אחרי חשיפת הביקורת על המלחמה באיראן: הפנטגון הגביל את הגישה למסמכים מסווגים

הפנטגון הסיר ממערכת מחשוב מסווגת עשרות שנים של מסמכים מבצעיים, לאחר ש"וושינגטון פוסט" חשף את הסתייגויותיהם של בכירים בצבא ארצות הברית מהמשך המלחמה באיראן - כך דיווח אמש (רביעי) העיתון מפי שלושה גורמים המעורים בנושא.

לפי הדיווח, המסמכים הקשורים ל"ספר הפקודות של שר ההגנה" (SDOB) הוסרו מפורטל פנימי ברשת SIPRNet, המשמשת גורמי ביטחון וחיילים אמריקנים לשיתוף מידע המסווג ברמת "סודי". בשלב זה לא ברור אם המסמכים נותרו זמינים לאנשי הצבא באמצעים אחרים, או עד כמה צמצום הגישה אליהם ישפיע על התכנון המבצעי.

ספר הפקודות כולל מידע על מיקומם וזמינותם של כלי שיט אמריקניים, יחידות צבאיות, מערכות נשק ומשאבים נוספים. הוא גם מאפשר לגנרלים ולאדמירלים בכירים להביע הסתייגות רשמית מהחלטותיהם של הנשיא דונלד טראמפ ושל שר ההגנה פיט הגסת', תוך שהם ממשיכים לבצע את הפקודות שניתנו להם.

ההליך, המכונה "אי־הסכמה" (non-concurrence), מאפשר למפקדים לפרט את הסתייגויותיהם ולהתריע מפני ההשפעות השליליות שעלולות להיות להוראה מסוימת על תוכניות צבאיות אחרות. ספר הפקודות מתפרסם פעמיים בחודש ונחשב כלי עבודה משמעותי עבור המפקדים והמטות המתכננים את פעילות הכוחות ברחבי העולם.

המסמך עמד במוקד סערה פנימית לאחר ש"וושינגטון פוסט" דיווח ביום ראשון כי כמה מבכירי הצבא הזהירו את הגסת' שהמשך המבצעים רחבי ההיקף נגד איראן אינו בר־קיימא ועלול להחליש את יכולתה של ארצות הברית להתמודד עם איומים בזירות אחרות.

בין המפקדים שהגישו הסתייגות רשמית היו מפקד פיקוד אירופה, הגנרל אלכסוס גרינקוויץ'; מפקד פיקוד הדרום, הגנרל פרנסיס דונובן; מפקד פיקוד האינדו־פסיפי, האדמירל סמואל פפארו; ומפקד הצי האמריקני, האדמירל דריל קאדל.

ראש מטה חיל האוויר, הגנרל קנת' וילסבך, וממלא מקום ראש מטה צבא היבשה, הגנרל כריסטופר לה־נב, תמכו בתוכניתו של הגסת' להאריך את תקופת פריסתן של כמה מיחידותיהם. עם זאת, לפי הגורמים ששוחחו עם העיתון, השניים הדגישו כי להארכת הפריסה נלווים סיכונים משמעותיים.

זה חודשים שבכירים בממשל ובצבא מביעים חשש גובר מהשפעותיה ארוכות הטווח של המלחמה באיראן. הלחימה נכנסה לחודש השביעי שלה, לאחר שטראמפ העריך בתחילתה כי תימשך שבועות ספורים בלבד.

בין היתר, הבכירים מודאגים מהשימוש הנרחב במלאי חימושים שהולך ומצטמצם, ובהם מיירטים למערכות פטריוט וטילי שיוט מסוג טומהוק. חשש נוסף נוגע לעומס המתמשך על צי כלי השיט האמריקני, שנדרש לאכוף את המצור הימי שהטיל ממשל טראמפ על איראן.

בכיר לשעבר במשרד ההגנה, שנהג לעיין במסמכי ספר הפקודות, אמר ל"וושינגטון פוסט" כי מחיקתם מהמערכת או העברתם לרשת בעלת סיווג גבוה יותר "תצמצם באופן דרמטי את מספר האנשים שיש להם גישה ישירה אליהם". לדבריו, המהלך עלול להגביל את היכולת לתכנן פעולות דחופות ולקבל החלטות בזמן אמת.

מפקדים ואנשי המטות שלהם מסתמכים על המידע שבמסמך כדי לתאם העברת כוחות, מטוסים ואמצעי לחימה בין פיקודים. פעולות כאלה מחייבות עבודה לוגיסטית מהירה לשינוי מסלולם של ציוד ומשאבים, והגבלת המידע עלולה להפוך את התהליך לאיטי ומורכב יותר.

הגורם לשעבר הדגיש כי השינוי אינו מונע לחלוטין מאנשי הצבא לקבל גישה למסמכים האסטרטגיים והמבצעיים, אך הוסיף כי כעת הגישה אליהם "בהחלט קשה יותר".

דובר הפנטגון, שון פרנל, סירב להתייחס ישירות לשינוי אך לא הכחיש כי הוא בוצע. "כפי שכבר הצהרנו, משרד המלחמה אינו דן בפומבי בתהליכי דיון וקבלת החלטות מבצעיים פנימיים, לרבות ניהולו של ספר הפקודות של שר המלחמה, הטיפול בו או נוהלי הגישה אליו", מסר.

לדבריו, "הצלחתם של אנשי הכוחות המזוינים שלנו עומדת בראש סדר העדיפויות של השר הגסת'. משום כך, החלטות הנוגעות לתהליכים מבצעיים, לפריסת הכוחות ולאיוש הגורמים המשתתפים בדיונים מנוהלות בערוצי האבטחה המתאימים, כדי להבטיח את ביטחון המשימה ואת שלמות הפעילות המבצעית".

עוד לפני פרסום התחקיר אמר פרנל כי החלטות בנוגע להיקף פריסת הכוחות ולמשכה מתקבלות בהתאם להערכת האיומים הנשקפים לארצות הברית, סדר העדיפויות האסטרטגי של הנשיא והמלצותיהם של בכירי הצבא.

לאחר הפרסום טען הדובר ברשתות החברתיות כי חלק גדול מהמידע בכתבה "אינו מדויק", אך לא הצביע על פרטים מסוימים שלטענתו היו שגויים. הוא גם ניסה להפחית מחשיבות הסתייגויות המפקדים וטען כי מדובר בהליך שגרתי: "השר רואה אותן כל הזמן. כך מנהלים צבא אמיתי. מצבנו מצוין ברחבי העולם".

הגבלת הגישה למסמכים נעשתה על רקע מאמצים נרחבים יותר של ממשל טראמפ למנוע הדלפות לתקשורת. במסגרת המהלכים הוטלו בדיקות פוליגרף על חלק מאנשי הממשל והוצאו צווים משפטיים נגד עיתונאים. במקרה אחד אף נערך חיפוש בביתה של עיתונאית ב"וושינגטון פוסט", ומכשיריה האלקטרוניים הוחרמו.