בתקופה שבה המלחמה, יוקר המחיה והטלטלה בקהילות היהודיות בעולם מציבים את ישראל בפני אתגרים מורכבים, משרד העלייה והקליטה מבקש להציג גם תמונה אחרת: תמונה של אפשרויות, של התחדשות ושל קשר הולך ומתחזק בין ישראל לבין יהודים המבקשים לבחון את עתידם בארץ. האנטישמיות הגוברת והחשש לביטחונם של יהודים במדינות שונות אינם מבטלים את הקשיים, אך הם מחדדים את משמעותה של ישראל כבית פתוח, וכמקום שבו אפשר לבנות חיים, ללמוד, לעבוד ולהשתלב.
מנכ"לית משרד העלייה והקליטה, דגנית סנקר-לנגה, אינה מתעלמת מן החסמים, אך מסרבת להגדיר את העלייה כמי שנמצאת בקריסה. ההיפך. היא אופטימית. בשבוע שעבר, בנתב"ג, היא קיבלה את פניהם של כ-150 עולים שהגיעו ביום אחד בשש טיסות של ארגון "נפש בנפש" מצפון אמריקה, בשיתוף פעולה עם משרדה ועם הסוכנות היהודית, קק"ל, וג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב.
בראיון חג מיוחד לוואלה אומרת המנכ"לית סנק'ר-לנגה כי מבחינתה, הנתונים מלמדים על מערכת הנמצאת בתהליך שינוי: לצד ירידה במספר הישראלים החוזרים ועלייה שאינה מזנקת, ניכרת התעניינות גוברת מצרפת, מבריטניה, מדרום אפריקה ומאוסטרליה, וכן ביקוש חדש למסלולי לימוד, תעסוקה וקליטה המותאמים לקהילות השונות.
ע"פ הערכות, בעולם חיים כיום כ-15.5 מיליון יהודים, ויותר ממחציתם נמצאים בישראל. בארצות הברית לבדה חיים כשישה מיליון יהודים, ולכן פוטנציאל העלייה ממנה נאמד במיליונים - גם אם שיעור המממשים אותו בפועל עדיין זעום.
סנקר-לנגה מדגישה כי הדרך לעידוד העלייה אינה עוברת רק במסרים כלליים, אלא גם בבניית מסלולים מעשיים: לימודים באנגלית, סיוע למדענים, חיבור מוקדם למעסיקים וגיבוש מעטפת למשפחות ולחיילים עולים. אלה צעדים שמבקשים להפוך את רעיון העלייה מאפשרות רחוקה לתוכנית שאפשר לתכנן, לבצע ולהצליח בה.
"בגדול, ממוצע העולים שלנו בעשור האחרון נע בין 20 ל-30 אלף בשנה, למעט הנקודה החריגה של רוסיה ואוקראינה", אמרה סנקר-לנגה. לדבריה, בשנת 2026 צפויים להגיע לישראל כ-18-20 אלף עולים. "אנחנו כן רואים עלייה משמעותית מאוד מצרפת. אנחנו צפויים להגיע לכ-5,000 עולים מצרפת עד סוף השנה, מספר שלא היה הרבה מאוד שנים. אנחנו רואים עלייה גדולה גם מבריטניה, וגם יותר עלייה מדרום אפריקה ומאוסטרליה".
לדבריה, שני החסמים המרכזיים העומדים כיום בפני מועמדים לעלייה הם יוקר המחיה והמצב הביטחוני. עם זאת, היא מעריכה שהמציאות הקשה בקהילות יהודיות בחו"ל תשפיע על היקפי העלייה בשנים הקרובות.
"אני חושבת שנראה את ההשפעה על העלייה בטווח של שנה, שנתיים או שלוש", אמרה. "יש כאן אקדמיה חזקה מאוד, קהילתיות חזקה ואפשרות לחינוך יהודי ולחיים יהודיים. אלה גורמי משיכה גדולים למדינת ישראל, לצד החסמים המעכבים - בעיקר יוקר המחיה והמצב הביטחוני".
מהקמפוסים בארה"ב לאוניברסיטאות בישראל
אחד התחומים שבהם מזהה המשרד הזדמנות הוא האקדמיה. על רקע האירועים בקמפוסים בארצות הברית והחשש של משפחות יהודיות לשלוח את ילדיהן לאוניברסיטאות שבהן גברה העוינות כלפי ישראל ויהודים, פועל המשרד להרחבת מסלולי לימוד באנגלית בישראל.
לדברי סנקר-לנגה, כ-5,000 סטודנטים עולים לומדים כיום בישראל בכל זמן נתון. בשנים האחרונות הורחבו תוכניות הלימוד באנגלית, שהחלו בין היתר באוניברסיטת רייכמן, למוסדות נוספים, ובהם הטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת אריאל.
