בסביבת נתניהו יצאו למסע חיסול של קבוצה שסומנה על ידם. ההצלחה, נכון לעכשיו (שלישי), חלקית. את התוצאות האמיתיות נדע בהמשך, תלוי מי יקים ממשלה. מי שלא רצה את טלי גוטליב, דוד ביטן וניר ברקת שיכורי כוח, יקבל אותם בכנסת - ממורמרים ועם בטן מלאה.
אבל מעבר למאבקים האישיים, התוצאה הגדולה של הפריימריז היא קודם כל שלנתניהו יש עכשיו ליכוד הרבה יותר ממושמע. אם מוציאים מהמשוואה את רשימת החיסול שנכנסה, הרשימה במקומות הריאליים מורכבת מאנשים שנתפסים כמי שיילכו עם נתניהו גם במדבר האופוזיציוני אם יהיו צריכים.
גם גוטליב, למרות העצמאות והביקורתיות שלה, אינה נתפסת כמי שתמרוד בנתניהו או תהפוך ל"עריקה פוטנציאלית". במילים אחרות: המורדים, במידה רבה, נעלמו מהאירוע.
ביטן שצולח ניסיון חיסול הוא החריג הבולט, מוביל את האופוזיציה נגד נתניהו, רק אתמול יאיר נתניהו יצאו נגדו ונגד המועמדת שלו - שבסוף ניצחה. הוא לא בכיס של נתניהו, הוא הגיע בכוחות עצמו, הוא לא זכה לשריון כמו של בעלי התפקידים האחרים במוסדות המפלגה - הכ"צים.
וברקת? הוא לא הגיע לכנסת בשביל להיות ח"כ מן המניין, לשבת בוועדות ולרוץ להצבעות. השאלה היא אם יחליט להישאר בפוליטיקה במשך שלוש-ארבע שנים בכנסת ללא מעמד, כוח והשפעה - במקרה שנתניהו מרכיב ממשלה ומייבש אותו על הספסל. והשאלה היותר גדולה - מה קורה עם השניים במקרה שאין לנתניהו מספיק אצבעות והם סוגרים את הפינה למועמד מהגוש השני?
מרוב הלחץ לדחוק את השלושה, נתניהו בחר בדילים של הגווארדיה הישנה בעשירייה, גם על חשבון שמות שהוא רצה לקדם, כמו אביחי בוארון, עמית הלוי ואבי דיכטר, שנדחקו לעשירייה הרביעית.
האירוע המרתק השני הוא הכניסה של הפנים החדשות. שלושה אנשים שמעולם לא התמודדו בפריימריז - עמיחי שיקלי, משה סעדה ואלמוג כהן - קפצו לצמרת. וחשוב לא פחות: הם לא הגיעו לשם בזכות דילים מסורתיים. סעדה ושיקלי אולי היו במשחק - אבל אלמוג כהן נכנס לאירוע רק בימים האחרונים, ואין ספק שמדובר בהישג המרשים ביותר בהתמודדות הזאת.
ובתוך כל זה, בצמרת הרשימה: אלי כהן, שבשקט בשקט עבד וקטף הישג מרשים, ויריב לוין שקיבל את אמון המתפקדים. אחת התוצאות המפתיעות היא כוחם של מיקי זוהר ומירי רגב. בשבועות שקדמו לפריימריז היו בליכוד מי שהעריכו כי המתפקדים איבדו סבלנות כלפיהם. בפועל, השניים הצליחו לשפר את מצבם באופן משמעותי.
אין ספק שהם עבדו בחודשים האחרונים, הפעילו דילים וגייסו תמיכה. זוהר הוביל קמפיין הישגים והצליח להסעיר את הרשת עם הסרטון הוויראלי על רפורמת הקולנוע, שמאחוריו עומד היועץ האסטרטגי יהודה רובינשטיין, ורגב יצאה אתמול בקמפיין געוולאד שמנסים לחסל אותה - התוצאה מלמדת שהם הצליחו להביא לא רק את הקולות המאורגנים, אלא גם תמיכה חופשית.
ובזמן שכולם מדברים על המפקד החרדי, דווקא על הסרוגים שבאופוזיציה מתנהל קרב וכולם משריינים נציגים - אך בליכוד יש תוצאה כמעט הפוכה. במקומות הריאליים נותרו, למעשה רק שניים עם כיפה, סעדה וקרעי - כשמהכנסת הנוכחית נפרדים עמית הלוי, דן אילוז, יולי אדלשטיין, ניסים ואטורי, עידית סילמן, אריאל קלנר ואביחי בוארון.
ואם שאלתם עד כמה חשוב לנתניהו חוק ועדת החקירה של הקואליציה - יוזם החוק, אריאל קלנר, לא קיבל סיוע משמעותי במרוץ ולא יכהן בכנסת הבאה. בשל כך לא ניתן יהיה להחיל על החוק דין רציפות, והוא צפוי להיגנז.