר מזמן יצא מן האופנה. אך במאה ה-19 הוא היה אחד המלחינים המצליחים באירופה. היצירות שלו, ובראשן "ההוגנוטים", היו תפארת ז'אנר הגראנד אופרה, שהציג אופרות גרנדיזיות ועמוסות כל טוב, בעיקר בסיפורים היסטוריים הירואיים. הם גם היו השפעה ניכרת על קומפוזיטורים גדולים שבאים אחריו - כולל, למרבה האירוניה, ריכרד וגנר, שבשל קשריו עם התנועה הנאצית שרדפה את בני עמו של מאיירבר, עד היום לא מנגנים את יצירותיו בישראל.

      • מצלמה לפיתוח מיידי

        צילום: צילום מסך

        פעם, הרבה לפני שחלמנו בכלל על אינסטגרם, סטורי וסלפי, מצלמת פולארויד היתה הדבר הכי מגניב בעולם. היא איפשרה פיתוח מיידי של תמונות, ובאה לאוויר העולם בזכות מדען אמריקאי-יהודי בשם אדווין לנד, שפיתח לשימוש מסחרי אותה בהיותו סטודנט באוניברסיטת הארוורד, עשרות שנים לפני שמרק צוקרברג צמח בה בגיל צעיר גם כן. במהלך חייו רשם על שמו עוד מאות פטנטים, אבל זה אולי המוכר מכולם, וגם אם כיום כבר אין בו שימוש, במשך שנים רבות הוא נהנה מפופולריות חובקת עולם.

      • טבעול

        צילום: יח"צ, (צילום: סטודיו מרחב)

        החברה שנוסדה ב-1985 בסנדלריית קיבוץ לוחמי הגטאות, נקנתה ב-2011 והפכה לחטיבה באסם, היא הייתה אחת מחלוצות תחומי פיתוח, שיווק וייצור של מוצרי מזון טבעוניים וצמחוניים שידמו אכילה של בשר. בין מוצריה של החברה: שניצלים, המבורגר ונקניקיות צמחוניים בהם מחליפים נתחי סויה וירקות את מרכיב הבשר. מוצריה המגיעים קפואים ניתנים לחימום בקלות, והם נמכרים במדינות רבות ברחבי אירופה ולוקחים חלק במהפכת האוכל צמחוני/טבעוני שפוקדת את העולם.

      • טאקי

        צילום: אתר רשמי, באדיבות חיים שפיר

        משחק הקלפים פותח על ידי מפתח המשחקים חיים שפיר, ויצא לאור לראשונה ב-1983. מטרת המשחק היא להיפטר מכל הקלפים שברשות השחקן. פירוש השם "טאקי" הוא מפל מים ביפנית, והשחקן המחזיק בקלף זה יכול להניח עליו את כל הקלפים מאותו צבע. המשחק זכה לפופולריות רבה בכמה מדינות מאז יציאתו, וניצב בגדר התרומה הישראלית לעולם משחקי הקלפים

      • כיפת ברזל

        צילום: דובר צה"ל

        מערכת ההגנה ליירוט רקטות קצרות טווח ופצצות מרגמה פותחה ומיוצרת בישראל על ידי החברות רפאל, אלתא ואמפרסט. פיתוחה אושר ב-2006 ולאחר סדרת ניסויים הפכה כיפת ברזל למבצעית ב-2011. המערכת נחשבת לאחת ההצלחות הטכנולוגית-צבאיות הגדולות בתולדות ישראל, נמכרה לבריטניה ולאזרבייג'ן וצבא ארצות הברית ערך בה ניסוי מוצלח והצהיר כי הוא שוקל לעשות בה שימוש גם כן.

      • משפט שלמה

        צילום: Creative Commons

        הסיפור המקראי המוצג בספר מלכים א' מאדיר את חוכמתו של המלך שלמה ומבסס את מעמדו בפני העם, אך הוא גם סמל אוניברסלי ועל-זמני למשפט צדק ולקדושת החיים, על אף האיום לחתוך בחרב את התינוק. לסיפור גרסאות רבות בסיפורי פולקלור עולמיים, שגם בהם מופיע העיקרון הנאצל של ויתור על הילד ובלבד שיחיה.