"אנחנו פוגשים משפחות יהודיות אמריקאיות, גם כאלה שהן מאוד מושרשות בארצות הברית, שבוחנות יותר ויותר את האפשרות של לימודים אקדמיים בישראל", אמרה. "אנחנו מנסים לאפשר לצעירים להתחיל כאן את הלימודים באנגלית ובהמשך להשתלב בישראל".
מסלול נוסף נועד להביא לישראל מדענים וחוקרים בכירים. לדברי סנקר-לנגה, במסגרת תוכניות "אור" ו"בראשית", שפותחו בשיתוף פרופ' דן שכטמן, יכולים מדענים שנבחרו בוועדה מקצועית לקבל תקן מחקר ומענק שעשוי להגיע לכ-1.5 מיליון שקל, ובמקרים מסוימים אף לכ-1.7 מיליון שקל, לתקופה של שלוש עד חמש שנים. "אמנם מדובר בעשרות בודדות של מדענים, אבל כל אחד מהם הוא יהלום", אמרה. "אלה אנשים שאנחנו לא רוצים לאבד במסגרת בריחת המוחות".
המורים והרופאים כבר על הכוונת
עם עבר כקצינה בכירה באכ"א, לא פלא שסנקר-לנגה רואה את משרד העליה והקליטה כ"מחלקת משאבי האנוש של מדינת ישראל". לדבריה, המשרד אינו מסתפק עוד בעידוד כללי לעלות, אלא מנסה לאתר בחו"ל בעלי מקצוע החסרים למשק ולחבר אותם למקום עבודה עוד לפני הגעתם.
תוכנית חדשה, שהושקה עם משרד החינוך וארגון "נפש בנפש", נועדה לגייס מורים יהודים מחו"ל - בעיקר להוראת אנגלית ומדעים מדויקים. "אנחנו מתכננים ירידי עלייה למורים בחו"ל", סיפרה. "הרעיון הוא שכבר לפני שהם מגיעים הם יידעו שהם התקבלו למשרד החינוך, באיזה בית ספר יעבדו, באיזו רשות יגורו ואיך הילדים שלהם ישתלבו במערכת החינוך. המטרה היא ששבוע לאחר הגעתם הם כבר יוכלו להתחיל לעבוד". לדבריה, המחסור במורים לאנגלית מורגש דווקא במרכז הארץ, שם לדוברי אנגלית יש חלופות תעסוקתיות מתגמלות יותר ולכן מעטים מהם בוחרים בהוראה.
תחום נוסף שבו פועל המשרד הוא הרפואה. סנקר-לנגה אומרת כי יותר מאלף רופאים עלו לישראל בשנתיים האחרונות. חלקם, בעיקר מארצות הברית, ממשיכים לעבוד בשני צדי האוקיינוס ומחלקים את זמנם בין ישראל למקום עבודתם הקודם. ע"פ הערכות כ-1,300 רופאים ירדו מהארץ מאז ה-7 באוקטובר 2023. זה מדגיש את האתגר, ואת הסיזיפיות בעבודתה.
המשרד פועל גם לגיוס עובדים בעלי ידע הנדרש לתעשיות הביטחוניות, לתשתיות ולפרויקטים כמו הרכבת הקלה והמטרו. "אנחנו יוצאים עם החברות לירידי תעסוקה בחו"ל ומאתרים אנשים בעלי התמחות שאין ממנה מספיק בישראל", אמרה. "יש בעולם אנשי מקצוע שצברו ניסיון במערכות רכבת של מאות אלפי קילומטרים - ניסיון שכמעט אינו קיים כאן".
החיילים העולים נשארים לבד אחרי השחרור
המלחמה חשפה גם פערים בטיפול בחיילים עולים ובבני משפחותיהם. לדברי סנקר-לנגה, בעת השירות הצבאי החיילים זוכים למעטפת של צה"ל, אולם עם השחרור נוצר לעיתים נתק והם נותרים ללא מענה מספק.
הממשלה אישרה לאחרונה החלטה שבמסגרתה משרד העלייה והקליטה, משרד הביטחון ומשרד התפוצות אמורים לבנות מערך סיוע לחיילים עולים, למשרתי מילואים ולבני משפחותיהם. "אנחנו מנסים לראות איך נותנים ומנגישים מענה גם לבחור עצמו וגם למשפחה, לאחים ולרעיות", אמרה.
היא סיפרה על אשתו של עולה שנקרא לחודשיים של מילואים ונאלצה להתמודד לבדה עם מקום העבודה ועם ניהול הבית, בלי המעגלים המשפחתיים והקהילתיים העומדים לרשות ישראלים ותיקים. "אין להם בהכרח עמותות תומכות ואין להם תמיד את המעטפת שאחרים מקבלים. אנחנו משקיעים בכך הרבה מאוד חשיבה".
