תמונה שצולמה מעל הירח לפני כמעט 60 שנה קיבלה לאחרונה חיים חדשים ברשת, אחרי שחוקר עב"מים טען כי הבחין בה בעצם מוארך שלא אמור להיות שם - ושלדבריו אינו חלק מפני השטח, אלא חללית חייזרית עצומה.
התצלום עצמו אמיתי. הוא צולם ב-23 בפברואר 1967 במסגרת משימת Lunar Orbiter 3 של נאס"א, שנשלחה למפות את פני הירח ולבחון אתרי נחיתה אפשריים לקראת משימות אפולו. בין המכתשים והשטח המחוספס נראה גם עצם בהיר ומוארך, וזה בדיוק מה שתפס את תשומת לבו של חוקר העב"מים סקוט וורינג.
מבחינתו, אין הרבה מקום לספק. "זו הוכחה של 100 אחוז שחייזרים צפו בבני האדם עוד לפני שדרכנו על הירח", כתב באתר שלו UFO Sightings Daily.
והוא אפילו חישב את הגודל
וורינג ניסה להעריך את אורכו של העצם באמצעות השוואה למכתש תיאופילוס, שקוטרו כ-110 ק"מ. לדבריו, העצם נראה באורך של בערך אחד חלקי 20 מקוטר המכתש, ולכן הוא מעריך שמדובר בכלי טיס באורך של כ-5.5 ק"מ.
"זה ענק עבורנו בני האדם", כתב, "אבל עבור חייזרים זו נחשבת חללית שאטל קטנה".
אלא שכאן מתחילות הבעיות. כדי לחשב גודל אמיתי של עצם מתוך צילום צריך לדעת גם את המרחק שלו מהמצלמה ואת מיקומו ביחס לפני השטח. אם הוא אכן מרחף מעל הירח, כפי שטוען וורינג, אי אפשר להסיק את אורכו רק מהשוואה למכתש שמתחתיו.
מעבר לכך, אין כמובן כל ראיה לכך שמדובר בכלל בעצם תלת-ממדי שריחף מעל פני השטח. לא הוצג צילום נוסף של אותו גוף, לא מדידה ממקור אחר ולא תיעוד שמוכיח שהוא נפרד מהתמונה עצמה.
עוד מהירח
אשתו של האסטרונאוט חושפת: הניסוי הסודי על הירח והתוצאות המסתוריות בכדור הארץ
ויש גם הסבר הרבה פחות חייזרי
משימות Lunar Orbiter השתמשו בטכנולוגיית צילום אנלוגית: החלליות צילמו על סרט, פיתחו אותו בחללית, סרקו אותו ואז שידרו את התמונות לכדור הארץ בחלקים.
התהליך הזה יצר לא מעט פגמים מוכרים - קווים בהירים וכהים, כתמים, סימנים לא סדירים ועיוותים שנגרמו מהפיתוח, הסריקה והעברת הנתונים.
נאס"א לא הציגה עד היום ראיה מאומתת לכך שחיים חוץ-ארציים ביקרו בירח. וורינג, לעומת זאת, כבר החליט מה הוא רואה בתמונה בת ה-59. מבחינתו זו "הוכחה של 100%". מבחינה מדעית, המרחק בין עצם מוארך בתצלום ישן לבין חללית חייזרית עדיין גדול מאוד.