      • קופקסון

        צילום: צילום מסך

        התרופה הישראלית לטרשת נפוצה נחשבת לתרופה הישראלית המצליחה מאז מעולם. היא פותחה במעבדות מכון ויצמן בסוף שנות השישים, החלה להיות משווקת על ידי חברת טבע, והפכה למנוע הצמיחה של החברה לאורך שנים. התרופה המעכבת את השפעות המחלה משווקת בעשרות מדינות ברחבי העולם והכניסה לחברה מיליארדי דולרים.

      • המורשת של ג'ורג' גרשווין

        צילום: GettyImages

        המלחין היהודי-אמריקאי כתב כמה מן הקלאסיקות הקאנוניות בתרבות של מדינתו, למשל "רפסודיה בכחול" ו"אמריקאי בפריז". נוסף לכך, הוא פרץ דרך בשנות העשרים של המאה הקודמת בכך שהציג לראשונה שילוב בין מוזיקה קלאסית ופופולרית והתיך בין משלבים שונים. לא פחות חשוב מזאת, "פורגי ובס" שלו העניק ייצוג חסר תקדים עד אז לקהילה השחורה, ופתח את הדלת לעוד הרבה יצירות תרבותיות שיעסקו בה.

      • פסטיבל המוזיקה המודרני

        צילום: יח"צ, Eric Pamies

        האמרגן האמריקאי-יהודי ג'ורג' וויין לא נחשב מוזיקאי גדול, ובכל זאת רואים בו אחת הדמויות המשפיעות בעולם המוזיקה. הוא מי שייסד בשנות החמישים את פסטיבל הג'אז של ניופורט ואז את פסטיבל הפולק במקום, והגה את החיבור בין נותני חסות מסחריים לאירועים שכאלה. חגיגת הפולק בניופורט נחשבת גם לפסטיבל המוזיקה "המודרנית" הראשון, כלומר פעם ראשונה שאירוע מסוג זה לא הוקדש למוזיקה קלאסית, ג'אז וכדומה, ובכך פתח את הדלת לכל הפסטיבלים הדומים שבאו אחריו. בלי ג'ורג' וויין, לא היה לנו את וודסטוק, גלסטונברי וכל השאר.

      • הפילוסופיה של שפינוזה

        צילום: Creative Commons

        "לכל פילוסוף יש שתי שיטות - השיטה שלו עצמו והשיטה של שפינוזה. המחשבה מוכרחה להתחיל מנקודת-המוצא של שיטת שפינוזה. ההתחלה האמיתית של כל פילוסופיה היא בהליכה בעקבותיו של שפינוזה". כך אמר הפילוסוף הגרמני המהולל הגל על המורשת של ברוך שפינוזה. הפילוסוף היהודי-הולנדי חי במאה ה-17 והיה בן למשפחת אנוסים. הוא נחשב להוגה דעות רציונליסטי-חילוני וייסד את ענף הביקורת על המקרא, אותו תפס כיצירה שנכתבה בידי בני אדם ולא כדברי האל. דעותיו נחשבו רדיקליות בעיני בני תקופתו ובגיל 24 הוחרם בידי יהודי מדינתו. בזמנו הוא נרדף, אך כיום רואים בו גאון פורץ דרך שהקדים את זמנו וכאחד מאבות החילוניות, הספקנות והמחשבה המודרנית

      • קפקאיות

        צילום: GettyImages, Hulton Archive

        הסופר הצ'כי-יהודי פרנץ קפקא אמנם מת בטרם עת ב-1924, בגיל ארבעים בלבד, אך זכה למשהו שסופרים מעטים בני דורים יכולים להתגאות: מורשתו הנצחית כוללת גם מושג הקרוי בשמו, ומשתמשים בו לא רק בעולם הספרות, אלא בכל תחומי החיים: "קפקאיות", המתאר מצב בו בני אדם מוצאים עצמם לכודים בתוך מבוך ביורוקרטי מסויט ללא מוצא, בדיוק כפי שקורה לגיבורי יצירותיו, וכפי שיקרה לרבים מאיתנו במהלך החיים.