כמיליון ישראלים בחו"ל - ורק 4,483 חזרו
בעוד המשרד מנסה להביא יהודים מחו"ל, נתונים שהוצגו השבוע בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת ממחישים את הקושי להחזיר לישראל את מי שכבר היו אזרחיה. לפי ההערכות, כמיליון ישראלים, כולל ילדים שנולדו בחו"ל להורים ישראלים, חיים כיום מחוץ למדינה.
מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בין 2005 ל-2024 חזרו לישראל כ-141 אלף תושבים חוזרים, ממוצע של כ-7,000 בשנה. ואולם, בשנת 2025 חזרו 4,483 בלבד, לעומת 10,903 בשנת 2009 - ירידה של 58%. בשנת 2024 היה המספר נמוך אף יותר והסתכם ב-3,793 חוזרים.
מהצבא, דרך מינהלת תקומה - ובחזרה למשרד הקליטה
סנקר-לנגה, בת 58, נולדה במושב נהורה שבחבל לכיש, להורים שעלו מעיראק ומהודו והיו ממקימי החבל. היא שירתה בצה"ל במשך 24 שנים בתפקידי משאבי אנוש, תכנון ותקציב, והשתחררה בדרגת סגן אלוף. גם כיום היא משרתת במילואים.
לאחר שחרורה השתלבה בשירות הציבורי והחלה את דרכה במשרד העלייה והקליטה ב-2012. במהלך השנים כיהנה, בין היתר, כמנהלת תחום קליטה וקהילה במחוז תל אביב והמרכז וכסמנכ"לית לעידוד עלייה ותושבים חוזרים. ביוני 2022 מונתה לראשונה למנכ"לית המשרד, ובתפקידה התמודדה עם גל העלייה הגדול בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה.
לאחר 7 באוקטובר מונתה לראש מערך אדם וקהילה במינהלת תקומה, שהוקמה לשיקום יישובי עוטף עזה. "זו הייתה משימת חיי", אמרה. "כאילו שכל מה שעשיתי קודם הכין אותי לתפקיד הנורא והחשוב הזה". בתום כשנה וחצי במינהלת עברה לשמש משנה למנכ"לית מוזיאון ישראל, ובמאי השנה נענתה להצעת שר העלייה והקליטה אופיר סופר ושבה לכהונה נוספת כמנכ"לית המשרד.
סנקר-לנגה היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון. היא מתגוררת בגבעת שמואל, נשואה לאלחנן, אם לארבעה וסבתא לנכד. גם בעלה, קצין במילואים בדרגת סגן אלוף, שירת מאות ימי מילואים מאז 7 באוקטובר.
"לכל יהודי צריך להיות ברור שיש לו כאן בית"
סנקר-לנגה מדגישה כי משימת משרדה היא בראש ובראשונה טיפול במי שאינם אזרחי ישראל ובוחרים לעלות, ולא מניעת הגירה של ישראלים. עם זאת, הנתונים על היורדים והחוזרים מציבים אתגר לאומי רחב בהרבה מזה שמשרד אחד יכול לפתור.
הבית נשאר פתוח, והבחירה נשארת בידיים של כל יהודי
"האחריות שלנו כמדינה היא לדאוג שכל יהודי שרוצה לעלות יידע את הדרך ויידע שיש מי שיתמוך בו בקליטה בארץ", אמרה. "גם עשר שנים אחרי העלייה אנחנו עדיין יכולים לדבר איתו, לבדוק אם יש בעיות בבית הספר, בהכרה בתארים או מול הבירוקרטיה הישראלית".
האם חזונה של המדינה הוא שכל יהודי העולם יחיו בישראל? "החזון הוא שכל יהודי יידע שיש לו פה בית. לומר שכולם יהיו במדינת ישראל זו יומרה גדולה מדי. התפקיד שלנו הוא להניח את אפשרות העלייה על השולחן, ללוות את העולים ולתת להם מענה שמתאים לקהילה שממנה הגיעו".
ומה יקרה בחמש השנים הקרובות? מנכ"לית משרד העלייה והקליטה, דגנית סנקר-לנגה, נשארת אופטימית: "אני חושבת שנראה עלייה בעלייה. זה יקרה כשהמלחמה תירגע וכשנדע להביא יותר תוכניות מותאמות, מדויקות ונכונות. אני מקווה גם שנחזור לנורמליות בעולם, משום שליהודים ראוי לחיות בכל מקום שבו ירצו. אנחנו צריכים לייצר לכל יהודי אלטרנטיבה ובחירה מלאה - איך לנהל את חייו ואיפה לחיות".