הנשיא הרצוג מזהיר מ"הטרור היהודי" - ומשאיר דלת פתוחה לעסקת טיעון לנתניהו

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, התראיין לניסים משעל וענת דוידוב ב-103fm שיפורסם במלואו מחר, ברקע מערכת הבחירות הסוערת והחשש מהסלמת השיח הציבורי. בשיחה טעונה לקראת יום הכיפורים, הבהיר הנשיא כי על אף החרפת ההתבטאויות והקרע העמוק בעם - שמירה על קווים אדומים היא גבול בלתי מתפשר.

כמו כן, הרצוג התייחס בהרחבה לסיכויים לעסקת טיעון לראש הממשלה בנימין נתניהו, למתיחות סביב מערכת המשפט, ליוזמות הגישור שעל הפרק ולהתמודדות עם איומי הפנים והחוץ, תוך קריאה נחרצת להרגעת הרוחות לקראת ההכרעה בקלפי - ובתוך כך שיקף: "קשה לי לראות תרחיש של אי-קבלת תוצאת הבחירות".

בנוגע לסרטוני התעמולה הקשים, ובראשם קמפיין ה-AI של מפלגת הציונות הדתית, הדגיש הנשיא כי "בחירות זה תהליך נכון, מרהיב, דמוקרטי, שאנשים יכולים להביא את עצמם לידי ביטוי ולקבל החלטות שמשפיעות על גורלם באמצעות שלשול הפתק בקלפי - ולא באמצעות אלימות, גסות או תהליכים שהם מסוכנים".

לדבריו, "בחירות הן לא מלחמת אזרחים, גם לא בסרטוני AI. לא יעזור לאף אחד כלום. אנחנו נישאר לחיות ביחד יום אחרי, ואני חושב שלגיטימי להעלות סדר יום, להציג תוכניות, להציג הצעות חוק. אני חושב שזה מאוד מסוכן ללכת למקומות שעלולים לגרום לבני אדם לעשות דברים מסוכנים".

הנשיא הפנה אצבע מאשימה גם כלפי המנהיגים והתקשורת ואמר: "בבחירות מנהיגים, מפלגות ופוליטיקאים מקצינים מאוד את העמדות שלהם - זה מסוכן. משתמשים בפלטפורמה שנקראת תקשורת, שנהנית מזה כי זה מוכר".

בהתייחסו לסערה סביב הסרט התיעודי נז"א, הרצוג טען כי "אני יכול להגיד לכם בוודאות, לא בהערכה, בוודאות, שיש ליווי משפטי צמוד לכל יחידה משמעותית שלוחמת. יש תהליך מורכב של אישור פעולות, שלוקחות בחשבון את הפגיעה בבלתי מעורבים וחפים מפשע. אני יודע בעצמי על מבצעים ופעולות שנדחו או בוטלו בגלל השיקול הזה; ועל החלטות קבינט שנותחו לעומק עם גיבוי משמעותי של היועצת המשפטית לממשלה על הפעולות הצבאיות".

כשנשאל על משפטו של ראש הממשלה והיוזמות להסדר, חשף הרצוג את מאחורי הקלעים של הצעת הגישור שלו. הוא פירט כי קיבל חוות דעת סותרות, אך ציין כי "בשל המורכבות של הנושא הזה והצורך לנסות להגיע לעסקת טיעון ולסיים את התיק הזה, שמאוד משפיע לרעה על המדינה, הצעתי גישור בבית הנשיא לפני כמה חודשים, גישור תחת חסות בית הנשיא, מה שנקרא משא ומתן או דיאלוג להגיע להסכמות".

הנשיא הוסיף כי ראש הממשלה "לא נענה בכלל. כלומר, הוא לא ענה לא כן, ולא לא. אני משאיר את הדלת פתוחה לאפשרות שהצדדים בסוף כן יגיעו אליי להידברות, לאפשרות גישור בתיק הזה".

בנושא האלימות ביהודה ושומרון נקט הנשיא קו תקיף והגדיר את המצב כפגיעה ישירה במדינה: "ראשית, אני מתייחס לזה בחומרה רבה מאוד ועוסק בכך המון". הרצוג הוסיף ואמר: "יש הרבה מעצרים, יש הרבה שיח. אני חושב שהפתרון המיידי מבחינה מבצעית הוא להדק את הקשר בין צה"ל, המשטרה, הפרקליטות, גורמי האכיפה והרשויות המקומיות. יש אפשרות לעשות את זה".

הנשיא לא חסך בביקורת על הנושא, וכינה את הטרור היהודי "כתם נוראי על פניה של המדינה וגם פוגע בריבונות שלה". כשנשאל אם לדעתו ראש השב"כ אינו מטפל בצורה תקיפה בפורעים, השיב בנחרצות: "חד-משמעית לא. אני סומך את ידיי על ראש השב"כ".

על רקע הביקורת על היעדר ועדת חקירה למחדלי 7 באוקטובר, ציין הרצוג כי חייב לקום גוף חוקר עצמאי בהקדם, והסביר את העיכוב בכך ש"צריך לזכור שאנחנו במלחמה. צריך לזכור שבג"ץ פסל את האפשרות שמבקר המדינה יחקור את זה". עם זאת הבהיר: "מבחינת הצדק הטבעי לאזרחי ישראל, זה אך נכון שאחרי הבחירות תוכל לקום סוף סוף ועדת חקירה עצמאית ובלתי תלויה כדי שנוכל לחקור את זה לעומק".

את הריאיון חתם הנשיא בהתייחסות למפגשיו היומיים עם אבלים ופצועים, ובמסר מאחד לקראת יום הכיפורים: "אני פוגש המון, המון כאב ודאגה. הדאגה לאחדות ישראל, החרדה שמישהו פה ישבור את הכלים בצורה שלא תאפשר את אחדות ישראל ויסכן אותנו מבפנים".

הוא סיכם ואמר: "לכן אני מתראיין אצלכם ערב יום הכיפורים, כי אנחנו נכה על חטא ויש לנו הרבה על מה להכות על חטא. יש לנו הרבה על מה להתגאות ולהיות גאים בעצמנו, אבל בדיוק למדנו מהמורשת והמסורת שלנו גם להתבונן לעומק ולראות איפה טעינו, ועל מה לבקש סליחה".