"שר הביטחון הבא, שר הביטחון הבא", הריע הקהל לעופר וינטר במהלך השקת המפלגה שלו, "עמך ישראל", אתמול (שלישי). וינטר לא מיהר להכחיש. דקות לאחר מכן הוא כבר הציג את המועמד הראשון לתפקיד שר בממשלתו: יוסף חדאד, שמכוון להיות הערבי הראשון בקבינט המדיני-ביטחוני.
מאחורי ערב ההשקה המרשים, האנרגטי והמהודק עמד מערך שנבנה במשך חודשים, מתחת לרדאר. החיילים לשעבר של וינטר, אם תרצו "צבא האמת", לצד פעילים ומתנדבים שהולכים איתו, כבר הקימו מערך שטח רחב. במפלגה טוענים כי בהיקפו וביכולותיו הוא שני רק לליכוד וליש עתיד.
כך שבזמן שוינטר עצמו עדיין התלבט אם להפוך את הכוח הציבורי שנבנה סביבו למפלגה, השטח כבר התחיל לעבוד. פעילים גויסו, כנסים אורגנו, תשתיות הוקמו - הרבה לפני שהיה ברור אם בכלל תהיה מפלגה, חיילי "צבא האמת" כבר ידעו.
האירוע נערך במרכז שלווה, בחירה שנועדה לשדר ערכים, חיבור ואחדות. בסיום הערב שרו הסולניות את "התקווה", והקהל הצטרף. האווירה באולם הייתה של משהו חדש, טרי וימני. הרבה כיפות סרוגות היו בקהל, אבל המסר של הרשימה היה רחב יותר ולא מגזרי. ועדיין, בני הציונות הדתית שמרגישים בשנים האחרונות כמו יתומים פוליטיים יכולים לראות במפלגה בית.
הכול היה מהודק: כניסת המועמדים, הפרומפטר, המיקרופונים ואפילו הכיבוד החלבי. הטקס עצמו, מנגד, היה ארוך מאוד ומתיש וכלל נאומים ממושכים של המועמדים - מחיר כמעט בלתי נמנע של השקת מפלגה שמנסה להוכיח שיש מאחוריה לא רק איש אחד, אלא רשימה.
המועמדים כמעט שלא ידעו זה על זה עד הימים האחרונים, למעט הפרסומים שדלפו. חלקם נפגשו לראשונה בתחילת השבוע, באירוע "על האש" שקיים וינטר במרכז הארץ. עד אז הקפיד לפגוש אותם בנפרד, במרווחים של כחצי שעה, כדי לוודא שלא ייתקלו זה בזה. את הפגישות הוא קיים במשרדו ברחוב יפו בירושלים, במגדל משה אביב ברמת גן ובצפון.
מבחינת נתניהו, וינטר הפך לכאב ראש משמעותי עוד לפני שהמפלגה בכלל יצאה לדרך. המטרה הייתה ברורה: אם אי אפשר למנוע את הקמת המפלגה, לפחות להשאיר אותה מתחת לאחוז החסימה - ולהביא אותה להגשת הרשימות מוחלשת ככל האפשר.
מקורב ללשכת ראש הממשלה הסביר בשיחה פנימית על ההבדל בין וינטר לשותפיו המסורתיים של נתניהו: עם סמוטריץ' ובן גביר יודעים להסתדר, (גם כאשר סמוטריץ' איים לאורך הקדנציה לפרוש מהממשלה, בסופו של דבר הוא לא עשה זאת). וינטר, לעומת זאת, נתפס כגורם שקשה יותר לצפות כיצד יתנהל. בינתיים, המתקפה מימין לא עושה את העבודה. "נתניהו בא לקלל ויצא מברך", הגדיר זאת אחד הפעילים.
עכשיו השאלה היא מה יעשה אפקט ההשקה. האם האנרגיות באולם, הקהל והאדוות שיוצר הקמפיין יתורגמו לעלייה בסקרים ובכוח האלקטורלי? ומה עושה נתניהו אם גם וינטר וגם סמוטריץ' מתרחקים מאחוז החסימה, הראשון מעליו והשני מתחתיו, האם הוא יחשב מסלול מחדש? וימקד את המאמצים באיחודים הנוספים בגוש. ובעיקר, מה יעשה וינטר אם הוא לא יעבור בסקרים לפני הגשת הרשימות או יעבור אך יסכן את גוש הקואליציה.
על הלחימה בעזה אמר וינטר "אנחנו לא פרייארים", אבל לא רק שם הוא לא פראייר, מבלי להזכיר את שמו - וינטר היכה את נתניהו בדיוק בנקודה הרגישה: מר ביטחון.
בנאומו ובתפיסתו הפוליטית וינטר מנסה לעקר מראש את היכולת של נתניהו להציג אותו כמי שמגיע מבחוץ ומבקש להחליף את ראש הממשלה המכהן. הוא מציג רשימה חדשה, שלא הייתה חלק ממערכת השלטון ב-7 באוקטובר, ומנגד מציב מול נתניהו את מה שלשיטתו עדיין לא הושג: הכרעה במלחמה, טיפול בהגירה וגיוס חרדים.
וינטר לקח הימור כשבחר לצאת לאקרנים רגע לפני סגירת הרשימות - עכשיו, חובת ההוכחה היא עליו.