יחידת סה"ר של המחוז הדרומי במשטרה חזרה לפעול ברהט ובכפר תרבין, לאחר שלפני כשבועיים החליפה את לוחמי המשמר הלאומי של מג"ב והפכה לכוח המשימתי באזור. במסגרת ההיערכות החדשה מיפתה המשטרה 17 סכסוכים אלימים, שחלקם כבר כללו מקרי רצח ופצועי ירי, ושבהם מתכוונת היחידה להתמקד.
"חטיבת סה"ר מונה 230 לוחמים וקצינים, כולם יוצאי יחידות מובחרות. חוד החנית לתגובה ולמענה לפח"ע, טרור, הפרות סדר, אירועי חומרים מסוכנים, פשיעה ואלימות במגזר הערבי", אמר נצ"מ מאיר חכמון, מפקד היחידה. במסגרת הפעילות ברהט מפעילה היחידה רחפנים, מצלמות מיוחדות, רוכבי שמיים, כלבנים ופרשים.
"עד לפני ארבעה חודשים היינו ברהט. אנחנו חוזרים לתוך רהט 24/7, כל הזמן שם", אמר חכמון. "הטריטוריה שלנו היא העיר רהט ותרבין, גבעות בר, להבים ושאר היישובים באזור. המטרה היא להוריד את אירועי האלימות החמורה".
לדבריו, במשטרה מזהים התחממות של סכסוכים בין משפחות על רקע חובות כספיים, קרקעות וירושות, לצד סכסוכים שמתחילים לעיתים בריב בבית ספר או במספרה. על פי המיפוי המשטרתי, ב-17 הסכסוכים שאותרו ברהט ובתרבין קיים חשש לאירועי דקירות, השלכת רימונים וירי.
חכמון טען כי פעילות היחידה והאמצעים שבהם היא משתמשת הביאו לירידה משמעותית באלימות. "אנחנו שולטים בסכסוכים בעזרת הפעילות של הלוחמים ובעזרת האמצעים שברשותנו. יש מקומות שצריך להיות תקיפים באירועים פליליים. יש 30% פחות באירועי ירי".
לדבריו, ביחידה מפעילים מודל המכונה "מקדימים את ההדק", שבאמצעותו מנסים לזהות את הסכסוכים עוד לפני שהם מסלימים. "דרך המודיעין שלנו אנחנו מגלים את ההתחממות בסכסוכים לפני שהם מחמירים, לפעמים באמצעים ולפעמים בהידברות. יש משפחות שלא מוכנות להוריד את רף האלימות. אנחנו פועלים באכיפה משולבת וכלכלית, סגירות עסקים, חילוט רכבים וכספים, ומעבירים להם את המסר".
במשטרה מצהירים על אפס סובלנות לאירועי ירי. "כפי שהנחה מפקד המחוז, ניצב חיים בובליל, מי שמחזיק בנשק - לא מחכים שיבוצע ירי. כל חמוש שמהווה סכנה לחיי הציבור ינוטרל. ירי ייענה בירי. אף אחד לא יסכן לוחמים וחפים מפשע", אמר חכמון. "יש כאלה שמנסים לדרוס את הלוחמים שלנו, ואנחנו מנטרלים את זה. יש לנו בחטיבה צלפים שהגיעו מהצבא והם נותנים שליטה. מי שמסתובב עם נשק יהיה מנוטרל".
לפי נתוני המחוז הדרומי, במחצית הראשונה של 2026 נרשמה ירידה של 25% בכלל עבירות הרכוש במחוז - 2,173 עבירות לעומת 2,906 בתקופה המקבילה אשתקד. עוד נרשמה ירידה של 18% בפריצות לדירות, 35% בפריצות לבתי עסק, כ-30% בגניבות כלי רכב, 20% בעבירות שוד ו-15% בעבירות הצתה.
מנתוני ספטמבר 2026 עולה כי נרשמה ירידה של 20% באירועי הירי בכלל המחוז, והוגשו 256 כתבי אישום בעבירות אמל"ח. בעבירות סחיטת דמי חסות נרשמה עלייה של כ-29% במספר כתבי האישום. עוד מסרה המשטרה כי מאז חודש מאי נרשמה ירידה של 67% באירועי הרצח במגזר הבדואי - ארבעה מקרי רצח לעומת 12 בתקופה המקבילה אשתקד.
מפקד המחוז הדרומי, ניצב חיים בובליל, אמר כי הנתונים משקפים "ירידה משמעותית בעבירות במחוז הדרומי, לצד עלייה בהגשת כתבי האישום". לדבריו, "המאבק בעבירות הפוגעות בביטחון האישי וברכושו של הציבור נמצא בראש סדר העדיפויות שלנו. נמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותנו - בשטח, במודיעין ובחקירה - כדי להגיע לעבריינים, לעצור אותם ולהביאם לדין".
ביחידת סה"ר אף פיתחו מסורת פנימית: כל לוחם שמאתר נשק בלתי חוקי מקבל סכין לוחמים של היחידה כאות הוקרה. "אנחנו תופסים נשקים ותחמושת על בסיס קבוע. כל מי שתופס נשק מקבל הוקרה, ונגמרו לי הסכינים בזמן האחרון", אמר חכמון.
גם בפרקליטות מחוז דרום מצביעים על עלייה במספר כתבי האישום בעבירות ירי. בשנת 2025 הוגשו במחוז 30 כתבי אישום בגין עבירת ירי, ואילו במחצית הראשונה של 2026 כבר הוגשו 31 כתבי אישום.
עו"ד אירה ויימן קריקון מפרקליטות מחוז דרום הסבירה כי אחד השינויים המשמעותיים באכיפה הוא האפשרות לפעול גם כאשר הירי לא הסתיים בפגיעה. "ירי בלתי חוקי הוא סכנה בפני עצמה, גם כשהוא מסתיים ללא נפגעים. כל כדור שנורה עלול היה לפגוע באדם חף מפשע, ולכן אנחנו מתייחסים לכל אירוע כזה במלוא החומרה".
לדבריה, התופעה אינה מאפיינת אוכלוסייה אחת בלבד. "אנחנו רואים כתבי אישום מכל רחבי מחוז הדרום ובמגוון רחב של נסיבות. המכנה המשותף לכולם הוא הזלזול בחיי אדם והסיכון שנגרם לציבור. לא פעם אנחנו פוגשים תיקים שבהם התוצאה הייתה יכולה להיות קטלנית, אבל הסתיימה ללא נפגעים בנס בלבד".
"מבחינתנו, העובדה שלא היו נפגעים אינה מפחיתה מחומרת המעשים", הוסיפה. "דווקא במקרים האלה חשוב להעביר מסר ברור שהחוק נועד למנוע את ההרוג הבא, לא רק להגיב. התיקון בחוק העניק לנו כלי משמעותי. הוא מאפשר להעמיד לדין גם במקרים שבהם עצם הירי הוא העבירה המרכזית, מבלי להידרש להמתין לתוצאה קטלנית או להוכיח נסיבות שבעבר הקשו על האכיפה".
בפרקליטות מדגישים כי עבירת הירי אינה מחליפה עבירות חמורות יותר, אלא משלימה את כלי האכיפה ומאפשרת להעמיד לדין את מי שמשתמש בנשק במרחב הציבורי גם כאשר איש לא נפגע בפועל.
"כאשר אדם בוחר לשלוף נשק ולירות, הוא לא יכול לדעת היכן יפגע הכדור", סיכמה ויימן קריקון. "המאבק בירי הבלתי חוקי הוא מאבק על הביטחון של כולנו - ברחוב, בכביש ובכל מרחב ציבורי".
