מסך עשן - ארץ בראשית בסכנה

לפני כשמונה חודשים אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בדרום תוכנית לכריית הפוספטים של מפעל "רותם אמפרט", תוכנית הפוגעת בלב ליבו של השטח המדברי המכונה "ארץ בראשית". התוכנית הופקדה להתנגדויות, ועד לתחילת החודש נרשמו 14,000 התנגדויות. הסיבוב הבא במערכה על עתיד האזור צפוי להתנהל לקראת חודש דצמבר.

"ארץ בראשית", אזור המשתרע בין מכתש רמון לערבה, הוא האזור האחרון בארץ בו נשתמר בשלמותו נוף קדומים של ממש: עשרות קילומטרים של מדבר פראי, העשיר בערכי טבע, נוף והיסטוריה. נופים המוגדרים כ"נופים מדבריים בראשיתיים שיד אדם לא נגעה בהם".

את המושג "ארץ בראשית" טבעה החברה להגנת הטבע מתוך כוונה לבסס את מעמדו כאזור טבעי ובראשיתי, ללא פיתוח או תשתיות ולפני תשע שנים, בשנת 1996, קיבלה הממשלה החלטה עקרונית לפיה יש לשמר את "ארץ המכתשים", ובכללם שטחי הבראשית שביניהם.

בהחלטת הממשלה נקבע, בין היתר:"...גלומים ערכי טבע ייחודיים בקנה מידה לאומי ובינלאומי אשר חובה לשמר אותם ולמנוע כל פגיעה בהם". "החלטה זו", כתב נציב הדורות הבאים בכנסת, השופט בדימוס שלמה שהם, "מבטאת את השינוי ביחס אל הנגב – מאזור שהוא החצר האחורית של המדינה, בעל אוכלוסיה חלשה ומבוסס על תעשיות מזהמות, לאזור המבוסס על פיתוח תיירות מדברית בקנה מידה עולמי".

לפני כשלושה חודשים הכריז אונסק"ו על הסעיף הדרומי של דרכי הבשמים ועל ערי המדבר העתיקות כ"אתר מורשת עולמי", כשלוש שנים אחרי שהגישה ישראל את מועמדתו של האזור. בהתחלה הוגדרו כ"אתר", אך אונסק"ו סירבה להכיר בהם כ"אתר" וביקשה להחליף את הקטגוריה ל"נופי תרבות". רק אז הסכימה להכניסם לרשימתה היוקרתית. אזור "ארץ המכתשים", בה נמצא המתחם המיועד לכרייה, מועמד גם הוא להכרזה כאתר מורשת עולמי, מאז הוגשה מועמדתו לפני כחמש שנים.

באונסק"ו הבינו שמרחב דרכי הבשמים איננו אתר ספיציפי ממוקד, אלא חלק מרשת דרכים מסועפת. דרכים אלה כוללים את "דרב אל סולטאן" (דרך הסולטאן), לב לבה של אותה ארץ בראשית, והאפשרות המיידית וכמעט יחידה להרחבה אפשרית של אותו "נוף תרבות" של אונסק"ו – דרכי הבשמים.

אורכו של קטע "דרב אל סולטאן", אחד מנתיבי הבשמים הנבטיים, הוא כ-30 קילומטר, והוא מקשר בין בקעת צין, שבאזור נחל חוה, עם הערבה. האזור הוא איזור פופולארי ביותר לטיולי שטח וטיולים רגליים, בשביל להתבשם מנופיו הבתוליים המאפשרים שהייה בשטח בן עשרות קילומטרים נקיים מהתערבות אדם.

במרכזו של האזור, על שטח של כ-600 דונם, מתכננת חברת "רותם אמפרט" בעלת הזיכיון לכריית פוספטים בשטחי הנגב, להקים אתר כרייה חדש, "חצבה מערב". הסיבה למהלך לטענת החברה כי מאגר הפוספטים הולך מדלדל באזור בקעת צין אורון.

חברת "רותם אמפרט" מתבססת על תוכנית מתאר מקומית שאושרה ב-1991. בתוכנית המתאר הזו קיימים, בנוסף לשטח המיועד, מאות אלפי דונמים של שטחים אחרים שאותרו כבעלי פוטנציאל לכרייה, חלקם ממוקמים באזורים שכבר הושחתו על ידי כרייה.

על פי נתוני החברה, כמות הפוספטים באתר תספיק לכרייה של 5-7 שנים בלבד. כאן נכנסת שאלה מהותית ביותר, כפי שניסח זאת נציב הדורות הבאים בכנסת: "עתודות הקרקע לכריית הפוספטים באתר חצבה מערב מוגבלות ועתידות להפסיק לכ-5 עד 7 שנים בלבד – בעוד הנזק שייגרם יהיה בלתי הפיך. מה ייעשה לאחר שינוצל שדה חצבה מערב?".

נציב הדורות לא מסתפק בדברים אלה, אלא מתייחס גם להיבט הכלכלי, וכותב כי "התחרות הקיימת בשוק הפוספטים בעולם מעמידה בספק את רווחיות הענף בארץ... בשנתיים האחרונות נאלצה ההנהלה (של חברת רותם אמפרט – ש.ו.) לפטר עובדים עקב סגירת מפעל. עובדה זו מדגישה עוד יותר את שאלת עתידה של תעשייה זו בנגב ואת חוסר התוחלת בכרייה בשדה חצבה מערב". מעבר לכך, הוא מוסיף, 95% מתוצרתה של חברת הכרייה מיועדים לייצוא. "על כך נשאלת השאלה האם מדינת ישראל, הדלה כל כך במשאבים, אמורה לספר את צרכי העולם על חשבון אוצרות הטבע המעטים בה התברכה".

