משרד החינוך הודה בדיון שהתקיים אתמול (שני) בבג"ץ כי אין בידיו נתונים על מספר הילדים האלרגיים במערכת החינוך, מספר התגובות האלרגיות שהתרחשו במוסדות החינוך ומספר הפינויים בעקבותיהן.
הדברים עלו במסגרת דיון בעתירה שהגיש עו"ד גלעד בר טל, היועץ המשפטי של עמותת יה"ל, נגד הניסוי כפי שהם מכנים זאת, שבמסגרתו מבקש המשרד להוציא את הסייעות הרפואיות מכיתות א'-ב' ולהחליפן במענה של אחות בית ספרית- פיילוט שכבר החל כפי שנחשף בוואלה- כבר עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית ב-10 בתי ספר.
העתירה הוגשה על רקע התנגדות הורים ועמותת יה"ל למהלך. לטענת העמותה, למרות היעדר הנתונים, משרד החינוך ממשיך לטעון כי המודל החדש ראוי ובטוח להפעלה.
במהלך הדיון הציג עו"ד בר טל את טענות העותרים. לדבריהם, עדיין לא ניתן מענה מספק לשאלות הנוגעות להתמודדות עם אירוע אלרגי בזמן אמת: כיצד יפעל צוות חינוכי כאשר ילד מפתח תגובה, כיצד תוזעק האחות וכמה זמן יחלוף עד לקבלת טיפול חירום. בעמותה טענו עוד כי המדינה מציגה את הניסוי כמהלך המלווה בתהליך מחקרי מקצועי, אולם נכון לעכשיו טרם החל מחקר כזה.
לדבריהם, מתקיים מכרז לאיתור גוף אקדמי שיבצע את המחקר בהמשך. לטענת ההורים, משמעות הדבר היא שהפעלת המודל החלה עוד לפני שקיימת מסגרת מחקרית שתאפשר למדוד את הצלחתו ואת השלכותיו.
כמו כן, בדיון מתחו נציגי העותרים ביקורת גם על עמדת איגוד האלרגולוגים. בעמותת יה"ל טענו כי עמדת האיגוד אינה נותנת משקל מספק להשפעות הנפשיות והפסיכולוגיות של אלרגיה מסכנת חיים על ילדים צעירים, וכי לא ניתן לבחון את בטיחות המודל רק באמצעות מקרי תמותה או אירועים רפואיים חמורים.
"אנחנו לא חיים על סטטיסטיקה, אלא מתמודדים עם המציאות", מסרו בעמותה לאחר הדיון. "בנוסף לחשש מהתקף שיכול לגרום לנזק בלתי הפיך, גם התקף 'קל' הוא התקף לכל דבר. גם תחושת הביטחון של הילדים חשובה, ובגיל 7-6 הפתרון של אחות בית ספרית הוא פשוט רע. לילדים שלנו מגיע להיות פנויים ללמידה, בבריאות פיזית ונפשית, בדיוק כמו כולם".
בעמותה מדגישים כי התנגדותם אינה לעצם בחינתם של מודלים חלופיים לסייעות הרפואיות, אלא לאופן שבו המהלך מתבצע. "אנחנו לא נגד שינוי, ולא נגד בחינה של מודלים אחרים במקום הסייעות. אנחנו נגד מהלך חד-צדדי, ללא נתונים מספקים, ללא נימוקים ברורים, ללא מדדים שיגדירו הצלחה או כישלון- ובעיקר בלי תשובה לשאלה החשובה ביותר: האם בזמן שמשרד החינוך עורך את הניסוי, הילדים שלנו בטוחים במערכת החינוך?". לדבריהם, "אי אפשר לערוך ניסוי על גב הילדים שלנו ורק אחר כך לבדוק אם הוא הצליח, ללא מדדי הצלחה וכישלון ברורים. הילדים שלנו הם לא שורת תקציב, וחייהם אינם ניסוי".