בית המשפט פסק כי קיריל צ'ייקין-שחף, שהיה מוכר בשם המסחרי "קיריל ארט", מורה למחול שהורשע באונס תלמידתו, יובל רז, כשהייתה נערה, ישלם לה פיצויים בסך 705,321 שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. בפסק הדין הוערכו כלל נזקיה ב-1,268,128 שקל, לפני ניכוי הפיצוי הפלילי, תגמולי הביטוח הלאומי וסכום נוסף שהוקפא עד להכרעת המל"ל בזכויותיה העתידיות.
כפי שפורסם בעבר בוואלה, ארט הודה במסגרת הסדר טיעון והורשע בשני מקרי אונס של הצעירה שהיתה אז קטינה שטרם מלאו לה 16, בשני מעשים מגונים, בבעילה אסורה בהסכמה ובמעשה סדום. באישום נוסף הורשע במעשה מגונה בתלמיד אחר. בית המשפט המחוזי בחיפה גזר עליו שבע שנים וחצי מאסר בפועל ופיצוי של 100 אלף שקל לנערה. ארט פיתח עמה קשר אישי, טיפח אותה כרקדנית מובילה והזמין אותה לדירתו, לכאורה לצורך שיעורי ריקוד, שם ביצע את העבירות.
בהליך האזרחי בו ייצגה אותה עורכת הדין דניאל בר-גולדמן, פסק השופט מוטי כהן 700 אלף שקל בגין כאב וסבל, כ־452 אלף שקל בשל אובדן כושר השתכרות עתידי, וכ־116 אלף שקל נוספים בגין הפסדי פנסיה, הוצאות ועזרת הזולת. השופט קבע כי חייה של הצעירה "הוסטו ממסלולם", וכי הריקוד, ששימש עבורה בעבר מקור הצלה, הפך בעקבות מעשיו של ארט ל"רעל אשר הוזרק על ידי הנתבע הישר לנפשה הצעירה".
מהסכום הכולל נוכו 100 אלף השקלים שנפסקו בהליך הפלילי ותגמולי ביטוח לאומי. עוד הוקפאו 400 אלף שקל עד לקביעה סופית של המל"ל, ולכן ארט חויב בשלב זה לשלם 705,321 שקל. בעתיד עשויה הנפגעת לקבל גם חלק מהסכום המוקפא.
בית המשפט דחה את התביעה נגד בעלת סטודיו "צעד וחצי" בו לימד. נקבע כי המעשים בוצעו בסתר, בדירתו של ארט ומחוץ לשעות הפעילות, וכי לא הוכח שבעלת הסטודיו ידעה עליהם, עצמה עיניים או יכלה לצפותם.
עם זאת, השופט הקדיש חלק מפסק הדין לפרצה הרגולטורית בענף. לדבריו, מכוני מחול פרטיים אינם נכללים בהכרח בהגדרת "גוף ספורט", ולכן התקנות המחייבות הדרכות וכלים למניעת הטרדה מינית אינן חלות עליהם. הוא ציין כי ענפי הספורט מועדים במיוחד לפגיעות מיניות בשל העיסוק בגוף, המגע ויחסי התלות בין מאמנים לקטינים, וקרא למחוקק לשקול פיקוח על מכוני מחול ולהתנות את פעילותם בהדרכות ובהכשרות למורים ולמדריכים.
"הוא הודיע לי שהוא יתאבד אם זה ייצא החוצה ולא הייתה שום אופציה שבו אני אעשה משהו שיפגע באלוהים שלי", הסבירה רז לבית המשפט במהלך הטיעונים לעונשו את הגילוי המאוחר, אחרי שנים. "אחרי תקופה קצת הפסקתי להאמין באלוהים וקצת פחדתי מקיריל, פחדתי שיכעסו עליי ויאשימו אותי אם אני כל יום בצהריים מסרקת את השיער ולובשת בגדים והולכת להיאנס". היא הוסיפה, "הסיבה היחידה שלא שיתפתי הייתה כדי להגן על ההורים שלי משיברון הלב שיגרם להם ברגע שיידעו מה קרה לבת שלהם וכמה זמן זה היה סוד".