עוקפים את הורמוז: מפת האנרגיה החדשה של המזה"ת

כשגוף מודיעין ימי פרטי וקפדן כמו TankerTrackers מפרסם השבוע (ראשון) הודעה על "רעידת אדמה שקטה" במפת האנרגיה של המזרח התיכון, כדאי לשים לב.

בשונה מגופים אחרים, TankerTrackers אינה מסתמכת רק על אותות דיווח גלויים (AIS) של ספינות (שאותם קל לכבות או לזייף). החברה בנתה את המוניטין שלה על שימוש במקורות מגוונים הכוללים ניתוח צילומי לוויין ברזולוציה גבוהה, חיישני מכ"ם בדימוי תרמי (SAR) ואיכוני מעקב ימי שחשפו בזמן אמת את "צי הרפאים" האיראני, את נתיבי הברחות הנפט לסין ואת העברות הדלק מספינה לספינה (STS) שבוצעו תחת מצור וסנקציות.

הנתונים שחשף המכון משרטטים תמונה חד משמעית, ובעצם מוציאים את השיח הטקטי על הורמוז לבחינה מערכתית רחבה יותר של מה שקורה מתחת לפני השטח: עיראק משנעת למעלה מ-100 אלף חביות ביום במכליות כביש דרך סוריה כדי להגיע ישירות לנמלי הים התיכון. איחוד האמירויות צפויה להכפיל במהלך השנה הקרובה את קיבולת צינור הנפט הבין-יבשתי שלה לכיוון פוג'יירה שעל חופי מפרץ עומאן, מחוץ לגבולות המיצר. ערב הסעודית מעבירה כעת את רוב ייצוא הנפט שלה מערבה, אל הים האדום דרך ינבוע.

הנתונים הללו והקביעה החד משמעית של המכון (שהיסס עד כה לומר דברים ברוח זו) משלימים את ההערכה שנשמעה כאן כבר לפני מספר שבועות, והופכים גם הם את הקערה האסטרטגית על פיה:
המשטר באיראן, במו ידיו, לקח את מיצר הורמוז, שהיה העוקץ המרכזי באסטרטגיה שלו במלחמה, וייתר אותו (הופך אותו למיותר).

כך קורה, שבעוד שבמשך שנים ביססה איראן את ההרתעה שלה בין היתר על נשק יום הדין של סגירת המצר וחניקת 20% מאספקת הנפט העולמית, מהלכיה במלחמה האחרונה יצרו תגובת נגד תשתיתית רחבה - המדינות השכנות לא מחכות לשיא העימות, הן פשוט עוקפות אותו.

בעוד שערב הסעודית והאמירויות מייצרות לעצמן חסינות ומבטיחות זרימת נפט שוטפת אל מחוץ למפרץ הפרסי, איראן עצמה נותרה ללא מוצא יבשתי חלופי משמעותי. החסימה או של מיצר הורמוז פוגעת דווקא בייצוא הנפט האיראני, בעוד שווקי העולם ימשיכו לקבל נפט מנתיבים עוקפים.

מרחב תמרון אמריקני חסר תקדים: הפחתת התלות העולמית במיצר הצר מפחיתה דרמטית את החרדה בוושינגטון מפני זינוק במחירי האנרגיה העולמיים במקרה של הסלמה צבאית. ככל שהורמוז מאבד מחשיבותו כעורק יחיד, החופש המבצעי והמדיני של ארה"ב להדק את הסגר והלחץ על איראן הולך וגדל.

יסודות לסדר אזורי חדש: צינורות נפט, מסופי פריקה ונתיבים יבשתיים אינם טקטיקה זמנית. אלו השקעות עתק של מיליארדי דולרים שמקבעות סדר אזורי אחר.

המסקנה ברורה. בניסיון להפוך את מיצר הורמוז לבן ערובה, איראן מאלצת את האזור (ואת העולם) ללמוד לחיות בלעדיו - וזה כבר משמעותי מאוד ליום שאחרי המלחמה.

הכותב הוא סא"ל במיל' עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון של צה"ל, ובכיר במודיעין זרוע הים