ראש השנה 2026: מתי ערב החג, זמני כניסה ויציאה, המנהגים וכל מה שצריך לדעת

ראש השנה תשפ"ז יחל השנה ביום שישי, כ"ט באלול תשפ"ו, 11 בספטמבר 2026, עם כניסת החג והשבת.

החג יסתיים ביום ראשון, ב' בתשרי תשפ"ז, 13 בספטמבר 2026, לאחר צאת הכוכבים. השנה היום הראשון של ראש השנה חל בשבת, והיום השני חל ביום ראשון.

• ירושלים
• כניסת החג - 18:15
• יציאת החג - 19:26
• תל אביב
• כניסת החג - 18:31
• יציאת החג - 19:28
• חיפה
• כניסת החג - 18:24
• יציאת החג - 19:28
• באר שבע
• כניסת החג - 18:32
• יציאת החג - 19:27
• נתניה
• כניסת החג - 18:31
• יציאת החג - 19:28
• צפת
• כניסת החג - 18:25
• יציאת החג - 19:26
• קריית שמונה
• כניסת החג - 18:19
• יציאת החג - 19:26
• בית שמש
• כניסת החג - 18:21
• יציאת החג - 19:27
• בית שאן
• כניסת החג - 18:17
• יציאת החג - 19:26
• אילת
• כניסת החג - 18:20
• יציאת החג - 19:25
• מצפה רמון
• כניסת החג - 18:26
• יציאת החג - 19:27
• אריאל
• כניסת החג - 18:21
• יציאת החג - 19:27

תקיעת השופר בראש השנה מתבצעת לאחר קריאת התורה בבוקר, ובמהלך תפילת המוסף שבאה אחריה. תקיעת שופר היא מצוות עשה, אחת מתרי"ג המצוות, והיא חוזרת כמה פעמים במהלך התפילה.

השנה, מאחר שהיום הראשון של ראש השנה חל בשבת, לא תוקעים בשופר ביום זה. התקיעות יתקיימו ביום השני של החג, יום ראשון, 13 בספטמבר.

לפי רב סעדיה גאון, הנחשב לראשון שגיבש סידור תפילה אחיד, אחת הסיבות לתקיעה בשופר היא הכתרת ה' כמלך על כל הארץ. סיבה נוספת היא זכר למעמד הר סיני, שלגביו נאמר: "ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד". טעמים בולטים אחרים למצווה הם זכר לחורבן בית המקדש וזכר לעקדת יצחק.

סוגי התקיעות הנהוגים הם תקיעה (קול ממושך), שברים (שלוש תקיעות קצרות) ותרועה (רצף של תקיעות קצרות מאוד). בקהילות אשכנז נהוג להאריך בתקיעה האחרונה ברצף, והיא מכונה "תקיעה גדולה".

הרמב"ם מתיר שימוש אך ורק בשופר העשוי מקרן של כבש, וכך אכן נהוג ברוב קהילות ישראל. יהדות תימן נהגה לתקוע בשופר הקודו, העשוי מקרן של סוג של אנטילופה אפריקאית. זהו שופר ארוך יותר ומסולסל, בעל קול עמוק.

ערב ראש השנה חל השנה ביום שישי, 11 בספטמבר 2026. חופשת החג במערכת החינוך תימשך עד יום ראשון, 13 בספטמבר, והלימודים יתחדשו ביום שני, ג' בתשרי תשפ"ז, 14 בספטמבר 2026.

ביום שישי, 11 בספטמבר 2026, ערב ראש השנה, התחבורה הציבורית תפעל במתכונת יום שישי, והשירות יסתיים מוקדם לקראת כניסת החג.

בשבת, 12 בספטמבר, וביום ראשון, 13 בספטמבר, לא יפעלו שירותי התחבורה הציבורית הרגילים שאינם פועלים בשבתות ובחגים. השירות יתחדש במוצאי החג, ביום ראשון, בהתאם ללוחות הזמנים של המפעילים. ביום שני, 14 בספטמבר, צפויה התחבורה הציבורית לשוב לפעילות רגילה. קיימים קווים ושירותים הפועלים גם בשבתות ובחגים, ולכן יש לבדוק את לוח הזמנים של הקו המבוקש.

הסימנים של ראש השנה הם חלק ממנהג קדום רחב יותר של עריכת סדר ליל ראש השנה. מנהג זה מקורו בתלמוד הבבלי, ועל פיו נערכת סעודה שבמהלכה אוכלים מאכלים מיוחדים, בליווי ברכות. סוג המאכל קשור בשמן של הברכות. מאוחר יותר התרחב מספר המאכלים, והם משתנים על פי מסורות שונות. אכילת תפוח בדבש היא הידועה ביותר מבין חלקי המנהג.

