שבעת המשוריינים בליכוד התפרסמו אמש (שלישי) ועד הבוקר כבר צברו 23K אזכורים ו-546K מעורבות ברשת. יעקב ברדוגו הוא המדובר ביותר מבין השבעה, ובפער ניכר: כמעט מחצית מהשיח על כלל השריונים עוסק בו לבדו.
ברדוגו הוא פרשן ומגיש בערוץ 14 ובגלי ישראל. הוא המדובר ביותר מבין השבעה, בפער גדול - כמעט מחצית מכלל השיח על השריונים סובב סביבו - וגם זה שספג את השיח השלילי ביותר: כמעט שלושה רבעים מהעמדות נגדו.
הנרטיב הבולט אצלו הוא לעג ישיר בלי טענה מבוססת, ומיד אחריו טענת ערוץ 14 כמסלול לכנסת, שלבדה מהווה למעלה משני שלישים מהשיח הזה עליו. חוזרים אצלו גם שני קווים נוספים - שהוא מבריח מצביעים ולא מביא אותם, ושהארכיון שלו יעבוד נגדו - ושניהם מגיעים דווקא מתוך הימין. מולם עומדת תמיכה שמציגה אותו כקול מרכזי של המחנה הלאומי ותשובה לעזיבתה של טלי גוטליב.
אלישע מדן, טליק גואילי ואיציק בונצל - שהגיעו מהמלחמה ולא מהפוליטיקה - זוכים לרוב אוהד, וכמוהם גם דוד פטר. לעומתם, יעקב ברדוגו ואלי גולדשמידט סופגים ביקורת דומה: 71 אחוז נגד כל אחד מהם.
שני נרטיבים מובילים את השיח: ערוץ 14 כמסלול כניסה לכנסת, ואחריו אמירות עבר של המועמדים - ציטוטים וסרטונים ישנים שלהם עצמם שחוזרים ומתנגשים עם מקומם החדש. שניהם יחד מהווים למעלה ממחצית מכלל הנרטיבים.
ברדוגו ל-46 אחוז מהאזכורים, אך רק ל-25 אחוז מהמעורבות. אצל פטר המגמה הפוכה - 13 אחוז בלבד מהאזכורים, לעומת 23 אחוז מהמעורבות. אצל כל שאר המשוריינים נתח המעורבות גבוה מנתח האזכורים. במילים אחרות, השיח על ברדוגו הוא הרחב ביותר בהיקפו, אבל גם זה שמניע הכי מעט תגובות ביחס לגודלו.
דוד פטר הוא עורך דין, חוקר לשעבר בפורום קהלת, שייצג את הממשלה ואת נתניהו בבג"ץ. הוא מייצר תהודה כמעט כמו ברדוגו, עם רבע בלבד מכמות הפוסטים - והיחיד מבין ארבעת המשוריינים הפוליטיים שרוב השיח עליו אוהד. הנרטיב המרכזי אצלו הוא הקרב על מערכת המשפט: הוא מוצג כמי שינצח את בג"ץ, ואף כמועמד אפשרי לשר המשפטים או ליועץ המשפטי לממשלה. הביקורת מגיעה משני כיוונים מנוגדים - באופוזיציה מציגים את השריון כתשלום על ייצוג אישי, ומזכירים לו אמירה משבוע קודם שלפיה כל החטופים חזרו בחיים; ומתוך הימין נטען דווקא שהשריון הזה מוכיח שרפורמה משפטית לא תצא לפועל.
אמיר אביבי הוא תא"ל במילואים ומייסד תנועת הביטחוניסטים. הנרטיב הדומיננטי נגדו, ובפער ניכר על פני כל השאר, הוא אמירות העבר שלו - בראשן ראיון מ-21 בספטמבר 2023, שבועיים לפני הטבח, שבו קבע שחמאס אינו מעוניין בעימות. לצידו מוזכרות תחזיות נוספות שלו שלא התממשו. קו נוסף, שמגיע דווקא מתוך הימין, תוהה מדוע מי שהוצג כתשובה הביטחונית של הרשימה שובץ במקום שאינו ריאלי. מנגד עומדת תמיכה שמציגה אותו כחיזוק ביטחוני משמעותי.
