לפי דיווח היום (ראשון) ברשת "אקסיוס", הממשל האמריקני הפעיל בחודש מאי ערוץ חשאי וישיר מול מפקד משמרות המהפכה, הגנרל אחמד וחידי, לאחר שבבית הלבן התעורר ספק אם הנציגים האיראנים במשא ומתן אכן דיברו בשם הארגון רב העוצמה.
המתווך שנבחר למשימה היה נשיא חבל כורדיסטן בעיראק, נצ'ירוואן ברזאני, שזוכה לאמונם של בכירים הן בארצות הברית והן במשמרות המהפכה.
לפי אקסיוס, הפרשה ממחישה את הקושי של ארצות הברית לנהל משא ומתן עם מדינה שבה לא ברור לוושינגטון מי מחזיק בפועל בסמכות לקבל החלטות.
ארצות הברית ואיראן אמנם הגיעו למזכר הבנות, אך הוא קרס במהירות. האתגר המרכזי של ממשל טראמפ כיום ובכל משא ומתן עתידי יהיה לוודא שהוא משוחח עם מי שמקבלים בפועל את ההחלטות, ולמצוא מתווכים הנהנים מאמונם של הבית הלבן ושל המשטר האיראני.
המלחמה ערערה את מבנה ההנהגה באיראן. חיסולם של המנהיג העליון עלי חמינאי ושל בכירים נוספים בהנהגה המדינית, לצד ארבעים ימי הלחימה שבאו לאחר מכן, חיזקו באופן דרמטי את אחיזת משמרות המהפכה במוקדי הכוח, ובהם קבלת ההחלטות בתחומי הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ.
חוסר הוודאות סביב מצבו של המנהיג העליון החדש, מוג'תבא חמינאי, בשבועות הראשונים למלחמה והיעדרותו מהמרחב הציבורי חיזקו עוד יותר את מפקדי משמרות המהפכה.
לאחר הפסקת האש ב-8 באפריל והפסגה שנערכה כעבור כמה ימים באסלאמאבאד, ארצות הברית ואיראן ניסו לנהל משא ומתן לסיום המלחמה. בתחילת מאי סברו בבית הלבן כי הצדדים מתקרבים להסכם, אך איראן עיכבה את תשובתה במשך יותר מעשרה ימים.
נציגי הבית הלבן החלו לחשוד כי הנציגים האיראנים, יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף ושר החוץ עבאס עראקצ'י, אינם מוסמכים לסכם עסקה וכי משמרות המהפכה מבטלים את החלטותיהם.
בבית הלבן הבינו כי נדרש ערוץ עוקף שיאפשר להגיע ישירות להנהגת משמרות המהפכה. בסביבות ה-10 במאי התקשרה ראש המודיעין הלאומי דאז, טולסי גבארד, לברזאני. לפי שני מקורות בעלי ידיעה ישירה על השיחה, גבארד אמרה לו כי הממשל סבור שביכולתו לסייע ביצירת קשר עם וחידי.
ברזאני התגורר באיראן בתקופת מלחמת איראן-עיראק ולמד באוניברסיטת טהרן. הוא דובר פרסית באופן שוטף ומקיים קשרים אישיים עם בכירים רבים במשטר האיראני, לרבות בכירים במשמרות המהפכה.
ברט מקגורק, ששימש יועץ לענייני המזרח התיכון של ארבעה נשיאים אמריקנים, אמר לאקסיוס כי "נצ'ירוואן ברזאני הוא פותר בעיות פרגמטי. הוא זוכה להערכה ברחבי האזור. הוא מכיר כמעט את כולם בטהרן ובוושינגטון. זה האדם שאליו מתקשרים ברגע של מצוקה".
לפי אחד המקורות, גבארד הבהירה לברזאני כי היא פונה אליו באישורם של טראמפ וסגן הנשיא ג'יי די ואנס. היא אמרה כי הבית הלבן מבקש לדעת אם וחידי והנהגת משמרות המהפכה תומכים בעמדות שעליהן ניהלו קאליבאף ועראקצ'י משא ומתן, או שיש להם רעיונות ודרישות אחרים. גבארד ציינה כי המתווכים לא הצליחו להגיע לווחידי כדי לברר זאת.
ברזאני הסכים לבקשתה של גבארד, פנה לאנשי הקשר שלו במשמרות המהפכה ואמר כי בידיו מסר מממשל טראמפ. עם זאת, הוא הדגיש כי הוא מבקש לשוחח ישירות עם הגנרל וחידי.
האיראנים הסכימו, וב-14 במאי הגיע בכיר במשמרות המהפכה ללשכתו של ברזאני בארביל, בירת חבל כורדיסטן בעיראק, כשהוא נושא טלפון מוצפן לצורך ניהול שיחה מאובטחת.
ברזאני שאל את וחידי אם הוא מתואם עם נציגי המשא ומתן האיראנים. לפי מקור בעל ידיעה ישירה, הגנרל האיראני השיב: "אני תומך בהם באופן מלא, וזו גם עמדת משמרות המהפכה. אנחנו מעדיפים לפתור את המשבר הזה באמצעות משא ומתן".
שלושה מקורות, בהם גורם בבית הלבן, אמרו לאקסיוס כי מיד לאחר שיחתו עם וחידי התקשר ברזאני לגבארד ועדכן אותה בתשובה האיראנית. גבארד העבירה לאחר מכן את הפרטים לבית הלבן.
בעקבות התשובה האיראנית הציג ממשל טראמפ הצעה נוספת: ברזאני יארח בארביל שיחות חשאיות בין נציגים אמריקנים ואיראנים בכירים. ברזאני שוחח שוב עם האיראנים והעביר להם את המסר.
הם לא שללו את האפשרות, אך הביעו חשש לביטחונם. האיראנים האמינו כי למודיעין הישראלי נכסים רבים בכורדיסטן העיראקית וחששו שישראל תנסה לחסלם בארביל, בדרכם לשם או בדרכם חזרה. הפגישה בארביל לא יצאה לבסוף לפועל.
לפי אקסיוס, המתווכים מפקיסטן ומקטאר ממשיכים להעביר מסרים בין ארצות הברית לאיראן, אך ללא התקדמות משמעותית. כמה מהגורמים המעורים בנושא סבורים כי הפקיסטנים מציגים תמונה אופטימית יותר מכפי שמצדיק מצב השיחות, בניסיון ליצור תחושת תנופה שתסייע לפרוץ את המבוי הסתום.
ברזאני העביר לאחרונה מסרים לבית הלבן והציע לסייע בחידוש המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן. עם זאת, מקגורק אמר כי הבעיה אינה המתווך: "זו המדיניות של איראן במצר, והיא לא צפויה להשתנות בזמן הקרוב".