חמשת הסימנים הבסיסיים הם קרא, רוביא, כרתי, סילקא ותמרי - שמות ארמיים שאת פירושם המדויק קשה לדעת. המנהג הנפוץ הוא לזהות את הקרא עם ירק ממשפחת הדלועים שנקרא קרע ונמצא בשווקים בתקופת ראש השנה. יש המשתמשים בדלעת במקום.

רוביא: יש המזהים אותו עם לוביה. בקהילות אחרות נהוג לאכול חילבה בסימן זה, ויש המזהים אותו גם עם הפול המצרי.

כרתי: על פי רוב מזהים סימן זה עם כרישה.

סילקא: על פי רוב נהוג בסימן זה להשתמש בתרד. אחרים משתמשים במנגולד (סלק עלים) או בשורש הסלק עצמו.

תמרי: לגבי סימן זה יש הסכמה שמדובר בתמרים.

מאכלים שנוספו לסדר ראש השנה עם הזמן: ראש (של כבש או דג), רימון, אתרוג, חבושים, גזר וחלות בצורות שונות וסמליות, והתפוח בדבש הידוע.

• כרתי: שיכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו
• סילקא: שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו
• רוביא: שירבו זכויותינו
• תמרי: שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו
• קרא: שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו
• ראש כבש או ראש דג: שנהיה לראש ולא לזנב
• רימון: שנהיה מלאים מצוות כרימון. נוסח אחר: שירבו זכויותינו כרימון
• גזר: שתקרע רוע גזר דיננו ותגזור עלינו גזרות טובות
• תפוח בדבש: שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה

אכילת תפוח בדבש היא מנהג שנפוץ בקרב קהילות אשכנז בימי הביניים המאוחרים. האשכנזים גם החליפו את ראש הכבש הנהוג בראש של דג. ברוב הקהילות האשכנזיות, וגם בחלק מהקהילות הספרדיות במערב אירופה, זנחו את המנהג המקורי של אכילת רוביא, כרתי, סילקא ותמרי, והוא התחדש רק בעשרות השנים האחרונות בארץ.

השנה, מאחר שערב ראש השנה חל ביום שישי, יש להשתמש בנוסח הקידוש המיוחד ליום טוב שחל בשבת, הכולל את התוספות המתאימות לשבת.

סַבְרִי מָרָנָן
נוסח אשכנז: וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי
נוסח עדות המזרח: ועונים: לְחַיִּים

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, יוֹם זִכְרוֹן תְּרוּעָה בְּאַהֲבָה, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.

ביום הראשון של החג מברכים גם:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

חשוב: נוסח הקידוש המלא כולל השנה גם את סדר הקידוש לשבת. ביום השני של החג, החל במוצאי שבת, יש לומר את נוסח הקידוש וההבדלה המתאים למעבר משבת ליום טוב, המכונה יקנה"ז. מומלץ להיעזר במחזור ראש השנה לפי מנהג הקהילה.

נוסח הברכה על הנרות בראש השנה: "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב".

השנה, בהדלקת הנרות בערב החג, יום שישי, יש לברך בנוסח המתאים לשבת וליום טוב: "להדליק נר של שבת ושל יום טוב".

את הנרות נהוג להדליק בכל אחד משני ימי החג. ביום השני מדליקים לאחר צאת השבת, מאש קיימת שהוכנה מראש, שכן אין להדליק אש חדשה ביום טוב. יש להקפיד שלא להדליק את נרות היום השני לפני צאת השבת.

לצד הברכות והמנהגים, שירי החג מלווים את ראש השנה בגני הילדים, בבתי הספר ובבתים. בין השירים המוכרים נמצאים "שנה טובה" של לוין קיפניס ונחום נרדי, "בשנה הבאה" של אהוד מנור ונורית הירש, "הקיץ עבר" של שמואל בס ועמנואל עמירן, "יש לי יום יום חג" של נעמי שמר ו"ותן ברכה" על פי ברכת השנים בתפילת העמידה, בלחנה של נורית הירש.

שנה טובה - מילים: לוין קיפניס, לחן: נחום נרדי

השיר פותח במילים "שנה הלכה, שנה באה" ומלווה את איחולי השנה החדשה לבני המשפחה, לחיילים, לעובדים ולילדים.

בשנה הבאה - מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש

השיר מתאר תקווה לשנה טובה יותר, דרך תמונות של משפחה, טבע וילדים המשחקים בחוץ.

הקיץ עבר - מילים: שמואל בס, לחן: עמנואל עמירן

שיר הילדים המוכר מתאר את חילופי העונות, את בואה של השנה החדשה ואת תחושת ההתחדשות.

יש לי יום יום חג - מילים ולחן: נעמי שמר

השיר עוסק בשמחה שבדברים הקטנים של חיי היום-יום וביכולת למצוא חגיגה גם בשגרה.

ותן ברכה - על פי ברכת השנים בתפילת עמידה, לחן: נורית הירש

השיר מבוסס על תפילה לברכת השנה, לתבואה טובה ולשפע על פני האדמה.