קטאר דחתה היום (שני) את הטענות שלפיהן הכספים שהעבירה לרצועת עזה הגיעו לחמאס, וטענה כי אם חלק מהסיוע אכן הוסט לידי ארגון הטרור, האחריות לכך מוטלת על ישראל, שפיקחה על מנגנון העברת הכספים והסחורות לרצועה.
התגובה החריפה פורסמה על ידי משרד התקשורת הבינלאומי של קטאר בעקבות כתבה נרחבת ב-New Yorker על פרשת "קטארגייט". הכתבה עסקה בקשרים שנרקמו לכאורה בין גורמים קטאריים לבין יועצים בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכן בטענות היסטוריות בדבר מימון קטארי שהגיע לחמאס ותרם להתעצמות הזרוע הצבאית שלו.
"מסמכי Blast": קטאר טוענת לזיוף
בכתבה הוזכרו בין היתר מסמכים המכונים "מסמכי Blast", שבהם נטען כי בכירים קטארים הורו בעבר להעביר מיליוני דולרים לפוליטיקאים ישראלים, ובהם נתניהו ואביגדור ליברמן. עם זאת, גם ב-New Yorker צוין כי לא הוצגה הוכחה לכך שהכספים המתוארים במסמכים אכן הועברו, וכי לא ניתן היה לאמת באופן סופי את מקוריותם. קטאר מכחישה בתוקף את אמיתות המסמכים וטוענת כי הם זויפו כחלק ממסע השחרה נגדה.
בהודעתה מסרה קטאר כי העבירה למערכת ה-New Yorker, עוד בטרם פרסום הכתבה, ראיות שלטענתה מוכיחות כי "מסמכי Blast" ומסמכים אחרים שעליהם הסתמך הפרסום הם מזויפים. בדוחא תקפו את החלטת השבועון לפרסם את הכתבה בכל זאת, וטענו כי היא מעוררת שאלות בנוגע לשיקול הדעת המערכתי שלו ולנכונותו להדהד קמפיין דיסאינפורמציה נגד קטאר.
לדברי משרד התקשורת הקטארי, אותם מסמכים כבר הוצעו בעבר לכלי תקשורת אחרים, אך אלה נמנעו מפרסומם לאחר שהוצגו בפניהם ראיות המצביעות לכאורה על זיופם. קטאר טענה כי גורמים שונים, ובהם גורמים המזוהים עם הימין הישראלי, עוסקים במשך שנים ביצירת מסמכים מזויפים ובהפצתם כדי לקשור את דוחא למימון חמאס.
"לא הועבר דבר ללא מעורבות ישראלית"
קטאר הכחישה כי העבירה כסף לחמאס וטענה כי הסיוע שלה נועד לאזרחים פלסטינים בעזה והועבר באמצעות מנגנונים שתואמו עם הרשויות הישראליות ועם גורמים בינלאומיים. לדבריה, במסגרת מנגנוני הסיוע הקודמים, כל הכספים וכן משלוחי מזון, תרופות ודלק עברו דרך ישראל לפני כניסתם לרצועה.
"לא הועבר דבר ללא מעורבות ישראלית בכל שלב בתהליך", נמסר בהודעה. עוד טענה דוחא כי הסיוע ניתן לאורך שנים ובתקופתן של כמה ממשלות בישראל, תוך מעורבותם של גופי הביטחון הישראליים.
בהתייחסות הישירה ביותר לטענה שהכספים הוסטו לחמאס, מסרה קטאר: "אם מימון כלשהו הגיע לחמאס, לא היה לכך כל קשר לקטאר". היא הוסיפה כי במקרה כזה, האחריות מוטלת על ישראל, שפיקחה על העברת הסיוע בתקופות כהונתם של נפתלי בנט, יאיר לפיד ובנימין נתניהו, ובאמצעות גופים ובהם המוסד ושב"כ.
לסיום טענה קטאר כי הפרסומים נועדו לפגוע במעמדה כמתווכת ולשבש את המאמצים להשגת הסדרים באזור. לדבריה, הגורמים שמאחורי הקמפיין נגדה אינם מעוניינים בשלום, משום שהישרדותם הפוליטית תלויה בהמשך הכאוס והפילוג. דוחא מסרה כי היא בוחנת נקיטת צעדים משפטיים נגד הפצת הטענות.
הכסף הקטארי ופרשת "קטארגייט"
הטענות בנוגע לכסף הקטארי עלו גם בתחקיר שב"כ על אירועי 7 באוקטובר, שפורסם במרץ 2025. בתחקיר הצביע הארגון על הזרמת הכספים הקטאריים כאחד הגורמים שאפשרו את התעצמות חמאס לאורך השנים, וטען כי חלק מהכספים הועברו לזרוע הצבאית. קטאר דחתה אז את הממצאים וטענה כי הסיוע נועד לצרכים הומניטריים וכי כל מה שהועבר לרצועה נעשה בידיעת ישראל ותחת פיקוח ממשלות ישראל וגופי הביטחון.
הקשרים בין גורמים בסביבת ראש הממשלה לקטאר עומדים גם במרכז פרשת "קטארגייט". במסגרת החקירה נבדקו חשדות לקשרים בין יועצים בסביבת ראש הממשלה לבין גורמים שפעלו עבור קטאר. בינואר 2026 העבירה המשטרה את תיק החקירה לעיון הפרקליטות לצורך החלטה אם להגיש כתב אישום, ובמקביל ביקשה להמשיך את הרחקתו של יונתן אוריך מלשכת ראש הממשלה.
לפי החשד שנחקר בפרשה, הקשר עם אוריך ופלדשטיין נוצר באמצעות הלוביסט האמריקני ג'יי פוטליק, שפעל לקידום ענייניה של קטאר. החוקרים בדקו חשד שלפיו מסרים שנועדו להציג את קטאר באור חיובי ולהפחית מחלקה של מצרים במשא ומתן לשחרור החטופים הועברו לעיתונאים והוצגו כמסרים של "גורם מדיני". במקביל, נבדק מסלול הכספים שבמסגרתו קיבל פלדשטיין תשלום באמצעות איש העסקים גיל בירגר. פלדשטיין טען כי לא ידע שמקור התשלום קשור לקטאר, בעוד אוריך הכחיש כי פעל עבורה בתקופת המלחמה.