      • טפטפת

        צילום: ניר לנדאו, מערכת וואלה!

        ניסויים ראשונים בטפטפות, אביזר המשחרר מים בטפטוף איטי, נעשו בישראל בשנות החמישים. בשנת 1966 חבר המפתח והמייצר שמחה בלאס לקיבוץ חצרים, להמשך התהליך תחת חברת נטפים. המצאת הטפטפת ביססה שיטת השקיה חדשנית שעיקרה טפטוף מים ליד הצמה. היא הביאה למהפכה עולמית בשיטות ההשקיה והדישון בחקלאות והובילה לחיסכון במים ולהגדלת היבולים במדינות רבות, בהן מדינות עולם שלישי.

      • המונטאז' של אייזנשטיין

        צילום: צילום מסך

        הקולנוען הסובייטי-יהודי ביים כמה אבני דרך בתולדות הקולנוע, ובראשן "אוניית הקרב פוטיומקין" מ-1925 והניח יסודות שעד היום משתמשים בהם. בין השאר, הוא פיתח שפת עריכה וירטואוזית ומחושבת, שחיברה בין דימויים בצורה שנועד לעצב מחדש את המציאות כך שתשרת אידיאולוגיות מסוימות ולהפעיל מניפולציות על הצופה. הוא עשה זאת כמובן כדי לשרת את הקומוניזם, אבל עם הזמן הסגנון אומץ גם בידי הוליווד הקפיטליסטית.

      • טרוצקיזם

        צילום: GettyImages

        ליאון טרוצקי, המהפכן הרוסי שמוצאו יהודי, הוקע בידי סטאלין, גורש מן המולדת שלו ובסופו של דבר נרצח במקסיקו והוא בן ארבעים בלבד, אך הותיר אחריו תפיסה הנקראית בשמו, טרוצקיזם, תיאוריה שקידמה רעיון של מהפכה חברתית מיידית, גלובלית ומוחלטת, והמשיכה לתת השראה לשמאל הרדיקלי גם שנים לאחר מותו של מי שהנחיל אותה.

      • הפילוסופיה של איין ראנד

        צילום: צילום מסך

        הסופרת האמריקאית-יהודייה כתבה את ספרי הפולחן "כמעיין המתגבר" ו"מרד הנפילים", ולתורתה היתה השפעה גדולה, בעיקר על התנועה הליברטריאנית שאימצה בחום את תפיסותיה בשבחי האנוכיות והאינדיבידואליזם המוחלטים ונגד התערבות המדינה בחיי האזרח. כמעט ארבעה עשורים לאחר מותה, ועדיין דורות חדשים מעלעלים ברומנים עבי הכרס שלה ומקבלים על עצמם את האמונות שלה.

      • טנק המרכבה

        צילום: מערכת וואלה! NEWS, ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון

        תכנון טנק המרכבה הראשון, הידוע גם כמרכבה סימן 1, החל בתחילת שנות השבעים כתוצאה מהפקת לקחים לאחר מלחמת ששת הימים, בהגייתו של האלוף ישראל טל (טליק), מבוני חיל השיריון. בשנת 2003 נכנס לשימוש מבצעי המרכבה סימן 4, הנחשב לאחד הטנקים הטובים והממוגנים בעולם.