המתנגדים לכרייה מביאים את סיפורם של מפעלי צין כרמז לעתיד האזור, אם תאושר התוכנית. כשאושרה הכרייה בשדה צין באזור הר צין ו"שדה הבולבוסים", בשנת 1975, לאחר מאבק ציבורי גדול, הבטיחו המפעלים כי לא יפגעו בנופים, וכך לא תיפגם איכות הטיול באזור. בפועל, מאזור שהיה פופולארי לפני הכרייה, נמצא כי האזור הוא "מחוץ לתחום", וכי מטיילים מעטים בלבד פוקדים אותו.

גם אם בפועל הוסדרה הגישה לאתרים, הרי שמדובר בחוויה מפוקפקת למדי, כי שמספרים בחברה להגנת הטבע: "צדי הדרכים נראים כלאחר פוגרום: ערימות שפוכות רבות , עצי שיטים מתים, כתוצאה מחסימת ערוצי נחלים ומהאבק הפוספסטי שנפלט מהארובות ומהמשאיות" (העושות דרכן אל ומאתר הכרייה בדרך שנפרצה לשם כך – ש.ו). בחברה להגנת הטבע מזהירים מפני גורל דומה בשטחי ארץ בראשית.

מעבר לפצע בנוף, לכריית פוספטים יש השלכות סביבתיות ובריאותיות נוספות. חומרים שנפלטים לאוויר כחלק מתהליך ההפקה ושפכים שנוצרו בעת שטיפת הפוספטים מוצאים דרכם אל מקורות המים בסביבה ומגיעים לנחלים, מעיינות ובריכות. בשנה שעברה מצאו את מותן 400 חסידות בשל שתיית מי בריכה מזוהמת ממפעלי "רותם אמפרט".

14 אלף התנגדויות נרשמו לתוכנית באמצעות עצומה שאורגנה על ידי החברה להגנת הטבע. הוגשו גם כ-40 התנגדויות של מומחים ואזרחים, שהגישו באפן אישי תצהירים מול עו"ד, החל מגורמים בענף התיירות - בעלי צימרים ובעלי עסקים קטנים, אגודת מורי הדרך בערבה, איגוד סוכני הנסיעות - וכלה בהתנגדויות של ח"כ עומרי שרון וח"כ הרב מלכיאור, שהוגשו גם בשם בשם השדולה הירוקה בכנסת.

במידה ותתקיים התחזית השחורה של המתנגדים, והתוכנית תאושר על ידי המועצה, מבטיחים שם מאבק. "אם נצטרך להמשיך בהליכים , נעשה זאת", אמר שי טחנאי, רכז שמירת טבע וסביבה במחוז דרום של החברה להגנת הטבע, "אני אדם אופטימי. למישהו שם חייב לרדת באיזשהו שלב האסימון. חשבנו שזה יקרה מוקדם יותר, אך התבדינו. חשוב לזכור - בשטח לא תתבצע כרייה, אם הציבור יאמר את דברו בקול חזק".

אפשר לעקוב אחר הפרסומים באתר המאבק (ראו קישור). שם גם אפשר להצטרף לעצומה הוירטואלית "בכל יום שעובר מצטרפים עוד אנשים, ומכיוון שהדיונים בוועדה יתקיימו בעוד חודש או חודשיים, נוכל במהלכם להציג את המספר העדכני של התומכים בהתנגדות ", אומר טחנאי.

בנוסף, קורא טחנאי לציבור לצאת לשטח. פשוט "להצביע ברגליים". ככל שיבואו יותר מטיילים לאזור, כך יהיה קשה יותר להרוס אותו בעבור חופן פוספטים.

"מתוך התבוננות במערכת הדרכים ניתן להבין את מאפייני תרבויות העבר בנגב.

מעצם קיומה ארוך השנים של מערכת הדרכים (כאמור כ-8000 שנה), היא מתארת את היסטוריית הנגב במלואה. מכלול של שלושה מקדשים פתוחים, קברים בנויים ומתקנים פולחניים נוספים ("טור שיניות" ו-"סולם יעקוב") נמצא מעט מזרחה לשטח הכרייה המתוכנן בחצבה מערב. בחלקו הדרומי של השטח המיועד לכרייה, התגלו מספר אתרים ובהם קווי אבנים ארוכים, שמשמעותם טרם התבררה."

"כזואולוג אני רוצה להגיב גם על הטענה שאין באזור צומח וחי מיוחדים. לעופות הדורסים המקננים במצוקי שבגיאיות של קמר הרמון, משמש השטח של חצבה מערב אזור ציד בו גדל הטרף שלו הם זקוקים למחייתם. הצבאים השפנים היעלים והמכרסמים שמהם חיים הנמרים והזאבים שברמון זקוקים לשטחי המדבר הגדולים כדי לקיים אוכלוסיות המשמשת מזון לטורפי על אלה שאינם יכולים להתקיים רק מהמזון המצוי בקניונים. אל השטחים השוליים האלה נמלטים הנמרים והזאבים שנפלטו מהאוכלוסייה המתרבה שבשטח המרכזי ההררי ומחכים באזורי השוליים לרגע שאלה שגירשו אותם ימותו והם יוכלו לחזור אל השטח האופטימלי למחייתם. כדוגמה אנושית לתהליך זה הוא השימוש שעשה דוד המלך במדבר יהודה כאשר ברח מפני שאול. ללא המדבר לא היה קיים בית דוד."