אלי גולדשמידט הוא חבר כנסת לשעבר ויו"ר סיעת העבודה, כיום פרשן בערוץ 14. שיעור הביקורת עליו זהה לזה של ברדוגו - 71 אחוז - אף שהשיח עליו קטן פי ארבעה. הנרטיב הבולט אצלו הוא אמירות העבר שלו, שמהוות לבדן למעלה משליש מהשיח עליו: סרטונים מהמלחמה שבהם תקף את נתניהו ואת רעייתו. אחריהן מגיעים לעג ישיר וטענת ערוץ 14. קו רביעי טוען שהוא רחוק עשרים שנה משיאו הפוליטי ואינו צפוי להביא ולו מנדט אחד. התמיכה בו מתרכזת במסגור אחד - ההתפכחות - ולפיו דווקא מעבר של איש מהמחנה היריב הוא הנכס האלקטורלי.
טליק גואילי היא אמו של רס"מ רן גואילי, לוחם היס"ם שנפל ב-7 באוקטובר וגופתו הושבה מעזה. היא זכתה למקום הגבוה ביותר ברשימה, והשיח עליה נמנה עם השיח האוהד ביותר בקרב המשוריינים. הנרטיב הבולט אצלה, בפער ניכר על פני השאר, הוא השכול ככלי פוליטי - והוא מתפצל לשני כיוונים מנוגדים: בשמאל נטען שהמלחמה הפכה לכלי גיוס, ואילו בימין משתמשים באותו שריון בדיוק כדי להציג ניגוד ליחס שמפלגות האופוזיציה נתנו לעינב צנגאוקר ולאייל אשל. הביקורת השנייה שמופנית אליה טוענת שהיא מצטרפת למפלגה שבראשה עומד מי שאחראי לנסיבות שבהן נפל בנה.
אלישע מדן הוא לוחם מילואים וממייסדי היישוב אביגיל, שנפצע אנושות בבית חאנון ואיבד את שתי רגליו. השיח עליו הוא האוהד ביותר מבין השבעה. הנרטיב הבולט אצלו הוא הפציעה בקמפיין, ומיד אחריו הטענה שהרשימה התחזקה - שם הוא מוצג כסמל תקומה וכמי שמביא לליכוד קולות שלא היו לו. שתי טענות הביקורת המרכזיות שמופנות אליו לא נוגעות בו עצמו אלא בשריון: שהגבורה הפכה למטבע פוליטי, ושמי שאחראי לנסיבות פציעתו הוא בדיוק זה שמשריין אותו. טענה שלישית מגיעה דווקא ממי שמעריכים אותו, ותוהה כיצד ההצטרפות מתיישבת עם מה שאמר בשלוש השנים האחרונות.
איציק בונצל הוא אביו של סמ"ר עמית בונצל, מפקד בסיירת צנחנים שנפל בעזה, ומהקולות הבולטים של פורום הגבורה. הוא זה שהמדובר בו פחות מכל השאר. הביקורת עליו מרוכזת בשתי סתירות. הראשונה - לפני חודש הצהיר שאם אלי גולדשמידט ישוריין הוא לא יצביע לליכוד, ובסוף שוריין בעצמו שלושה מקומות מתחתיו. השנייה, והנוקבת מביניהן: בונצל תקף בפומבי משפחות שכולות ומשפחות חטופים על שהפכו את האבל שלהן לכלי פוליטי, ובמכתב שפרסם ללוסי אהריש כתב על "צדקנות מזויפת" ועל "מצג הגבורה" שלה. כעת הוא עצמו נכנס לפוליטיקה על גב אותו שכול.