      • התיאוריות הבלשניות של נועם חומסקי

        צילום: AP

        הבלשן יהודי אמריקאי נודע כמייסד אסכולת הבלשנות הגנרטיבית, והוגה היררכיית חומסקי, שיטת מיון של שפות פורמליות. מחקריו פורצי הדרך טוענים כי ישנו דקדוק אוניברסלי שכל בני האדם נולדים עמו, בלי קשר למקום הולדתם ולשפת אמם. התיאוריות שלו חורגות מתחום הבלשנות והשכילו להשפיע גם על תחומים כפסיכולוגיה ותקשורת המונים

      • שקית תה ללא סיכה

        צילום: יח"צ, צילום: דן לב

        חברת התה ויסוצקי נוסדה במוסקבה ב-1849 על ידי קלונימוס זאב ויסוצקי. בשנת 1904 הקימה החברה סניף ראשון מחוץ לגבולות רוסיה, וב-1936 הוקם המפעל הראשון בארץ ישראל. בשנות השישים, לצד התרחבות לשווקים בינלאומיים, ייצרה ויסוצקי לראשונה שקית תה עם פס כסף, והייתה לראשונה בעולם שהוציאה משקיקי התה את סיכות המתכת.

      • פלדנקרייז

        צילום: צילום מסך

        שיטת ההתעמלות וההריפוי עצמי שפותחה על ידי ד"ר משה פלדנקרייז. היא גורסת שעם לידתנו תנועתנו טבעית ונכונה, וכך אנו לומדים לזחול וללכת, אולם עם השנים אנו מסגלים לעצמנו הרגלי תנועה שגויים ומזיקים. השיטה גורסת שלימוד אורגני, כמו בשנות הילדות המוקדמות, חיוני לחיים בריאים בכל גיל. הפלדנקרייז ידוע בכך שגרם לבן גוריון לעמוד על הראש, ומאות אלפים מתרגלים את שיטתו באירופה ובאמריקה.

      • הרדמה מקומית

        צילום: Creative Commons

        הקלה שבהרדמות, נועדה כדי להרדים אזור מסוים בגוף ומטרתה מניעת תזוזה ומניעת כאב מהמטופל. מגלה ההרדמה המקומית היה קארל קולר, רופא עיניים בן דורו של פרויד וקולגה שלו. בשלהי המאה ה-19, גילה היהודי האוסטרי כי שימוש בקוקאין מאפשר את ההרדמה המקומית, תגליתו זו נחשבת פריצת דרך רפואית, ומאוחר יותר בוצעו הרדמות מקומיות גם בטיפולי שיניים. קולר נודע גם בכינוי החינני קוקה קולר, על שם הניסויים הרבים שערך בקוקאין.

      • המפלגה הסוציאליסיטית הראשונה

        צילום: צילום מסך

        שמו של פרדיננד לסל מוכר בימינו הרבה פחות מזה של קרל מרקס, אבל גם הוא היה הוגה דעות גרמני, שמוצאו יהודי והשפעתו ניכרת. בין השאר, היה שותף מוביל באמצע המאה ה-19 להקמת ההתאגדות המפלגתית הראשונה של תנועת הפועלים, שהפכה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית, שכיום נמצאת בשפל, אך מנקודת מבט היסטורית היא אחת המפלגות הוותיקות והמשמעותיות בהיסטוריה של גרמניה ושל אירופה כולה. נוסף לכך, ניסח גם את "חוק הברזל של השכר

      • חזון המדינה היהודית

        צילום: Creative Commons

        הרשימה הזו מתייחסת לרעיונות יהודיים שבסופו של דבר היתה להם השפעה בינלאומית כלשהי, וכתביו ומעשיו של ובנימין זאב הרצל בהחלט נכנסים למשבצת הזו. האיש שהגה ואז קידם את רעיון הקמת בית לעם היהודי על האדמה בה אנו חיים היום, השפיע קודם כל, מן הסתם, על תושבי המדינה הזו. אך מעבר לכך, היה לחזון שלו גם השפעה עצומה על יהדות התפוצות ולמעשה על העולם כולו. אחרי הכל, הקמתה וקיומה של ישראל שינו לחלוטין את המאזן הגיאו-פוליטי במזרח התיכון, מה שיש לו השלכות גם על אזורים אחרים, ומאז 1948 אין שבוע שבו האו"ם, כלי התקשורת העולמיים, הממסד האמריקאי וכיוצא לא נדרשים לעסוק בהשלכות הגשמת חלומו של מחבר "מדינת היהודים".