בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר בעובד ותיק באגף שירותי קרקע ברשות שדות התעופה כמי שלקה באירוע מוחי בעבודה, לאחר שנקבע קיומו של קשר סיבתי בין מריבה חריגה עם תורן משמרת הלילה לבין האירוע המוחי שבו לקה זמן קצר לאחר מכן. פסק הדין, שניתן ב-30 באוגוסט 2026 מפי השופט יוסף רחמים, התבסס על חוות דעתו של מומחה נוירולוגי מטעם בית הדין, שלא נסתרה על ידי הצדדים.
לפי כתב התביעה שהגיש עו"ד אלישר פיינגרש, שותף בכיר במשרד מרקמן טומשין ושות', בשם העובד בן ה-60, הוא שימש במשך שנים רבות בתפקיד ראש משמרת באגף שירותי קרקע ברשות שדות התעופה ועבד במשמרות של 12 שעות כל אחת. בכתב התביעה נטען כי לפני כשנתיים, ביום ראשון בבוקר, בהגיעו לעבודה כמדי בוקר, הבחין סמוך לשעה 07:00 כי במקום נותרה פסולת שלא פונתה מהמתקן המשמש לאחסון דלק לכלי טיס.
בשגרת העבודה, עובד קבלן אחראי על ניקיון ופינוי הפסולת ממכולה גדולה, הנקראת גם "נתיק". אולם בימי שבת עובדי הקבלן אינם עובדים, ועל כן עובדי הרשות הנמצאים במשמרת אמונים על פינוי הפסולת.
לטענתו, הוא פנה מיד בטלפון לתורן משמרת הלילה של יום שישי, הטיח בו האשמות על אי-ביצוע המטלה, אולם התורן דחה את הדברים. כך התפתח בין השניים ויכוח קולני שנמשך מספר דקות, ובמהלכו צעקו השניים איש על רעהו - אירוע שהוגדר בהמשך ההליך כ"אירוע חריג".
דקות אחדות לאחר הוויכוח ניגש העובד למלא דוח יומי. אז הרים את העט וחש כי אינו מצליח לרשום דבר וכי אינו שולט ביד ימין. באותם רגעים הבין התובע כי משהו אינו תקין. דקות אחדות לאחר הוויכוח הוא התקשר בשנית לעובד שעמו התווכח, אשר מיד שמע כי קולו מגומגם וכי אינו מדבר באופן ברור וקוהרנטי, והזעיק צוות רפואי.
על פי המתועד בחוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, פרופ' אבינועם רכס, נוירולוג בכיר ולשעבר יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל, ניידת מד"א נקראה בשעה 08:25, והעובד פונה לחדר המיון בבית החולים "אסף הרופא", שם אובחן אירוע מוחי.
במענה לשאלות בית הדין קבע פרופ' רכס כי הליקוי הרפואי שממנו סובל העובד הוא אירוע מוחי (CVA), וכי הוא נזקק לטיפול רפואי הכולל אשפוז ושיקום. עוד קבע כי לדעתו, בהתחשב בסמיכות הזמנים כפי שנקבעה בהחלטת בית הדין, קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין הופעת האירוע המוחי.
בית הדין קיבל את חוות הדעת במלואה, קבע כי אכן קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הפגיעה, וחייב את המוסד לביטוח לאומי בתשלום הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין לעובד.
"האירוע הזה הוא דוגמה מובהקת לטריגר משמעותי שהביא להתפרצות האירוע המוחי", מסר עו"ד אלישר פיינגרש. "אני מברך על כך שהמוסד לביטוח לאומי ניאות לחסוך חלק מההליכים המשפטיים בהגעתו לעובדות מוסכמות לגבי האירוע החריג".