ארצות הברית ממשיכה לטפטף לציבור את ארכיון העב"מים שלה, וביום שישי הגיע הגל השישי: 71 קבצים נוספים, הכוללים מסמכים, סרטונים ועדויות שנאספו במשך יותר משבעה עשורים. אלא שמתוך אלפי העמודים והחומרים החדשים, דווקא אחד הסרטונים העתיקים ביותר הוא זה שמושך עכשיו מחדש את תשומת הלב.
הוא צולם ב-2 ביולי 1952 ליד טרמונטון שביוטה על ידי דלברט סי. ניוהאוס, קצין בצי האמריקני שהיה בחופשה עם משפחתו. בשמיים הכחולים הופיעו, לדבריו, בין עשרה ל-14 עצמים בהירים שנעו יחד במבנה רופף.
ניוהאוס, שהיה בעל ניסיון בצילום, שלף מצלמת 16 מ"מ והחל לצלם. הוא תיאר את העצמים כבעלי גוון מתכתי או אפור כהה, וככאלה שנראו כמו שתי דיסקיות המונחות זו על זו - בדיוק הצללית שהפכה מאוחר יותר לדימוי הקלאסי של "צלחת מעופפת".
התיעוד נמסר לחיל האוויר ונכנס לאחד התיקים המפורסמים של פרויקט "בלו בוק" - תוכנית החקירה האמריקנית לעב"מים שפעלה בשנות ה-50 וה-60.
אלו כל התיעודים החדשים שפורסמו
בלונים, ציפורים - או משהו אחר?
אנשי חיל האוויר, מומחי בלונים ונציגים של חברת General Mills בחנו את הסרט במשך חודשים. אחת ההערכות הייתה שמדובר בבלונים שנעו ברוח. מומחה אחד הסתייג וטען שהעצמים נראו בהירים מדי ונעו מהר מדי כדי להתאים להסבר הזה.
בהמשך הועלו גם אפשרויות אחרות, ובהן להקת ציפורים שהחזירה אור מהשמש. הבעיה הייתה שהסרט עצמו פשוט לא הכיל מספיק מידע כדי לחשב בוודאות את המרחק, הגודל או המהירות של העצמים.
וזה בדיוק מה שהשאיר את האירוע בחיים גם 74 שנה מאוחר יותר.
התיעוד אינו "הוכחה לחלליות חייזריות", אבל גם כיום הוא מדגים היטב את הבעיה שחזרה שוב ושוב בתיקי העב"מים ההיסטוריים: עדות שנראית מרשימה, עד אמין יחסית וחומר מצולם - אבל מעט מדי נתונים כדי לספק תשובה חד-משמעית.
בגל המסמכים החדש פורסמו גם חומרים מהרצאה שנתן ב-1952 קפטן אדוארד רופלט, מי שעמד בראש פרויקט בלו בוק. רופלט סיפר אז שכ-20% מתוך מאות האירועים שחיל האוויר בחן נותרו ללא הסבר לאחר הבדיקה.
וזה ממש לא הסרטון היחיד
לצד התיעוד ההיסטורי מ-1952 נכללו בגל החדש גם חומרים עדכניים בהרבה שצולמו במהלך פעילות צבאית אמריקנית במזרח התיכון.
באחד הסרטונים נראית קבוצת עצמים זוהרים נעה במהירות במבנה כמעט אופקי ומסודר, ולאחר מכן מתפצלת לקבוצות קטנות יותר.
תיק נוסף מתעד אירוע מ-2025 במזרח התיכון, שבו דווח על עצם עגול ובהיר שנע במהירות שהוערכה בעד כ-800 קמ"ש. במסמך עצמו מודגש שחלק מהנתונים הם הערכות ולא מדידות ודאיות.
מסמכים נוספים עוסקים בעצמים בלתי מזוהים שנצפו במהלך משימות צבאיות בעיראק ובאזורים אחרים במזרח התיכון.
גם כאן, "בלתי מזוהה" לא אומר "חייזרי". המשמעות היא פשוט שבחומרים שפורסמו לא נמצא הסבר סופי למה שנראה או תועד.
מיליונים על מנוע עיקום, היעלמות ואנטי-כבידה
המסמכים כוללים חומר נרחב על AAWSAP, תוכנית מחקר של סוכנות הביון של הפנטגון שפעלה בין 2008 ל-2012 וקיבלה תקציב של כמעט 22 מיליון דולר.
העבודה הועברה לחברה שבבעלות המיליארדר רוברט ביגלו, שהתעניין במשך שנים בעב"מים ובתופעות חריגות. במסגרת התוכנית הוזמנו מחקרים על טכנולוגיות שחלקן נשמעות כאילו נשלפו מ"מסע בין כוכבים": הנעה באמצעות אנטי-חומר, "מסות שליליות", חורי תולעת, הסוואה באמצעות כיפוף אור, אנטי-כבידה ואפילו מנוע עיקום שאמור לעוות את המרחב-זמן סביב כלי הטיס.
המסמכים אינם מוכיחים שהטכנולוגיות האלה נבנו או אפילו אפשריות לשימוש מעשי. הם כן מראים שהפנטגון היה מוכן לשלם לחוקרים כדי לבדוק עד כמה רחוק אפשר לדחוף את גבולות הפיזיקה והתעופה.
הגל השישי מגיע אחרי חמישה סבבי פרסום מאז מאי, כחלק מתהליך החשיפה שעליו הורה הנשיא דונלד טראמפ. למרות מאות הקבצים שכבר פורסמו, עדיין לא הופיע אותו "אקדח מעשן" שחובבי העב"מים מחכים לו - חללית, גוף חייזרי או הוכחה רשמית לכך שמקורם של העצמים מחוץ לכדור הארץ.
אבל ככל שהארכיון הולך ונפתח, מתברר דבר אחר: במשך עשרות שנים ממשלת ארה"ב השקיעה זמן, כוח אדם ומיליוני דולרים בניסיון להבין מה בדיוק אנשים - ובהם אנשי צבא - ממשיכים לראות בשמיים.
ובמקרה של אותם אורות מעל יוטה, גם 74 שנים כנראה לא הספיקו כדי לספק תשובה אחת שכולם מוכנים לקבל.